המגזר הערבי לא מאמין באנטנות סלולריות

>> התשתית הסלולרית נהפכה בשנים האחרונות לחלק מרכזי מתשתיות התקשורת ויתרונותיה מרובים. ואולם על אף שרובנו משתמשים בה, לא הצלחנו להשלים עם המגורים בסמוך לאנטנות סלולריות, אף שאנו חיים בשלום לצד עמודי חשמל, אוטובוסים וגורמים מזהמים אחרים.

הפאניקה שפשטה בתקשורת ובציבור הישראלי סביב האנטנות הסלולריות לא פסחה על האוכלוסייה הערבית, ואף חרגה בקרב ציבור זה מעבר לכל פרופורציה. תנועות והתארגנויות שונות מייחסות לאנטנות את האחריות לכל מה שקורה במגזר, החל במחלות קשות, דרך בעיות חברתיות וכלכליות וכלה במזימות שלטוניות.



אני לא משלים עם הסטיגמה הגורסת שהמקור לצרות נעוץ בתופעת התקשורת האלחוטית, וקורא למנהיגי הציבור הערביים לבצע הערכת מצב רציונלית והתייחסות עניינית המבוססת על נתונים אמפיריים לשם קבלת החלטות נכונה. מהן העובדות? ראשית, האחריות הציבורית והמקצועית שמורה למשרד להגנת הסביבה, האמון על בריאות הציבור ועל מניעת סיכונים בסביבה שבה אנו חיים. המשרד סבור שהתקשורת הסלולרית בערים חייבת להתבסס על מספר רב של מוקדי שידור שמיקומם ייקבע בשיתוף הציבור באופן שקוף ושוויוני, לפי כללים תכנוניים ובטיחותיים ברורים. לעמדה זו שותף גם משרד הבריאות.



למרות ההתנהלות המקצועית של המשרד, לא פעם נשמעות טענות מפי תושבים ואף חמור מכך, מפי נציגי ציבור, כי החברות הסלולריות מציבות אנטנות דווקא בפריפריה או ביישובי מיעוטים מתוך כוונות זדון. כיצד ניתן לומר זאת כאשר בתל אביב מוצבות יותר מ-700 אנטנות ובחיפה יותר מ-400 אנטנות?



מעבר לכך, תושבים רבים משתמשים באופן אינטנסיבי בטלפון נייד , אך מעדיפים שיציבו את האנטנות במקומות מרוחקים, לפי האמרה - רחוק מהעין רחוק מהלב. זוהי תפישה של בת יענה. בניתוח שערך המשרד להגנת הסביבה נמצא כי בכפר קאסם האנטנות משדרות בעוצמה של פי 230 יותר מאשר האנטנות בתל אביב, שבה יש פריסה גדולה של אנטנות, לעומת מיעוט וריחוק האנטנות בכפר קאסם. המשמעות היא חשיפה גבוהה יותר שלא לצורך בכפר קאסם לעומת המרכז, והמצב דומה גם ביתר היישובים הערביים.



בעניין הרשויות המקומיות הערביות, הרי שרובן המכריע נקלע למשבר כלכלי חמור. אחת הסיבות המרכזיות למשבר היא ההכנסות העצמיות הנמוכות ביחס לרשויות יהודיות. הדבר בולט בעיקר בהכנסות מארנונה של עסקים, לכן ראש רשות במגזר הערבי נדרש יותר מכל תקופה אחרת לפעול כיזם כלכלי. האם הוא יכול לעשות זאת ללא כיסוי תקשורתי אלחוטי אופטימלי?



עלינו להבין את הסביבה הטכנולוגית, להתמודד עמה באופן שכלתני ולהכיר בעובדה שיש בה יתרונות מוכחים וקריטיים להעלאת איכות חיינו, לעומת חסרונות שניתן לנסות להתגבר עליהם או להקטין את החשיפה אליהם. בנוסף, עלינו להפחית את רמת החרדה הן מהאנטנות והן מהטלפון הנייד בקרב החברה הערבית בישראל.



הכותב היה ראש עיריית דלית אל כרמל ויועץ כלכלי לפורום החברות הסלולריות