זה ייגמר בבג"ץ

>> המחלוקת בין החקלאים לארגוני בעלי החיים לא תסתיים בהחלטה כזו או אחרת של ועדת החינוך. זאת, מפני שארגוני בעלי החיים אינם יכולים להסכים לפחות מביטול מוחלט של לולי הכלובים. אלו ארגונים בעל אידיאולוגיה קנאית, במיוחד עמותת אנונימוס.

אם תאשר ועדת החינוך את התקנות שהתקין משרד החקלאות המתירות כלובי הטלה, אף שמרווח המחייה של המטילות יוגדל לאין שיעור ויוכנסו בהם שיפורים נוספים, הארגונים יעתרו לבג"ץ בטענה שמדובר בהתעללות בלתי נסבלת בבעלי חיים.



ארגוני בעלי החיים כבר הגיעו לבג"ץ ובעבר זכו בו בניצחון היסטורי, כשבג"ץ קיבל את דרישתם לאסור את פיטום האווזים בשיטה שהיתה נהוגה בישראל ובעולם, החלטה שהביאה לחיסול הענף. אלא שבבג"ץ האווזים ההתעללות הוכחה מעבר לכל ספק, ומשרד החקלאות לא הצליח לגבש הצעה אלטרנטיבית לפיטום האווזים, כך שלבג"ץ לא נותרה כל ברירה אלא להתערב.



הפעם המצב שונה. התקנות שהתקין משרד החקלאות לחוק צער בעלי חיים מציעות שיפור רב ברווחת העופות והן זהות, לטענת המשרד, לתקנות שהותקנו במדינות האיחוד האירופי. יתר על כן, מדובר בענף גדול המספק מוצר יסוד ב-1.5 מיליארד שקל בשנה, המפרנס אלפי חקלאים בפריפריה ועשרות אלפי נותני שירותים, בה בעת שבפיטום האווזים עסקו כמה עשרות חקלאים בלבד.



משיקולים אלה ואחרים עשוי בג"ץ לפסוק כי הפגיעה ברווחת העופות, אם אכן קיימת, היא מידתית ונועדה לתכלית ראויה - ויימנע מלהתערב.



אם בכל זאת יפסוק בג"ץ כי יש בתקנות פגיעה מהותית ברווחת העופות ויחייב את משרד החקלאות לשנותן, התוצאה תהיה שהרפורמה תבוטל.



זאת, מפני שגם התקנות שבמחלוקת מחייבות את יצרני הביצים להשקיע מכיסם סכומים עצומים, שיסתכמו על פי מתווה הרפורמה ב-460 מיליון שקל, וכל שיפור נוסף ברווחת העופות יחייב אותם להוצאה נוספת שלא יהיו מוכנים לה. התוצאה תהיה שהם יצביעו ברגליים ויסרבו להצטרף לרפורמה.



גם כיום חלק מהחקלאים מסרב לרפורמה בשל ההוצאה הנדרשת מהם. מי שיפסיד מכך יהיו התרנגולות המטילות, שימשיכו להתענות בכלובים צרים עם מרווח של 350 סמ"ר למטילה; וארגוני בעלי החיים הפועלים למענן - שייאלצו להבין בדרך הקשה כי הדרישה לטוב ביותר עלולה להסתיים בלא כלום.