"המשבר ב-2008 היה חד משמעי. עכשיו אנחנו במין מצב לא ברור"

>> כרטיס הביקור של דורון אברבוך, מנכ"ל השלוחה הישראלית של הבנק השווייצרי קרדיט סוויס, אינו שונה במראהו מכרטיסי הביקור של בנקאים ישראלים טיפוסיים. הוא לבן עם כיתוב שחור, ולוגו החברה מודפס עליו בצבע כחול.



אבל שיחה עם אברבוך מעלה שעל עיצוב הכרטיס לבדו הוציאו השווייצרים כסף רב. הם השקיעו בעיצוב פונט ייחודי, שנקרא פונט קרדיט סוויס ושבו השתמשו בכרטיסי הביקור.

אברבוך, לשעבר טייס f16 בחיל האוויר. מונה לתפקיד לפני פחות משנה. לקרדיט סוויס, הוא מספר, הגיע כמעט ללא רקע בבנקאות: "במהלך לימודי התואר השני במינהל עסקים בלונדון ביליתי את חופשת הקיץ שבין השנה הראשונה לשנייה במחלקה בבנק dlj המתמחה בפעילות מול חברות טכנולוגיה. ההתמחות שם היתה במיזוגים, ברכישות ובהנפקות. בסוף הקיץ הודיעו לי שהתקבלתי לעבודה במחלקה".



בשנת 2000 התמזג dlj עם קרדיט סוויס פירסט בוסטון, והחטיבות הטכנולוגיות אוחדו. אברבוך השתלב בקבוצה הטכנולוגית, שהובילה אז, בין השאר, את הנפקת כרומטיס. באותם ימים קבוצת הטכנולוגיה של קרדיט סוויס היתה כה חזקה שהיא התנהגה כחברה בפני עצמה - עד כדי כך שמנהליה קיבלו מניות בחברה הבת, ולא בחברה האם. עם פרוץ משבר הדוט.קום ניצל קרדיט סוויס את ההזדמנות כדי לפרק את קבוצות הכוח וליצור בנק אחד.



הבנק לקח סיכון כשקיבל אותך לעבודה בלי רקע בבנקאות.



"לא ממש. בנקאות השקעות היא לא חקר החלל. אני מניח שבבנק האמינו שהרקע הצבאי שלי רלוונטי. מה שחשוב זה רקע מגוון ותכונות אופי בסיסיות מתאימות. הגישה הבסיסית אומרת: 'אנחנו כבר נלמד אותו להיות בנקאי'".



מהן התכונות האלה?



"נחישות, עבודת צוות ויכולת להפעיל אחרים ולהתמודד עם כישלון. היחס בין כמות העסקות שעליהן אנחנו מתמודדים לעסקות שבאמת יוצאות על הפועל יכול להיות מתסכל. זה לא פשוט להמשיך באורח החיים הזה לאורך שנים. בגלל הנחישות, הישראלים מצליחים לשרוד יותר שנים בתחום הזה.



"זה לא שונה בהרבה מהצבא. מי שקיבל אותי לעבודה היה נחת בווייטנאם. היו לנו הרבה שיחות על ענייני צבא. יש משמעת בתחום הבנקאות ויש היררכיה. לא מעט אנשי צבא השתלבו בתפקידים בכירים במערכת הבנקאות. גם קצינים אמריקאים השתלבו היטב במערכות בנקאות עולמיות".



החלטות כואבות



כמו בנקים בינלאומיים אחרים, גם קרדיט סוויס נפגע מהמשבר העולמי, אם כי נראה שהפגיעה בו היתה מתונה יחסית והוא לא נזקק לחילוץ ממשלתי. מניית הבנק, הנסחרת בשווייץ ובארה"ב, קרסה ב-75% מהשיא שרשמה ביוני 2007 ועד נקודת השפל במארס 2009, אך מאז השפל היא עלתה ב-106%.



מה עזר לכם לעבור את המשבר?



"מה שעזר זו גישת ה-one bank (שעל פיה כל החטיבות משרתות את הלקוח ופועלות למען האינטרס של הבנק - א"ש), בנוסף לשילוב של אסטרטגיה ברורה מאוד וביצוע החלטות מהיר וכואב.



"כבר בסוף 2006 עבר הבנק מחדש על כל תיק האשראי. ב-2007 התחלנו במדיניות מכירה אגרסיווית. בארה"ב ירדנו מתיק הלוואות של כ-50 מיליארד דולר ל-10 מיליארד דולר. באירופה ירדנו מ-15 מיליארד דולר לכמעט כלום. הבנק חיזק את מבנה ההון והכניס משקיעים חיצוניים (כמו נוחי דנקנר, שהשקיע עד היום כ-7 מיליארד שקל בבנק - א"ש), ללא צורך במימון ממשלתי. בשום שלב לא קיבלנו סיוע ממשלתי".



יכולתם לקבל מימון באפס עלות, למה לא השתמשתם בכך?



"לבנק היתה יכולת להתמודד עם המשבר באופן עצמאי ללא צורך בעזרה ממשלתית. בנוסף, חלק מהאסטרטגיה של הבנק היא לייצר הכנסה קבועה וטובה שנובעת מנכסים ומהשקעות מסוכנות פחות, כלומר כשהשוק טוב ייתכן שתרוויח קצת פחות, וכשהשוק רע תפסיד פחות. קיבלנו את תואר "הבנק הגלובלי של השנה" ל-2009 ממגזין בנקאות ההשקעות international financing review. הם כותבים שאנחנו הבנק שנוהל הכי טוב ב-2009 - לוקח זמן למשקיעים להפנים את זה".



אתה מדבר על להימנע מסיכונים, אבל אולי המשקיעים מחפשים את האפסייד. הרי הם אומרים "כשרע אז רע לכולם, אבל כשטוב תן להרוויח".



"יש כמה דברים שמניעים את הבנק - בהם איכות המותג והמוניטין מול הלקוחות. העובדה שהבנק נשאר יציב לאורך המשביר הביאה למעבר מסיבי של לקוחות הן לבנקאות ההשקעות והן לבנקאות הפרטית".



האירופאים מפגרים בשלב אחד



מהן התחושות באירופה? אנחנו לפני קריסה פיננסית נוספת?



"אירופה היא בדיוק כמו ארה"ב, אבל בפיגור של שלב. לאירופאים אין גם את המזג האמריקאי, כלומר האמריקאים אומרים: התפרענו לפני המשבר, עכשיו יש משבר, נתקן ונעשה כל מה שצריך. האירופאים יותר אטיים בתגובה שלהם.



"בנוסף, יש להם בעיה עם האיחוד, שמקשה על ההתמודדות עם המשבר - המטבע האחיד מקשה עליהם לצאת מהמשבר. יש באירופה מדינות חלשות וחזקות. בריטניה, למשל, ניצלה בזכות הליש"ט והעצמאות שלה. ספרד לא מסוגלת להפחית את הריבית אף שהיא זקוקה לריבית נמוכה.



"המשבר ב-2008 היה חד משמעי, עכשיו אנחנו במין מצב לא ברור - היתה התרוממות וחשבנו שהמשבר נגמר, אבל התברר שלא. יש יציבות כלכלית עם התאוששות אטית. היציאה מהמשבר תהיה שונה בכל מדינה באירופה".



האם זהו סוף עידן היורו?



"כשהמצב היה טוב, היורו עבד לטובת הכלכלות החלשות. כיום הוא עובד לטובת הכלכלות החזקות. היורו הוא ניסוי שמוקדם להספיד אותו. מה שיקבע בסופו של דבר זוהי החלטה פוליטית, כי זו החלטה פוליטית אם להישאר ביורו או לא. נעשה מאמץ אדיר כדי לשמור על היורו.



"גם המשבר ביוון נרגע. יוון עשתה דברים שלא היתה עושה לבד. הצליחו להשפיע עליה. בגלל ההשתייכות לגוש היורו היא לא יכולה לפחת את המטבע, ולכן האיזונים יצטרכו לבוא ממקומות אחרים - ולא מפיחות".



הבנקאים האירופיים לא מוטרדים מהמצב באירופה?



"אנחנו מוטרדים. אנחנו בחנו ובוחנים את החשיפות שלנו למדינות מסוימות. מה שמוביל אותנו הוא האסטרטגיה - להגיע לתשואה טובה תוך הסתמכות על נכסים לא מסוכנים".



"מעדיפים שווקים מתפתחים"



מאיפה יבואו העסקות הבאות שלכם?



"אנחנו מעדיפים לחפש עסקות בשווקים מתפתחים. בישראל, על אף שהיא שוק מפותח, עדיין יש חלקים של שוק מתפתח. לבנק יש יתרון בשווקים מתפתחים. קנינו את מקומנו בשווקים מתפתחים לאחר המשבר ברוסיה - לא רק שלא יצאנו אלא ביצענו מימון מחדש לחובות. רוסיה תצא מהמשבר שלה, אבל זה יקרה לאט יותר מכפי שאנשים חשבו לפני כמה חודשים. אנחנו משקיעים מאמץ במיזוגים ורכישות - סיימנו את החציון במקום הראשון או השני במיזוגים ורכישות באירופה.



"עניין נוסף הוא מסחר. אנחנו הטריידר מספר אחת או שתיים בבורסות המרכזיות בעולם. בנוסף, אנחנו המנהל המוביל בייעוץ לקרנות גידור באסטרטגיות מסחר והקצאת נכסים".



נוחי דנקנר הוא מבעלי המניות הגדולים שלכם. אתם מרגישים אותו?



"היחסים עם דנקנר ועם קבוצת אי.די.בי הם טובים מאוד. הם מתחזקים והולכים עם הזמן, גם ברמה העסקית וגם ברמה האישית. יש קשר טוב מאוד ועבודה רציפה. זה חלק מהאסטרטגיה של הבנק, להתנהג אחרת עם בעלי המניות הגדולים שלו. זה בא לידי ביטוי בהתייעצויות ובחשיבה משותפת".



בבנק בגרמניה נפתחה חקירת מס. זה משפיע על הסניף הישראלי?



"מכיוון שהחקירה בעיצומה אני לא יכול להגיב".



הסיכון הפוליטי בישראל קטן והולך



יש השפעה לבידוד הפוליטי של ישראל בתחום הכלכלי, או שעסקה נבחנת רק כלכלית?



"כשאתה מסתכל על עסקה אתה בוחן סיכונים. עסקות בישראל טומנות בחובן סיכון פוליטי, אבל במשך השנים הסיכון הזה קטן והולך. כיום מסתכלים יותר על הסיכון הכלכלי ופחות על הגיאופוליטי. ישראל כיום היא שוק מערבי פתוח שנתון יותר לתנודות משוקי העולם ופחות מושפע מהפוליטי, אבל זהו סיכון שיילקח בחשבון".



איך הבנק מתגמל את עובדיו?



"הבנק הוא מוביל בתחומי הרגולציה והשכר. ב-2008 הקימו קרן של חלק מהנכסים הרעילים. זה היה הבונוס שקיבלנו, כלומר יחידות השתתפות בקרן. עיקר הנכסים בקרן היו הלוואות. זה היה cdo לעובדים. בדיעבד זה הצליח, אבל זו היתה דרך יפה לשתף את העובדים ב-pain - ואם יש gain, מה טוב. המנכ"ל, לדוגמה, לא קיבל בונוס כלל באותה שנה. התגמול הכולל מושפע מביצועי החברה".



מרכזים כוחות



מה עושה הסניף הישראלי?



"בישראל אנו פועלים בשלוש חטיבות שבהן עוסק הבנק העולמי. בנקאות פרטית, בנקאות להשקעות וניהול נכסים".



אברבוך מסרב לספק פרטים על היקף הכספים המנוהלים בישראל, אך על פי הערכות מדובר בכמה מיליארדים. הרישיון שעל פיו פועל הבנק הוא רישיון שיווק, לא בנקאות. יש עליו פיקוח של רשות ניירות ערך ושל רשם החברות.



"יש לנו פעילות של בנקאות השקעות - עובדים מול החברות, מימון, מיזוגים ורכישות והנפקות", אומר אברבוך. "ההנפקות האחרונות היו גינקו סולאר, חברה סינית שהונפקה בנאסד"ק, פיטנגו ועוד כמה חברות שאנחנו כרגע עובדים עליהן. זה צד תנודתי יותר, אבל הוא בהחלט רווחי. מרכז בנקאות ההשקעות יושב בניו יורק. ניהול נכסים הוא תחום שמכרנו. כיום אנחנו מתרכזים בניהול כספים באמצעות ניהול אסטרטגי וניהול השקעות אלטרנטיביות כמו קרנות גידור".



למה אתם לא חברי בורסה?



"הטריידים שלנו מבוצעים מלונדון. אנחנו בשלישייה המובילה בחמש המניות המובילות - טבע, כיל, בזק, לאומי והפועלים. כל הטריידים מבוצעים דרך ברוקרים מקומיים. זה פשוט זול יותר לעבוד דרכם מאשר להחזיק אופרציה".



מהן התוכניות לעתיד בישראל?



"ישראל היא שוק חשוב לקרדיט סוויס. אנחנו מרכזים כוחות בישראל, כלומר אנשים שעבדו עם ישראל ישבו במקומות שונים בעולם ועכשיו אנחנו מרכזים כוחות פה".