מחשוב הענן כובש את ישראל

>> טרנד מחשוב הענן כובש את ישראל. מאות אנשי it ומנהלי מערכות מידע שהגיעו לאירוע שערך אגף התוכנה של hp ישראל במלון הסקוטי בטבריה לפני כעשרה ימים נחשפו לרשימה ארוכה של ארגונים וחברות בישראל שבוחנים בימים אלה מעבר חלקי או מלא של מערך המחשוב בארגון למודל מחשוב ענן.



נציגי חברת הייעוץ שטראוס אסטרטגיה, אחת מהחברות המובילות בישראל לייעוץ בתחום פרויקטי it , חשפו בפני באי הכנס בפעם הראשונה תמונת מצב מלאה של היקפי הפרויקטים המתנהלים כיום בישראל בכל הקשור למחשוב ענן.

משמעותו של מחשוב ענן היא קבלת משאבי מחשוב - כמו עיבוד נתונים, אחסון מידע, שליחת הודעות ומסדי נתונים - ממקור חיצוני. בבסיסו הוא מאפשר הפעלת תוכנות ושימוש ביישומים מתוך האינטרנט, כשהעיבוד מתבצע בשרתים ומרכזי מחשוב הנמצאים מחוץ לארגון. התשלום הוא עבור השימוש בשירות, וזאת בניגוד למודל התוכנה המסורתי שהתבסס על רכישת חומרה פיסית והתקנת התוכנה עליה.



האנלוגיה הטובה ביותר לתשלום בגין מחשוב ענן היא רשת החשמל: החיבור הוא תמידי, אבל משלמים רק על החשמל שנוצל.



מודל גמיש וזול לצרכן



הערך המוסף של מחשוב ענן מתבטא בכמה תחומים: ראשית, מדובר במודל גמיש בכל הקשור לכוח עיבוד ונפח אחסון. הוא מאפשר התאמה מיידית לשינוי בהיקף השימוש ומקצר את זמן התגובה של הארגון מהדרישה ועד ליציאה לשוק עם השירות. הוא גם מאוד חסכוני ביחס לרכישת חומרה מאחר שהוא חוסך בעלויות רכישה והתחזוקה, שכן אין צורך בהצטיידות יקרה.



מחשוב ענן גם מגדר סיכונים, שכן עלות השירות ידועה מראש. גם הצרכנים נהנים ממחיר מופחת, מכיוון שחיוב הצרכנים בארגון נעשה בהתאם לשימוש.



בשטראוס אסטרטגיה מציינים כי חל אימוץ אטי וזהיר של המודל ובעיקר "מדברים הרבה על מחשוב ענן", אבל מצד שני לא מעט ארגונים בישראל עברו למחשוב ענן. הענף שנחשב למאמץ הכבד ביותר של מחשוב ענן הוא ההיי-טק, שם חל אימוץ מלא של המודל וביסוס סביבות התשתית והפיתוח על שירותי הענן. לא נדיר לראות חברות סטארט-אפ ישראליות מנצלות פתרונות ענן ציבוריים (public cloud) כדי להוזיל בעלויות הפיתוח מאחר שבשלבים ראשונים הן נסמכות על כספי משקיעים וטרם מכניסות כסף.



לצד חברות ההיי-טק הישראליות שכבר אימצו את מודל מחשוב הענן, יש חדירה מרשימה של המודל בעולם תוכנות ניהול שירותי לקוחות (crm). ל-salesforce.com יש תוכנת crm (ניהול שירות לקוחות) שמשתמשים בה על גבי רשת האינטרנט כבר יותר מ-400 לקוחות בישראל. עם לקוחות החברה נמנות כאל, נייס, צ'ק פוינט, אוניברסיטת בן-גוריון, הסוכנות היהודית, אלדין ומג'יקל; למערכת ניהול שירות לקוחות של אורקל (oracle crm on demand) יש יותר מ-35 לקוחות, בהם: טבע, eci, נטפים, והזרע ג'נטיקס; ולמערכת ניהול שירות הלקוחות של מיקרוסופט (ms dynamics live) יש פריסה של לקוחות שטרם נחשפו.



לא כולם קופצים למים העמוקים



בינתיים, לא מעט מנהלי מערכות מידע בארגונים שונים בישראל מעדיפים באופן מטפורי שלא לשחות במים העמוקים של מחשוב הענן, אלא לשכשך במים הרדודים. לכן לא מעט פרויקטים שמערבים אימוץ של מודל מחשוב ענן מתבצעים במה שמכונה "ענן מחשוב פרטי" - שימוש בתשתיות מחשוב פנימיות של הארגון מבלי להסתמך על ספקים חיצוניים (מה שמכונה "ענן מחשוב ציבורי").



דו"ח של חברת המחקר גרטנר מ-2009 חוזה בדיוק את מה שקורה בפועל עם מנהלי מערכות מידע בארגונים ישראליים.



לטענת גרטנר, "על אף יתרון הגודל שממנו נהנות ספקיות הענן הציבורי, שירותי הענן הפרטי הם שיבלטו בשטח בעתיד הקרוב. לכן, עד 2012 צפויים ארגוני ה-it להוציא יותר כסף על השקעות בענני מחשוב פרטיים מאשר על מוצריהן של ספקיות עננים ציבוריים", נכתב בדו"ח.



גרטנר צופה כי רבים מהארגונים הגדולים ימשיכו להזדקק לשירותי מחשוב ענן פרטיים במשך שנים רבות, אולי אפילו במשך כמה עשורים, בשעה שימתינו עד שמוצרי העננים הציבוריים יגיעו לבגרות.



יש כמה ארגונים ישראליים שנמצאים בשלבים שונים של בחינה או יישום של מעבר לענן פרטי באמצעות שטראוס אסטרטגיה. בין הגופים הגדולים נכללים משרדי הממשלה (ענן התשתיות הממשלתי), התעשייה האווירית, צה"ל (עיר הבה"דים), קבוצת בזק, בנק לאומי, בנק דיסקונט, הפניקס, מנורה, טבע, אסם-נסטלה, 888, eci ועיריית תל אביב.



עם החברות שהחליטו לעשות רק צעד אחד קטן של יישום מחשוב ענן נמנית חברת פרטנר, שב-2009 בחרה להעביר את רשת הדוא"ל הארגונית שלה לג'ימייל.



כל חברות ה-it הגדולות מציעות סל שירותים מלא למחשוב ענן: hp, יבמ, נס, מטריקס, מלם-תים, we! טריפל סי, בזק בינלאומי, 012 סמייל, ו-013 נטוויז'ן.



בינתיים, נראה גם שלא מעט ספקי תוכנה מקומיים מציעים יותר שירותי תוכנה לפי דרישה (saas). כך למשל, מערכת erp-comex שמותקנת ברבוע כחול, רשת רמי לוי ורשת חצי חינם.



בעננים: מג'ימייל עד מערכות crm



>> כיום כמעט כל ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות עושות שימוש במחשוב ענן. לא תמיד זה ברור, אבל כמעט כל היבט בחיי מי שעושה שימוש ביישומי מחשוב שונים מתבצע כיום על בסיס שירותים המוענקים אך ורק על גבי האינטרנט. למעשה, מבלי לדעת מכך, מיליארדי משתמשים בעולם כבר עושים שימוש במחשוב ענן.



ניתן לומר בהכללה גסה שמודל מחשוב ענן בא לידי ביטוי בשלוש שכבות עיקריות: תוכנה כשירות (software as a service) - התוכנות שהמשתמשים צורכים; פלטפורמה כשירות (platform as a service) שמיועדת עבור מפתחי אפליקציות; ותשתיות כשירות (infrastructure as a service) שמיועדת לניהול מערכות המחשוב.



ניתן למצוא כיום באינטרנט אפליקציות רבות המבוססות על מחשוב ענן. למשל, לא מעט ארגונים וחברות מאפשרים למשתמשים לבצע תשלומים ברשת האינטרנט על ידי פייפאל, google checkout ו-amazon fps; במשרד הממוחשב ניתן למצוא דוגמאות לאפליקציות מבוססות מחשוב ענן כמו אופיס 2010, גי'מייל ו-google docs. גוגל צפויה לאפשר בעתיד גם אחסון קבצים באינטרנט באמצעות שירות gdrive.



האתרים הבולטים בתחום אחסון ושיתוף קבצים של וידיאו ותמונות הם יוטיוב ופיקאסה. גם הגיימרים לא מקופחים. באחרונה הפכה חברת onlive את השירות הייחודי שלה לפתוח לציבור הרחב. החברה פיתחה פרוטוקול המאפשר לכל שחקן לשחק על גבי המחשב הביתי המקרטע שלו גם במשחקי וידיאו הכי מתקדמים מבחינה גרפית, שכן רוב העיבוד הגרפי מתבצע על שרת של onlive.



כמובן שהשימוש ביישומים מתוך האינטרנט אינו נחלתם של משתמשים פרטיים בלבד. חברות וארגונים משתמשים כיום במערכות ניהול קשרי לקוחות (crm). בשכבת תשתיות כשירות ניתן לציין שימוש בבסיסי נתונים למשל על ידי simpledb של אמזון. אחסון קבצים יכול להתבצע באמצעות amazon s3 ,rackspacecloud ו-nirvanix.



למי כדאי לעבור למחשוב ענן?



>> למי מהארגונים בישראל מתאים כניסה למודל מחשוב ענן? בעיקר לארגונים שהביקושים לשירותים שלהם נצרכים באופן דינמי. אם קצב הגידול בארגון הוא גדול; אם הארגון מציע שירותים מבוססי עונתיות; אם חלים שיאים לא צפויים בביקוש - אז עדיף לעבוד במודל מחשוב ענן שנחשב להרבה יותר גמיש.



האתגר הגדול ביותר במעבר למחשוב ענן הוא כיצד מנהלים אותו. כיצד להקצות משאבים, לעקוב אחר השימוש במשאבים ולמדר וכיצד לנהל את תהליך האישורים לשימוש. מצד שני ישנם לא מעט סיכונים וחסמים בפיתוח ואספקת שירותי מחשוב על בסיס מחשוב ענן: נוצרת תלות מוחלטת בפס רחב וזמין; ישנם סיכוני אבטחת מידע; וקיימת תלות במדיניות הפיתוח וברמת איכות השירות של הספק.