הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוא סקר שנתי שוטף, המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ורווחתה בתחומי חיים רבים ומגוונים: דיור, רכב, בריאות, השכלה, שימוש במחשב, תעסוקה, נופש, קשר עם בני משפחה וחברים, חשיפה לעבריינות, פעילות התנדבותית, מצב כלכלי. הסקר נערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים ינואר-דצמבר 2009. במסגרתו רואיינו כ-7,500 איש בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ, המייצגים כ- 4.7 מיליון איש בגילים אלה.
איזון בין עבודה ומשפחה
47% מהמועסקים שיש להם ילדים עד גיל 17, מתקשים לתפקד במשפחה בשל מחויבות לעבודה לעיתים קרובות או מדי פעם: גברים מעט יותר מנשים - מחצית (50%) מהגברים ו- 43% מהנשים, מועסקים במשרה מלאה (49%) יותר ממועסקים במשרה חלקית (34%).
בילוי זמן עם הילדים: 28% מבני 20 ומעלה שיש להם ילדים, מדווחים כי הם אינם מקדישים מספיק זמן לילדים. יהודים מרגישים כך בשיעור כפול מערבים: 31% לעומת 15% בהתאמה. מועסקים יותר מאלו שאינם בכוח העבודה: 37% לעומת 16% בהתאמה, וגברים מרגישים כך בשיעור גבוה יותר בהשוואה לנשים: 36% לעומת 21% בהתאמה.
בקרב היהודים שעובדים, קרוב למחצית (46%) מהגברים, מרגישים שאינם מקדישים מספיק זמן לילדים, כך גם 30% מהנשים.
בילוי זמן עם בן/בת הזוג: 35% מהגברים הנשואים מדווחים כי אינם מקדישים מספיק זמן לבת הזוג, ו- 27% מהנשים מדווחות כי אינן מקדישות מספיק לבן הזוג. 40% מהמועסקים מדווחים שאינם מקדישים מספיק זמן לבן/בת הזוג. יהודים מדווחים על כך בשיעור גבוה מערבים: 33% לעומת 20% בהתאמה.
בקרב היהודים שעובדים, קרוב למחצית (46%) מהגברים, מרגישים שאינם מקדישים מספיק זמן לבת הזוג, ו- 36% מהנשים מדווחות שאינן מקדישות מספיק זמן לבן הזוג.
בילוי זמן עם משפחה המורחבת (הורים, הסבא והסבתא, אחים, נכדים וכד'): 41% חשים כי אינם מבלים מספיק זמן במחיצת המשפחה המורחבת: גברים מרגישים כך בשיעור גבוה יותר בהשוואה לנשים: 45% לעומת 37% בהתאמה. יהודים מרגישים כך בשיעור גבוה מערבים: 42% לעומת 33% בהתאמה. 48% מהמועסקים מדווחים שאינם מקדישים מספיק למשפחה המורחבת.
בקרב היהודים שעובדים, מעל מחצית (53%) מהגברים, מרגישים שאינם מקדישים מספיק זמן למשפחה המורחבת, כך גם 45% מהנשים.
עזרה הדדית במשפחה
עזרה כלכלית: כשליש (32%) מבני 20 ומעלה שיש להם הורים1 שלא גרים עמם, מקבלים עזרה כלכלית מהוריהם.
חמישית (20%) מאלו שיש להם הורים שאינם גרים איתם בבית, עוזרים להורים בתמיכה כלכלית (בכסף, תשלומים או קניית מוצרים). בקרב הערבים עזרה כלכלית מהילדים להורים נפוצה יותר: 39% עוזרים כלכלית להורים לעומת 16% מהיהודים.
עזרה בסידורים שונים, תיקונים, ניקיון בישול וכדומה: 54% מאלו שיש להם הורים שאינם גרים איתם בבית, עוזרים להורים. 45% מההורים עוזרים לילדיהם שאינם גרים איתם.
עזרה בטיפול בנכדים: מעל למחצית (56%) מאלו שיש להם נכדים מעידים כי הם עוזרים לילדיהם בטיפול או בשמירה על הנכדים.
(77% מהישראלים שיש להם הורים, אינם גרים איתם בבית: 78% מהיהודים ו- 75% מהערבים).
בדידות ומצוקה
האם הישראלים מרגישים בדידות? 30% חשים מצב של בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם. 23% חשים בדידות לעיתים רחוקות ו- 47% אף פעם לא חשים מצב של בדידות. מבוגרים חשים בדידות בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה לצעירים: 43% מבני 65 ומעלה לעומת 27% מבני 20-64 חשים בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם. ערבים חשים בדידות בשיעור גבוה מיהודים: 44% לעומת 27% בהתאמה.
ל- 9% אין למי לפנות בזמן משבר או מצוקה: ל- 12% מהגברים ול- 7% מהנשים. שיעור גבוה יחסית של אנשים שאין להם למי לפנות בזמן משבר או מצוקה נמצא בקרב גרושים (19%), ערבים (17%) ובני 65 ומעלה (13%).
למי פונים במקרים בהם זקוקים לעזרה?
בדרך כלל פונים למשפחה הקרובה: בן הזוג, ההורים, הילדים או בן משפחה אחר, אך גם לחברים.