פטור ממס לעמותות משרת בעיקר את פקידי רשות המסים

>> האם הפטור ממס על אלכ"רים (ארגונים ללא מטרת רווח) אכן מיטיב עמם או מקשה עליהם? הפטור ממס הכנסה אינו כולל פטור על הכנסה מעסק. הקורא הנבון יתקשה ודאי להבין מתי גוף המוגדר כאלכ"ר מבצע פעילות עסקית פטורה ממס ומתי הוא עסק החייב במס.

בישראל חיות זו לצד זו פעילויות עסקיות מתחרות, כאשר המבחן היחידי לאבחנה אם הפעילות חייבת במס אינו סוג הפעילות, אופייה או דרך תפעולה אלא הגוף המפעיל. למשל, גנים, קייטנות, חוגים, ויצ"ו, נעמ"ת והחברה למתנס"ים פטורים ממס. אותה פעילות חייבת במס אם בוצעה על ידי יזם פרטי. גם אוניברסיטאות ממשלתיות-עירוניות פטורות, אך מכללות פרטיות חייבות במס; בתי חולים ממשלתיים וקופות חולים פטורים, ופרטיים חייבים; אספקת מים על ידי רשות מקומית פטורה; ותאגידים עירוניים או פרטיים חייבים במס.



שלטונות המס יצרו לעצמם אבחנה שלפיה אם העסק הוא במסגרת מטרות האלכ"ר, מגיע לו פטור. אין ספק שניהול אוניברסיטה, גן, צהרון ובית חולים הוא עסק לכל דבר, שלא זו בלבד שהוא עסק, הוא גם מתחרה בשוק הפרטי היזמי. אני מנחש שעסקים ציבוריים הנהנים מפטור ממס ערך מוסף וממס הכנסה יוצרים לעצמם יתרונות הפוגעים בחופש התחרות של המגזר הפרטי. ההגדרות המעורפלות יוצרות אינסוף דיונים ופרשנויות אם העסק המנוהל הוא בתחום המטרות של האלכ"ר או לא. אלכ"ר משלם מס על הוצאותיו שאינן מותרות בניכוי בשיעור של 90% ללא זכות לקיזוז או החזר, ובנוסף הוא משלם גם מס ערך מוסף על השכר המשולם לעובדים בשיעור של 7.5%.



אם כך, מתברר שאלכ"ר פטור ממס משלם סכומי מס נכבדים הן על הוצאותיו שאינן מותרות בניכוי והן על השכר המשולם לעובדיו, הרבה יותר ממה שמשלם ארגון עסקי. הערפול מעניק לשלטונות המס כוח לבחור לעצמם את המתווה הרצוי. אם האלכ"ר מפסיד, הוא ישלם מס על השכר ועל ההוצאות שאינן מותרות בניכוי, שזה בוודאי עדיף לשלטונות המס על האפשרות להגדיר את האלכ"ר כעסק מפסיד שיבקש החזרי מס ערך מוסף וישלם מס מופחת על ההוצאות שאינן מותרות בניכוי, מה גם שנוצר לו נכס מס תיאורטי בדמות הפסד לצורכי מס.



כדי למנוע ויכוחים נראה שעדיף לחייב את כולם במס רגיל ולתת פטור ממס רק להכנסות העונות להגדרת תרומות, ושהתקבלו על ידי תאגיד המורשה לקבל תרומות. נראה כי הרבה יותר נכון לתת פטור להכנסות ולא לגופים. מהלך זה יעקר אמנם חלק מכוחם של פקידי המס ויבטל את חופש הבחירה של הגורמים הציבוריים, אך יעשה סדר ויספק קרקע מוצקה לעוסקים במלאכה ולשלטונות המס. המהלך גם ישמור על איזון סביר בין תחרות חופשית של השוק היזמי הפרטי לבין המגזר הציבורי.



הכותב הוא בעלי פירמת ראיית החשבון י. קרמזין ושות'