"גיידסטאר יגדיל את היקף התרומות מחו"ל"

>> "פרויקט גיידסטאר יוצר תשתיות ובסיס מידע שמספקים כוח אדיר לעמותות" - כך טוען טינסלי גואד, מנכ"ל גיידסטאר העולמי, בראיון ל-themarker. גואד ביקר בישראל סמוך להשקת הפרויקט, כדי לפקח על יישומו.

בניגוד למצב בישראל, שבו הפרויקט מושק בשיתוף פעולה עם גופי המגזר השלישי ומשרד ממשלתי, במקור החל מיזם גיידסטאר כיוזמה פרטית. מייסד הפרויקט, באז שמידט, הקים את גיידסטאר ארה"ב ב-94' כמאגר נתונים. עם התרחבות המידע והתקדמות הטכנולוגיה נהפך גיידסטאר לאתר אינטרנט.



כיום גולשים באתר האמריקאי כ-9 מיליון משתמשים ייחודיים מדי שנה, ואתרי אינטרנט רבים עושים שימוש במידע הקיים בו כדי לפרסם עמותות, לדרג אותן ולתרום להן. ב-2004 הוקם בבריטניה ארגון גיידסטאר העולמי, שמטרתו להרחיב את השימוש בפרויקט ולהקים מאגרי נתונים דומים במדינות נוספות בעולם. כיום, מלבד ישראל, ארה"ב ובריטניה, נמצא הפרויקט בשלבי כניסה לבלגיה, הודו, יפן, דרום אפריקה וקוריאה.



"במדינות בהן המאגרים פעילים קמו אתרי התנדבות שעשו שימו במידע מהמאגר, וגם אנשים שתורמים לעמותות יכולים לקבל מידע רב ערך", אומר גואד. "גופים שונים, בהם גופים פיננסיים, מבצעים מחקר רב על סמך המידע במאגר".



לפי גואד, מאגר המידע סייע גם בחשיפת עמותות פיקטיביות או שימוש לא ראוי בכספים. "לאתר יש את הכוח לחשוף מדי פעם גם כמה תפוחים רקובים שפועלים בשוק", הוא אומר. "העמותות גם מחויבות לרשום מה המשכורות של המנהלים בעמותה וזה דבר טוב. זה נותן להם בנצ'מארק לכמה הם משלמים למנהלים לעומת עמותות אחרות. ומדי פעם, אם הם רואים שמשלמים להם יותר מדי, זה מחזיר אותם חזרה לשורה. בארה"ב אומרים שאם גיידסטאר לא היה קיים - היה צריך להמציא אותו".



גואד מוסיף שמי שייהנה במיוחד ממאגר הנתונים הן העמותות עצמן. "אחד המשתמשים הכי גדולים בגיידסטאר הם הארגונים עצמם", הוא אומר. "כך הן יכולות לגלות מי עוד פועל בתחום שלהן וכיצד. הן יכולות להשוות בין המשכורות והתקציבים שלהן לנעשה בעמותות אחרות. זה טוב כמשאב משמעותי למגזר העמותות".



עם זאת, גואד מודה כי בתחילת הדרך העמותות לא הרגישו בנוח לחשוף כל כך הרבה נתונים בציבור. "בתקופה הראשונה קיבלנו כמה התנגדויות ממלכ"רים ועמותות, אבל בתוך שנתיים המצב השתנה", הוא נזכר. "עמותות הבינו את החשיבות של האתר, ואף ביקשו להוסיף נתונים נוספים למאגר".



לפי עקרונות גיידסטאר, המידע שמוצג באתר אינו מעובד, והארגון לא עושה בו שימוש כדי לדרג או לשפוט את העמותה. גם בישראל נועד הפרויקט רק להצגת מידע לציבור - אלא אם יתגלה כי אחד הארגונים ביצע עבירה. "הדבר הגדול ביותר בגיידסטאר שהוא בסופו של דבר מדובר במצגת פשוטה של מידע", אומר גואד. "אנחנו סומכים על המשתמשים שיסיקו מסקנות בעצמם. אנחנו לא שופטים אך עמותה, לא מודדים ולא מדרגים אותן - רק שמים את המידע באוויר. זה התפקיד שלנו".



עם השנים ובעקבות פעילות האתר, התפתחו בארה"ב מיזמים שונים שהשתמשו בנתונים הזמינים בגיידסטאר, בהם אתרי אינטרנט המקשרים תורמים לעמותות המתאימות להן, ואתגרים המדרגים את האפקטיביות של העמותות. "אין לנו בעיה אם מישהו לוקח את המידע הזה ומשתמש בו באתר הזה כדי למדוד ולהעריך אותו או פשוט כותב באמצעותו מאמר", אומר גואד. "אבל כדי לשמור על מערכת היחסים עם העמותות אנחנו מתחייבים לשמור על ניטרליות". בישראל כבר פועל גוף כזה בשם מידות, שיוכל ליהנות כעת מהנתונים שיהיו זמינים באתר.



גואד אומר כי על אף שלא ניתן לעקוב אחר התועלת שמפיקות העמותות מהשימוש במאגר, הוא מאמין כי מאז שהושק בעולם סייע גיידסטאר להגדיל באופן משמעותי את בסיס התורמים לעמותות ולקרנות פילנתרופיות. "יש קהילות גדולות או קרנות פילנתרופיות שמפיצות כספים לפי רצון התורמים", הוא אומר. "בלי המאגר לכל גוף כזה היה בסיס נתונים קטן הרבה יותר. עכשיו האפשרויות גדלו, ואפשר לכוון הצורה נוחה יותר את העמותה לתורמים".



גואד מבטיח שאת ההשפעה של גיידסטאר ישראל נראה בקרוב: "אני חושב שתראו אפקטיביות ויעילות גדולה יותר במגזר השלישי, וכספים שמופצים לארגונים נוספים. לדעתי תראו גם השפעה על המימון מחו"ל. יש כאן פוטנציאל למשוך תרומות זרות, כי המידע יותר זמין. לתשתית כזאת, שגם מפיצה מידע וגם מבטיחה הגנה, יש השפעה גדולה מאוד".