400 מיליון שקל יושקעו בהעברת המכללות לחינוך לאחריות ות"ת

>> עלות הרפורמה במכללות לחינוך, המכשירות את המורים בבתי הספר, תסתכם ב-400 מיליון שקל שייפרסו על פני שש שנים - כך עולה מהמתווה המתגבש במשא ומתן בין משרד החינוך, משרד האוצר והתאחדות הסטודנטים.

באחרונה החליט שר החינוך, גדעון סער, כי האחריות על תקצוב המכללות לחינוך תועבר ממשרד החינוך אל הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת). המהלך צפוי להגדיל את התקציבים המועברים למכללות לחינוך, וכן את ייעולן. כמה מהמכללות לחינוך צפויות להתאחד כתוצאה מהמהלך. לפי המתווה המתגבש, כבר בשנת הלימודים הקרובה יוקצו כ-20 מיליון שקל לטובת המהלך.



כיום מקצה משרד החינוך כ-520 מיליון שקל לטובת הוראה לחינוך, וכ-30 מיליון שקל לטובת פיתוח ומחשוב במכללות. ואולם בשנים האחרונות סבלו המכללות להכשרת מורים מקיצוצים בתקציבים המופנים אליהן ממשרד החינוך, ובהם גם קיצוצים בתקציבי הפיתוח שלהן שלא ניתנו בעבר. כתוצאה מכך, הסטודנטים במכללות אלה מתלוננים על תשתיות מיושנות, תנאי לימוד לא נוחים, כיתות בתפוסה מלאה ומחסור בציוד ובמחשוב.



"במעבר המכללות לאחריות ות"ת יש כמה יתרונות גדולים", מסביר סער. "גם יכולת להוספה משמעותית של תקציבים, שיפור התנאים הפיסיים והטכנולוגיים במכללות ובסופו של דבר, גם שיפור ברמת השכר בהן. המכללות לחינוך הן כיום מערכת ההכשרה המרכזית בישראל להוראה, וברור שבדרך להעלאות את האיכות והיוקרה של מקצוע ההוראה חייבים לבצע שינוי גם במימד הזה".



המהלך, שבמל"ג החליטו על יישומו עוד ב-2006, ישולב בהסכם המתגבש בימים אלה עם התאחדות הסטודנטים, הדן ברפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה, והוא צעד נוסף במאמצי המשרד לשפר את איכות ההוראה בבתי הספר. מעבר המכללות לאחריות ות"ת צפוי לייעל ולהגדיל את העברת הכספים למכללות, וכך לשפר את התנאים ותשתיות ההוראה בהן. בנוסף, במסגרת המהלך כמה מהמכללות הקטנות להוראה יאוחדו. מכללות שיעברו לאחריות הות"ת ייאלצו לעמוד בכמה כללים שייגובשו בהמשך, וכך גם הרמה האקדמית בהן צפויה להשתפר.



יו"ר הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, אמר כי מדובר במהלך "היסטורי" והוסיף כי הוא יבוצע כחלק מתוכנית החומש המתגבשת בימים אלה במערכת ההשכלה הגבוהה. "בטווח הארוך המהלך יוביל לשדרוג המכללות להוראה והעצמתן", אמר.



בישראל פועלות 29 מכללות לחינוך, שבהן לומדים כ-20 אלף סטודנטים לתעודת הוראה. עם המכללות הגדולות נמנות סמינר הקיבוצים, מכללת אורנים, מכללת לוינסקי ובית ברל.



"כיום בחלק מהמכללות מלמדים עם לוח וגיר ולא תמיד משקיעים בתשתיות ובאיכות ההוראה. קשה מאוד לתת כלים למורים לעתיד ולצפות שהם יהיו טובים כשהם לומדים בתנאים כאלה", מסביר איציק שמולי, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים וראש צוות המשא ומתן, את הסיבות לכך שהציבו את הנושא כחלק מדרישותיהם.



"לפעמים אני מבקר במכללות אחרות ורואה מבנים נוצצים, כיתות מרווחות, ציוד מתקדם, ואז אני חוזר למכללות לחינוך והן תמיד נראות כאילו נתקעו בשנות ה-80", אומר ליאור בניסטי, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת אורנים. "בצה"ל, למשל, משקיעים את מיטב המשאבים בהכשרת מפקדים", הוא מוסיף. "זה אבסורד שלא כך הדבר במערכת החינוך. לא משקיעים בהכשרת הדור הבא של מורים ומחנכים".