"לווייתן הוא המאגר הגדול ביותר באזור"

>> לפני שנתיים החליט המכון הגיאולוגי האמריקאי (usgs) לערוך סקר עולמי חדש ולמפות את הפוטנציאל לתגליות גז טבעי ונפט ב-130 אזורים גיאוגרפיים שונים בעולם. צוות של 20 גיאולוגים, במימון הקונגרס האמריקאי, החל בעבודתו ובתוך כמה חודשים הגיע לאזור האגן המזרחי של הים התיכון, מול חופי ישראל, קפריסין, לבנון וסוריה.

בתום שנה של איסוף מחקרים סיסמיים וניתוח תיעודים שונים פירסם המכון את הדו"ח הסופי, ולפיו בשטח שבין ישראל, קפריסין ולבנון קיים פוטנציאל למרבצי נפט, ובעיקר גז טבעי, בנפח עצום. הפרסום עורר הדים רבים, בעיקר בבורסה לניירות ערך, אך הפתיע בעוצמת הנתונים שהכיל גם את קהיליית הגיאולוגים.



"חשבנו שזה מאוד מרגש", אמר אתמול בראיון ל-themarker ד"ר כריס שנק, מי שעמד בראש צוות הגיאולוגים האמריקאים שכתבו את הדו"ח. "החלטנו לבדוק אזורים שבהם לא נגענו עד כה, וישראל היתה אחד מהם. התחלנו במחקר עוד לפני שמאגר 'תמר' התגלה, ולאחר שהתבשרנו על התגלית, הבנו שהפוטנציאל כאן גבוה, כמו מול סיני והדלתא של הנילוס במצרים".



לפי הדו"ח של usgs, בשטח האגן הימי שכלוא בין ישראל, לבנון וקפריסין (ראו מפה), קיימת סבירות של 95% להימצאות גז טבעי בנפח כולל של 50 tcf (טריליון רגל מעוקבת), סבירות של 50% למציאת 112 tcf גז טבעי וסבירות של 5% למציאת 227.4 tcf. בדו"ח נקבע כי הפוטנציאל למציאת גז טבעי, בעיקר מול חופי ישראל, מגיע ל-122.4 tcf בממוצע; לשם השוואה, בלווייתן דיווחו התחזיות על 16 tcf, ובתמר נמצאו עד כה 8.4 tcf "בלבד". אגב, מול מצרים, סיני ובעיקר הדלתא של הנילוס, העריכו במכון את הפוטנציאל לגז טבעי בכ-220 tcf ויותר.



בנוגע לנפט, מופיעה בדו"ח סבירות ממוצעת לאיתור תגליות נפט בנפח כולל של 1.7 מיליארד חביות באזור ישראל וקפריסין.



כיצד קרה שנתונים אלה היו כאן במשך שנים ולא עוררו עניין?



"קשה להסביר, אבל צריך לזכור שהאיכות של הסיסמיקה הולכת ומשתפרת. המידע שאתה מקבל כיום בסקרי תלת-ממד (3d) מדהים באיכותו ובעושרו. לחוקרים כאן היו תוצאות סקרי דו-ממד, ולכן החליטו שלא לקדוח. אבל בתלת-ממד - זה מדהים מה שאתה יכול לראות, ולכן יש עוד סיכוי לקידוחים ותגליות נוספות. מול אשקלון, למשל, קיים קניון תת-קרקעי עצום המכוסה בשכבות חול - קשה היה לראות אותו לפני 20 שנה".



"בחוף שלכם יש נפט"



"למעשה, מינפנו את העבודה ההיסטורית שעשו הגיאולוגים הישראלים לאורך השנים", מסביר שנק כיצד בוצע המחקר. "הגיאולוגים כאן פירסמו המון מחקרים, ביצעו עבודות סיסמיות, וזה היה פנטסטי. בלי המידע הזה לא היינו יכולים לעשות את העבודה. זה היה המפתח להערכות שלנו".



במשרד התשתיות הלאומיות ובמכון למדעי כדור הארץ ביקשו ללמוד מהאמריקאים כיצד תירגמו את הנתונים הסיסמיים לנפחי תגליות, והזמינו את שנק לישראל. "תמר הוא מבנה גדול אשר כלא גז טבעי במשך מיליוני שנים, ויש עוד הרבה מבנים כאלה מול החוף. אתה מסתכל על תוצאות הסיסמיקה, מפענח אותן, משווה את הגדלים ואת תכונות הסלע למבנים דומים בעולם, מריץ סימולציות ואז מנסה לשער את הפוטנציאל לתגלית ואת גודלה", מסביר שנק.



אילו תגובות קיבלתם לאחר פרסום תוצאות המחקר?



"היה עניין רב. זהו אזור שעליו חברות חיפושים פשוט לא חשבו, ולא שהן ויתרו עליו. אגן הים התיכון לא היה בפורטפוליו שלהן, ועכשיו כשיצא הדו"ח, אולי ישימו לב אליו. אני זוכר שרק מבריטיש גז התקשרו אלינו ואמרו שהם יותר פסימיים מאיתנו לגבי הנילוס, אבל אנחנו לא חושבים כך".



למרות התוצאות המרעישות, עדיין לא הגיעו לישראל שחקנים גדולים נוספים בתחום החיפושים. האם יכול להיות שהשיקולים החזקים יותר הם עדיין פוליטיים?



"לא שמעתי על כך. אבל אם הדו"ח פורסם רק במארס, אז זה כמו מספר ימים בשבילנו. לחברות הנפט לוקח שנים להחליט על כיוון אסטרטגי חדש. בסורינאם וגיאנה מתחילים לקדוח רק כעת, אף על פי שאת הסקר אודות הפוטנציאל שם פירסמנו לפני עשר שנים".



בישראל הביעו ספק בנוגע לאיתור תגליות נפט מסחריות יבשתיות.



"אם הערכנו נפח של 1.7 מיליארד חביות בערך, אז כנראה שאנחנו דווקא לא כל-כך פסימיים", אומר שנק בחיוך. "בחוף שלכם יש נפט. אחד הדברים הקשים שאיתם אנו מתמודדים הוא לחזות את השיעור היחסי בין גז לנפט. יש אי ודאות גיאולוגית בנוגע לעד כמה התחממו הסלעים, מה הם סוגי החומרים האורגניים שהצטברו, ואיפה הם. כשאני עושה הערכה, אני מתבסס על מה שאני קורא, אבל תמיד קיים סיכוי שאני טועה. יצאנו מנקודת הנחה שיהיה כאן יותר גז מנפט, אבל יש הרבה אי ודאות בגיאולוגיה, כך שאנו אף פעם לא פוסלים בנחרצות כל אפשרות".



מה דעתך לגבי מאגר לווייתן?



"הוא המבנה הגדול ביותר שאותר באזור, והיה הבסיס להשערות שלנו, עוד לפני שנובל אנרג'י הודיעה על הפוטנציאל הטמון בו. יכול להיות שהם צודקים, אבל יש רק דרך אחת לדעת. הסתברות של 50% - זו הערכה די בטוחה, שכן המשמעות היא שיש סיכוי של 50% לתגלית קטנה יותר, אבל לא לכך שלא תהיה תגלית".



"לא שמענו מלבנון"



צוות החוקרים ב-usgs ממשיך מערבה, במחקר לחופי הים התיכון כולו. "עד כה סיימנו בערך מחצית מאתרי המחקר בעולם. התחלנו באגן הים התיכון המזרחי, המשכנו לנילוס, ועכשיו נתקדם למרוקו ולשאר חופי צפון אפריקה", אומר שנק.



האם נתקלתם במסגרת המחקר החדש באזורים לא מוכרים וכאלה עשירים במחצבים?



"כן. הנתונים כאן דומים למקומות אחרים בעולם. זה לא נדיר. גם מאגר תמר הוא גדול, אך לא חריג בקנה מידה עולמי. האזורים הרוויים יותר שנמצאו באחרונה הם מערב סיביר ואזור הדלתא של נילוס".



מהמידע שאספתם, האם יהיה מספיק נפט לדורות הבאים?



"זהו אחד הדברים שאנחנו נמנעים לעסוק בו. העבודה שלנו היא ליצר את מסד הנתונים ולתת לאנשים אחרים להחליט אם יש מספיק נפט ואם לקדוח".



שנק מבהיר כי תחום נוסף שבו נמנעים במכון האמריקאי לעסוק הוא התמלוגים ("בהיותי גיאולוג, איני עוסק בעניינים כלכליים") - אך גם בגבולות מדיניים. "אסור לנו להיכנס לוויכוחים על סימון גבולות טריטוריאליים, ולכן המחקרים נקבעים לפי מבנים סיסמיים תת-קרקעיים", מדגיש שנק. "כך למשל לא עסקנו בגבול שבין סורינאם לגיאנה בדרום-אמריקה או במחלוקות הנוגעות לים הצהוב במזרח אסיה".



האם קיבלתם פניות מלבנון לאחר פרסום המחקר?



"לא שמענו דבר מלבנון או מקפריסין. למעשה, לא קיבלנו נתונים מלבנון, מכיוון שבקפריסין פעלו יועצים חיצוניים שכיסו במחקריהם גם את חופי לבנון".