יש מי שהכפיל את שכרו ב-7 שנים

בשעה ששכרם של עובדים רבים נשחק, המנהלים הבכירים בחברות הבורסאיות ממשיכים לספור את הכסף. אפרים דוידי לא צריך ועדות בדיקה ומציע שאולי כדאי פשוט להחליף את הממשלה

אפרים דוידי
05/08/2010

ממחקר שפורסם השבוע, עולה כי שכר המינימום בישראל הוכפל תוך 7 שנים. שכר המינימום, שהיה כ-3,335 שקל לחודש ב-2003, או כ-18 שקל לשעה, הוא עתה כ-6,700 שקל לחודש או כ-36 שקל לשעה. שכר המינימום בישראל מתקרב במהרה לשכר המינימום המקובל ברוב ארצות אירופה המערבית. עוד עולה מן המחקר, שגם השכר הממוצע כמעט הוכפל תוך 7 שנים. ב-2003 הוא עמד כל כ-7,500 שקל והוא עתה כ-14,000 שקל לחודש.

השלכות העלאת שכרם של מיליוני עובדים ניכרות היטב: עליה בפריון העבודה, צמיחה בקצב מהיר מאוד - המוגדר על ידי הכלכלנים כ"קצב צמיחה סיני", הוצאת מאות אלפי שכירים ממעגל העוני, גידול מרשים בצריכה המקומית ואף הכפלת מספר הלומדים במוסדות להשכלה גובהה. כמעט חצי מיליון סטודנטיות וסטודנטים לומדים כעת באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי ישראל, רובם שכירים או בני עובדים.

עד כאן המחקר שלא היה ולא נברא. ולצערנו, זהו גם המחקר שלא יהיה. במדינת ההון והשלטון אין תוספות שכר, ומי שמשיג אותן - נאבק קשה להשגתן, לפעמים תוך סיכון מקום עבודתו. לא צריך מחקר מקיף כדי לקבוע ששכר המינימום שעמד על 3,335 שקל חודש ב-2003 (או 17.93 שקל לשעת עבודה) הוא כעת 3,850 שקל (או 20.70 שקל לשעה) - עליה מזערית שאין לה כל קשר ליוקר החיים בישראל. אגב, גם השכר הממוצע לא עלה במשך כל השנים. ב-2003 הוא עמד על כ-7,500 והוא עתה כ-8,300 שקל.

הבוסים הגדולים חוגגים

אבל קיימת קבוצה קטנה עד מאוד של ישראלים שאכן הכפילה את שכרה ב-7 השנים האחרונות. מדובר על כמה מאות אנשים, לא יותר. השכר הממוצע של מנהלים בחברות הבורסאיות הכפיל את עצמו בין השנים 2009-2003 - כך עולה ממחקר מקיף שביצעה הרשות לניירות ערך, אשר הוגש השבוע לוועדת נאמן לבדיקת השכר בחברות ציבוריות. המחקר מצא "קשר חלש ולא עקבי" בין שכר בחברות הציבוריות לבין ביצועי החברות.

מהמחקר עולה עוד, כי השכר הממוצע של בכירים בחברות ציבוריות זינק מרמה ממוצעת של 1.6 מיליון שקל לרמה של 3.7 מיליון שקל ב-2009, וכי עליית השכר הייתה מקבילה לעליית השוק בשנים 2007-2003, אולם עם פרוץ המשבר הבורסות ירדו, אך מגמת העלייה בשכר המשיכה לצמוח באופן עקבי.

מדובר במחקר המקיף והגדול מסוגו שנערך בישראל במשך 7 שנים, הכולל את שכר הבכירים בכל החברות הציבוריות במדד תל אביב 100. את המחקר ביצעה ד"ר גתית גרשגורן. ניתוח מרכיבי השכר מלמד כי משקל מרכיב השכר הקבוע בתגמול הבכירים ירד לאורך השנים ופינה את מקומו לתגמול בצורת מענקים מבוססי מניות – אופציות. כך שאם מרכיב השכר הקבוע בתגמול עמד על 73% ב-2003 הוא ירד ל33% בלבד ב-2009. במקביל גם עלה שיעור הבונוס הניתן למנהלים.

בחינה השוואתית של השכר בישראל ביחס לעולם מלמדת כי ישראל ממוקמת במקום ה-11 בגובה שכר הבכירים. מקדימות אותה (מהמקום העשירי ועד הראשון) הולנד, צרפת, ספרד, איטליה, אירלנד, אנגליה, גרמניה, שוויץ וארה"ב שממוקמת במקום הראשון בעולם בשכר המנהלים בחברות ציבוריות.

זו המציאות במדינת ההון בשלטון: הכפלת שכר הבוסים וזחילה איטית, מעצבנת ומרוששת בשכרם של מיליוני עובדים. אגב, כדי להגיע לסיכומים אלה לא צריך ועדה לבדיקת שכר הבכירים. כל שכיר במשק יודע ששכרו אינו עולה אבל הבוסים הגדולים חוגגים על חשבונו. כדי לשנות את המצב גם לא צריך ועדת בדיקה. החלטת ממשלה לטובת העלאת שכר המינימום יכולה לעזור. אבל העלאת שכר המינימום יכולה לפגוע בשכרם המופלג של השכבה החברתית שהממשלה רוצה בטובתה. אז ייתכן שאם הממשלה לא מסוגלת להעלאות את שכר המינימום הפתרון הוא פשוט: יש להחליף את הממשלה.

* ד"ר אפרים דוידי, המכללה חברתית-כלכלית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully