חפציבה: מהקריסה ועד קבלת הבעלות

>> קבוצת חברות הבנייה חפציבה קרסה באוגוסט 2007 ברעש תקשורתי גדול, כתוצאה מהתנהלות פלילית של המנכ"ל בועז יונה ושל כמה ממנהליה הבכירים. לאחר התפוצצות הפרשה ברח יונה לחו"ל, וכעבור כמה שבועות נתפס בצפון איטליה. בזמן הזה פלשו מאות רוכשי דירות של חפציבה, שחששו שלא ימצא פתרון למצוקתם, לדירות לא גמורות של החברה בפרויקטים שונים. באותו זמן, התברר כי כ-450 מיליון שקל מכספיהם של רוכשי חפציבה לא היו מובטחים בערבויות.

יונה הוסגר לישראל כעבור חצי שנה, וחתם על עסקת טיעון שבמסגרתה נשלח לשבע שנות מאסר והורשע, לפי הודאתו, בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ברישום כוזב במסמכי תאגיד ובגניבה בידי מורשה. יונה מרצה כיום את עונשו, ולפני כמה שבועות יצא לחופשה ראשונה מהכלא. "הנאשם שלח ידו בכספי רוכשי הדירות המגיעים לכדי מאות מיליוני שקלים, ובכך פגע פגיעה קשה ברוכשי הדירות, בפרויקטים הקבלניים ובסיכויי השלמתם", נכתב על יונה בגזר הדין.



הקריסה עצמה הותירה כ-4,500 משפחות שרכשו דירות ב-61 פרויקטים בשלבים שונים של בנייה ברחבי הארץ. 1,700 משפחות היו במצב קשה יותר, מכיוון שבניית הדירות שרכשו טרם הושלמה. 2,800 המשפחות האחרות קיבלו דירות, אך לא הסדירו את הבעלות עליהן. בית המשפט המחוזי בירושלים נתן אז צו הקפאת הליכים ומינה את עו"ד יצחק מלכו למנהל מיוחד. מלכו מוביל מאז את אחד מתיקי הפירוק הגדולים במדינת ישראל, ובבית המשפט מצויים עד היום כ-500 תיקי משנה.



במהלך השנים זכה מלכו לשבחים רבים מבית המשפט על עבודתו בכלל ועל המתווה שהציע בפרט. הפתרון מבוסס על עיקרון של צדק חלוקתי שלפיו יש למצוא פתרון לכל הפרויקטים של החברה, כיוון שבמסגרת הפעילות הפלילית, משך יונה כספים מפרויקט אחד למשנהו. אחד מעקרונות ההסדר היה הכרה בכספים ששילמו הרוכשים, גם אם הדבר לא נעשה לפי החוק, ובמקרים מסוימים גם כספים ששולמו באמצעות מעטפות מזומנים.



אחד מההישגים הגדולים של מלכו הוא הצלחתו לגרום לבנקים שליוו את הפרויקט, ולטענתו ידעו על הנעשה בחפציבה אך לא עשו דבר, לשלם 250 מיליון שקל לקופת הכינוס. ובכל זאת, במסגרת הפתרון, חלק מהרוכשים עדיין היו צריכים לשלם סכום כסף נוסף לקופת הכינוס כדי לקבל את הדירה לבעלותם.



כיום, שלוש שנים אחרי, רוב המשפחות מתוך קבוצת ה-2,800 מחזיקות בזכויות בעלים מסוימות על דירותיהן וצפויות לקבל בעלות מלאה כאשר ישלמו את הכספים שהן נדרשות לשלם. מתוך הקבוצה השנייה, שמצבה היה גרוע יותר, קרוב ל-1,600 משפחות מתגוררות כיום בדירות.



סך החובות של חפציבה בעת קריסתה היה יותר מ-1.5 מיליארד שקל. כיום הצטמצמו חובותיה לכמה מאות מיליוני שקלים. לאחר פרשת חפציבה תוקן בכנסת חוק המכר (דירות), ששיפר מאוד את הזכויות של רוכשי דירות מקבלנים.