מאות מסעדנים לא יודעים אם הם עבריינים

>> ענף המסעדות ובתי הקפה מוביל את רשימת הענפים החלשים והמסוכנים במשק. באחרונה אף דירגו כלכלני חברת bdi את רמת הסיכון בענף בציון של 7.3 מתוך 10.

כיום, האיום הקיומי והמרכזי על הענף אינו קשור למצב הכלכלי או לאופנה מתחלפת, אלא תולדה של התנהלות המדינה. מדיניות הגירה לא ברורה כלפי מבקשי המקלט, אשר ברובם מועסקים בענף המסעדנות, מכניסה את המסעדנים למבוך שבסופו הם עשויים להיקלע לתוך סחרור כלכלי ולפשיטת רגל. אין הכוונה רק למסעדות האתניות, שכן רבים מבעלי העסקים בתחום מעסיקים עובדים זרים, חלקם הגדול מבקשי מקלט שגורלם אינו ברור בגלל חוסר עקביות של הממשלה בעניין.



לפי דו"ח חדש של הכנסת שפורסם ביוני, במאי שהו בישראל יותר מ-24 אלף מסתננים, אשר 80% מהם מוגדרים "מבקשי מקלט" ואינם ברי גירוש. בעבר, מבקשי המקלט קיבלו היתר שהייה ואשרת עבודה שהונפקה להם, אך החל מ-2009 הפסיק משרד הפנים להנפיק אשרת עבודה למבקשי המקלט, והחל להנפיק אשרות המתירות שהייה בלבד. מדיניות זו הופכת את הפליטים לעבריינים ולמקבצי נדבות, ומעמידה את מעסיקיהם בפני דילמה מוסרית קשה.



ממה יתקיימו מבקשי המקלט שהחלו לעבוד בבתי עסק על בסיס אשרת עבודה, אך משרד הפנים לא האריך להם את האשרה?



מחד, משרד הפנים מערפל את תמונת המצב ולא מספק תשובה ברורה אם מבקשי המקלט שקיבלו בעבר היתר עבודה, יכולים להמשיך לעבוד על בסיסו, לאחר 2009. מאידך, רשות האוכלוסין מבצעת פעולות שמטרתן לאסור על מבקשי המקלט לעבוד, ומשרד התמ"ת הקצה 16 פקחים לאכיפת חוקי העבודה על כל אוכלוסיית העובדים הלא ישראלים. בנוסף, משרד המשפטים יידע בעבר את בעלי המסעדות ומבקשי המקלט שלא יינקטו נגדם צעדים כלשהם.



מציאות זו מעמידה את המסעדנים בפני חוסר ודאות ואיום כלכלי ממשי כל עוד הם מעסיקים מבקשי מקלט, שכן מעביד שמעסיק עובד זר ללא היתר עבודה צפוי לעונש מאסר של עד שנה או קנס של עד 104 אלף שקל. בנוסף, חשוף בית העסק גם להטלת קנס יומי מתמשך של 5,200 שקל עבור כל יום שבו הועסק העובד שלא כדין. מעבר לכך, במקרים שהמעסיק לא החזיק מסמכים כראוי או שלא המציא אישור רפואי כקבוע בחוק - יוגדל הקנס ויגיע לסכום של עד 104 אלף שקל.



העובדים הזרים מועסקים בעיקר בתפקידי מטבח וניקיון. ברבות הימים נוצרה מציאות של תלות בעובדים זולים וזמינים אלה, אשר חלקם נמצאים בישראל שנים בסטטוס של מבקש מקלט וטרם הוחלט לגבי המעמד שלהם. מלבד זאת, כפי שנכתב בדו"ח, "היעדר טיפול מערכתי, פיקוח לקוי על יחסי עבודה ואי מתן סיוע לנזקקים, גורמים לתופעות של אלימות, פשיעה, סחר בבני אדם, העסקה בתנאי עבדות, כפייה וניצול של אוכלוסייה זו ובקרבה".



על ממשלת ישראל מוטלת חובה מוסרית כלפי בעלי העסקים והפליטים לגבש מדיניות הגירה ברורה וחד-משמעית. הרשויות צריכות להבהיר ולסלק את חוסר הבהירות כלפי המעסיקים, שאינם יודעים ואינם יכולים לדעת אם הם מעסיקים כדין או לא. בנוסף, יש לפעול יחד עם נציבות הפליטים של האו"ם, רשויות ההגירה הישראליות ונציגויות שונות של מדינות המוצא של הפליטים, ולגבש מודל העסקה חוקי, ייחודי לפליטים, לפרק זמן של כשנה, שבמהלכה יוכלו לעבוד באופן חוקי ללא כבילה למעסיק כזה או אחר. במהלך אותה שנה על המדינה ליצור לפליטים תמריץ לעזיבה מרצון את ישראל ולשלבם כחלק מכוח עבודה גלובלי, וזאת לאחר שרכשו בישראל מיומנות מקצועית.



הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין קן תור & עכו