שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, שהורשע בגניבת 1.8 מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית, הקפיד להגיש את הצהרת ההון שלו למבקר המדינה אחת לשנה לאחר מינויו כשר, וליו"ר הכנסת בכל תחילת קדנציה במשכן.
לפני כשלוש שנים, כשהחלה החקירה נגדו, בדקו במשרד מבקר המדינה את הצהרות ההון שהגיש, והתברר שהירשזון "שכח" לדווח למבקר על סכומי המעטפות הגבוהים שהועברו לביתו. מקרה זה מוכיח שאין להסתפק בחובה המוטלת על חברי הממשלה למסור הצהרת הון סודית למבקר המדינה, ואין להסתפק בחובה של הח"כים להגיש הצהרת הון ליו"ר הכנסת, שהרי בקלות הם יכולים שלא למלאה.
צריך לחייב את כל נבחרי הציבור בשקיפות, ובכלל זה גם את ראשי הערים, ולחייבם לפרסם את הצהרות ההון השנתיות שלהם בתחילת כהונתם, מדי שנה בתקופת הקדנציה, וחמש שנים לאחר תום הכהונה בתפקיד הציבורי. בנוסף, יש לחייבם לפרט את מקור צבירת ההון. כך הציבור יוכל לראות אם הם התעשרו במהלך הקדנציה - או אם לאחר שעזבו את הכנסת, זכו לממטר של מיליוני שקלים.
מדובר בשקיפות ציבורית נדרשת ולא בחטטנות. אילו הצהרת ההון של הירשזון היתה חשופה לציבור, אפשר היה לגלות שרמת חייו הראוותנית לא מומנה ממשכורתו הפרלמנטרית. כך, ניתן היה להקדים את חקירותיו בכמה שנים ולמנוע את המשך תחיבת היד לקופת הסתדרות העובדים הלאומית.
הבעיה היא שאצלנו החתול שומר על השמנת. כדי לחייב את השרים והח"כים בחשיפת הונם לציבור יש לחוקק חוק בעניין. אלא שהם לא רוצים שנדע מהו הונם ומאיפה צברו אותו, ולכן הם בולמים כל יוזמה פרלמנטרית חשובה בעניין.
ממה הם כל כך מפחדים?
אשתקד הוגשו לכנסת שתי הצעות חוק הקוראות להחמיר את הנוהל ולחייב את נבחרי הציבור להצהיר על הונם. לפי ההצעה הראשונה, שהגישה ח"כ שלי יחימוביץ', יחויבו חברי כנסת, ראשי רשויות מקומיות וחברי מועצות מקומיות להגיש הצהרת הון שנתית שתפורסם באינטרנט. במקביל אף חשפו יחימוביץ' והח"כים יואל חסון, רוברט טיבייב, מרינה סולודקין, אורית נוקד, חיים אורון ואילן גילאון את הצהרות ההון שלהם - אך מדובר בח"כים שאינם עשירים ולכן לא היתה להם בעיה לחשוף את הונם.
הצעה שנייה, שהוגשה על ידי ח"כ יולי תמיר והח"כים ניצן הורוביץ וחסון, היא לחייב את המועמדים לתפקיד ראש ממשלה, שרים וסגני שרים לדווח למבקר על הונם ועל מקורו לפני היבחרם לכנסת, במהלך הכהונה וחמש שנים לאחר סיומה. מי שלא ידווח, יהיה חשוף לקנס של 250 אלף שקל.
אך שתי הצעות החוק האלה "תקועות". יחימוביץ' טרם הגישה את הצעתה להצבעה בקריאה הטרומית, לאחר שראתה מן הסתם שהצעתם של תמיר והורוביץ "נקברה". לפני חמישה חודשים, לפני שהתפטרה מהכנסת, הגישה תמיר את הצעת החוק לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, שהחליטה לדון בהצעה בוועדת השרים לענייני אתיקה - אף היא בראשות נאמן. אך עד היום, טרם קבעה הוועדה את עמדתה ביחס להצעה.
במצב שכזה, לא נותר לציבור אלא להפעיל לחץ על נבחרי הציבור לחשוף את הונם. נכון, הם לא רוצים שאנחנו, האזרחים, נדע כמה דירות, השקעות וניירות ערך יש להם. אבל אם אין להם מה להסתיר - ממה הם מפחדים?