מיכאלה (40) מורה לטבע מירושלים, עבדה במהלך יולי, זו השנה החמישית ברציפות, בקייטנת טבע. בשבוע הראשון של אוגוסט היא ממשיכה לעבוד בקייטנה אחרת ורק לאחר מכן תצא לחופשה.
"הייתי מעדיפה לנצל את החופש הגדול למנוחה, לקריאה ולטיולים כדי למלא מצברים לקראת שנת הלימודים הבאה", היא אומרת, "אבל אינני יכולה להרשות לעצמי לוותר על האפשרות להשלים הכנסה. בעלי עובד מדינה ומשתכר קרוב לשכר הממוצע במשק (כ-7,500 שקל), ואילו השכר שלי, עם ותק של כעשר שנים, לא מגיע ל-7,000 שקל. זה שכר המספיק בקושי לקיים את המשפחה שלנו, הכוללת ארבעה ילדים. העבודה בקייטנה אמנם קשה יותר מבית הספר, אך היא הכרחית לפרנסת המשפחה".
אורית (34) מורה לאמנות מרמת גן, עבדה בקיץ זו הפעם הראשונה בקייטנה לילדים מחוננים במרכז. הדגש בקייטנה היה על מדע ופיסיקה, ומעט על אמנות. "המשכורת מבית הספר מספיקה לי רק לקיום בסיסי. מכיוון שבן זוגי, איש היי-טק, אינו עובד כרגע, הלכתי בדרכן של כמה מחברותי להוראה והדרכתי בקייטנה. חבל שהקייטנה נסגרה בשבוע שעבר. הייתי מוכנה להמשיך להדריך בה גם בחודש הבא, כי אני פשוט זקוקה למזומנים. מכיוון שבתחום שלי אין ביקוש לשיעורים פרטיים, הדרכה בקייטנה היא אופציה נהדרת".
החופש הגדול אמור להיות מפלטם של המורים מעבודתם השוחקת. מדינת ישראל משלמת על ימי החופש הגדול במטרה לסייע למורים למלא מצברים, להעשיר את עצמם ולהכין את שנת הלימודים הבאה. אבל מעשית מורים רבים עסוקים בהשלמת הכנסה.
הקייטנות כיום אינן עוד שמרטפיות עם שוקו ולחמניה, ורבים מבעלי הקייטנות מעדיפים להעסיק מורים במקצועות שונים, כמו טבע, ביולוגיה או ציור, כדי שיוכלו להתהדר בתואר "קייטנה עם דגש על טבע" או "קייטנה לאמנים מתחילים". מורים לתנ"ך או לאזרחות מקבלים עדיפות פחותה.
השכר טעון שיפור
את יו"ר ארגון המורים העל יסודיים רן ארז התופעה אינה מפליאה. "על אף ההישגים שלנו, שכר המורים טעון שיפור והמורים נאלצים להשלים הכנסה", הוא אומר. לדבריו, המורים העובדים בחופשת הקיץ בקייטנות הם בעיקר אלה המלמדים בבתי הספר היסודיים (החברים בארגון המתחרה, הסתדרות המורים - ח.ב), בעוד שמורים בחטיבות הביניים ובתיכוניים ממעטים לעשות זאת, מכיוון שהם עסוקים בחלק מהקיץ בבדיקת בחינות בגרות.
"80% מהמורים בבתי הספר היסודיים מקבלים בתחילת עבודתם 5,300-5,500 שקל בחודש", אומר ארז. "מי שצבר ותק של כמה שנים מקבל 6,000-6,500 שקל. עם שכר כזה המורה חושב כיצד למצוא עבודה צדדית, כדי שיוכל לקיים אורח חיים סביר".
מזכיר הסתדרות המורים יוסי וסרמן אומר כי שכרם של המורים עלה משמעותית בשנתיים האחרונות, לאחר הנהגת רפורמת אופק חדש בבתי הספר, ואין יותר מקרים שבהם מורים משתכרים פחות משכר המינימום במשק ונאלצים עקב כך לקבל השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. עם זאת, הוא אומר, גם לאחר הנהגת הרפורמה ההכנסה של המורים נותרה נמוכה, ומחנך כיתה משתכר 5,940 שקל בחודש בלבד.
וסרמן טוען כי מורה שעובד בעבודה צדדית בחופשת הקיץ, עושה זאת לא רק בגלל השכר הנמוך אלא גם בשל העניין שבעיסוק הזה. "מי אמר שרק המורים עוסקים בכך?", הוא מוחה. "בקייטנות אפשר למצוא גם בעלי מקצוע אחרים, כמו למשל רופאות, אחיות ופקידות", הוא אומר.
חוקי אך מייצג בעיה
האם מדובר בתופעה חוקית? לדברי עו"ד סיגל פעיל, מומחית לדיני עבודה ממשרד עוה"ד אריאל שמר המייצגת את ארגון המורים העל יסודיים, העבודות הצדדיות הללו חוקיות, אבל מצביעות על בעיה מערכתית. "הפתרון שמצאו מורים רבים לשכרם הנמוך הוא הדרכה בקייטנות, וכפי שראיתי במו עיני - גם עבודה כמלצרים ואפילו כחדרניות בבתי מלון. מדובר בכשל מערכתי".
במשרד החינוך אומרים שהעבודה בקייטנות מאפיינת רק חלק קטן מהמורים (אין נתונים מדויקים), ובכל מקרה היא איננה בגדר בעיה מיוחדת. "חופשת הקיץ נועדה לתלמידים, אך לא פחות מכך למורים", אומרים במשרד. "הפעילות הבלתי פורמלית, כגון הדרכה בקייטנות, אינה נוגדת את תוכנה של הפעילות הפורמלית (בבתי הספר). אין כל מניעה שמורים יעבדו בחופשת הקיץ, כל עוד זה לא מפריע למחויבותם כלפי בית הספר, הכוללת למשל בדיקת עבודות והיערכות לחידוש הלימודים".
האם לעובד מותר לעסוק בעבודה נוספת אצל מעסיק אחר? לדברי פעיל, התשובה היא בהחלט חיובית, כל עוד אין הוראה כתובה מצד המעסיק האוסרת זאת. עם זאת, היא אומרת, קיים סייג לכך: אם העיסוק הצדדי יוצר ניגוד עניינים אצל העובד, למשל אם הוא מבוצע בחברה מתחרה - עליו להימנע מכך.
סייג נוסף חל על מנכ"לים. הללו עומדים לרשות הארגון כל שעות היממה, ולכן לא ייתכן שיעבדו גם אצל מעסיק אחר.
משרדי הממשלה והרשויות המקומיות אוסרים במפורש על עובדיהם לעסוק בעבודה אחרת, אלא בהיתר מפורש, מחשש שהדבר יהיה כרוך בניגוד עניינים. ואולם איסור זה אינו חל המורים בחופשת הקיץ, כאשר בתי הספר נעולים ולא נדרשת מהם פעילות חינוכית.