ההסדר בחפציבה: כך זה נעשה

מדוע הנפגעים נאלצו לשלם תוספת כסף?

מבחינת המנהל המיוחד שמונה לחפציבה, עו"ד יצחק מלכו, הרוכשים נשאו באחריות לביצוע התשלומים לחשבונות הליווי. חיובם בתשלום של 30% מהכספים שירדו לטמיון בשל חוסר זהירות והקפדה על כך היה אחת הדרכים לרתום את הבנקים להכיר ב-70% מהכספים שהלכו לאיבוד, בסך מאות מיליוני שקלים.



אילו הסדרים גובשו?



ההסדרים איפשרו להשלים את בניית הפרויקטים. הבנק נדרש להכיר ב-70% מכספי השלב השלישי בתשלומים, שלכאורה ירדו לטמיון לאחר התמוטטות החברה. הרוכש נדרש לשלם פעם נוספת 30% מכספי אותו שלב. כמו כן, כדי לאזן בין האינטרסים של הנושים האחרים של חפציבה לבין אלה של רוכשי הדירות, נדרשו הרוכשים ל תשלום של 1%-1.5% ממחיר הדירה שרכשו לקופת הנושים הכללית. בנוסף גובש הסדר המאפשר לרוכשי דירות בפרויקטים שבנייתם הושלמה לקבל רישום של זכויותיהם בדירתם וכן שירותי חברה משכנת. הסדר זה איפשר לכ-2,600 משפחות לקבל זכויות מסוימות בדירותיהן.



מה קרה למי שהתקשה בתשלומים הנוספים?



הרוכשים שמצבם הכלכלי קשה במיוחד קיבלו סיוע בתשלום מתוך כספי הפיצוי ששילם בועז יונה במסגרת משפטו הפלילי לטובת רוכשי הדירות. סכום זה, 4 מיליון שקל בלבד, הוא זעום לעומת היקף הנזקים שגרם יונה.



מה לגבי המשפחות שקנו דירות על מגרשים שלא שייכים לחפציבה?



אלה המקרים הקשים ביותר של פרשת חפציבה. יש כ-70 משפחות כאלה, שרכשו דירות במגרשים בבית שמש שאינם שייכים לחפציבה. מלכו מנסה עד היום למצוא עבורן פתרון. אם לא יימצא פתרון כזה, יקבל משפחות אלה פיצוי של עד 70% מכספי השלב השלישי שביצעו.



------



מבוסס על מידע שנמסר ממשרד עו"ד מלכו