כל הרעש והצלצולים ממפרץ אחד מטביעים את הפעילות במפרץ השני הפרסי. מנכ"ל חדש מונה לחברת BP, שהופכת ליותר אמריקאית דרך הזיקה לבוב דודלי שעכשיו אוחז במושכות. בעוד מאמצי הניקוי במפרץ מקסיקו ופתרונות ארוכי-טווח לסתימת הדליפה משתלטים על סדר היום הציבורי, תקרית במכלית במצרי הורמוז גרמה להרמת גבות של דאגה זמנית. יתכן שיש לשנות את האור הירוק למעבר חופשי שמכליות נהנו ממנו לאחרונה לעינבר כסימן לזהירות הנדרשת בעתיד הקרוב.
המכלית, אם סטאר, בבעלות ובתפעול חברת מיטסו (Mitsui O.S.K. Lines) מיפן, הפליגה מהאי דאס, אבו דבאי, בדרכה ליפן עם 270 אלף טונות של נפט. יש לפחות שתי גרסאות למה גרם לפיצוץ במכלית. אחד מאנשי הצוות דיווח שראה הבזק אור לפני הפיצוץ, ובעקבות עדות זו דובר החברה אמר שיתכן וזו הייתה התקפה. קפטן מנמל פוג'אירה באמירויות אמר שהמכלית נחשפה לפגיעה של גלים גבוהים כתוצאה מרעידת אדמה בדרום אירן בסוף השבוע שקדם לתקרית. לאחר בדיקה נוספת, בכירים בנמל הסתייגו מהסבר זה.
הצי החמישי של ארה"ב חוקר את התקרית ואני בטוח שהמפקדה הראשית של ארה"ב בקטאר תהיה בכוננות גבוהה יותר, גם אם יתברר שזו אזעקת שווא. במהלך מלחמת המפרץ הראשונה דיווחתי תקופה מסוימת מציר ראשי זה של הובלת נפט. מהאוויר, המצרים נראים לעיתים כמו כביש ראשי עמוס בתנועה מאשר ציר מעבר למכליות. חמש עשרה מכליות בממוצע עוברות במצרים מדי יום, כשהן נושאות כ-17 מיליון חביות נפט או 20% מהביקוש היומי בעולם לנפט גולמי. יפן תלויה בציר זה במיוחד 75% מאספקת הנפט שלה מגיעה מהמפרץ.
מאחר ולמעלה מ-40% ממאגרי הנפט המוכחים נמצאים במדינות שסביב המפרץ הפרסי: ערב הסעודית, אירן, עיראק, האמירויות ועומן, סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה שכמות הנפט שעוברת במצרים תוכפל עד שנת 2020. עובדה זו משחקת לידי שליט אירן מחמוד אחמדניג'אד שאיים לזרוע הרס אם הסנקציות הכלכליות יעכבו את יכולתו לפתח את מגזר האנרגיה. לקראת סוף אפריל, משמרות המהפכה באירן ערכו תרגול ימי להדגשת המסר. אירן חולשת על המאגר המוכח השלישי בגודלו של נפט וגז, ועל רוב שדה גז טבעי אותו היא חולקת עם קטאר. יש לציין כי קטאר לא מסוגלת לעמוד בקצב של ייצור אנרגיה במתקן ה-LNG המתקדם שלה, בעוד אירן סובלת ממחסור בהשקעות וניסיון טכני בצד שלה של השדה.
ויש גם את טורקיה
הדיון הזה מעלה זיכרונות של מה שכונה "התקפות המכליות" באמצע שנות ה-80 כשאירן ועיראק הטמינו מוקשים ימיים לא רק כדי להתקיף האחד את השני במסגרת מלחמת שמונה השנים שלהן, אלא גם כדי לגרום להובלת הנפט להישאר במצב של חוסר ודאות. אתגרי אבטחה דומים היו במהלך מלחמת המפרץ, מה שגרם לתנודות פראיות בשוק האנרגיה. אני לא רוצה להיות נביא זעם, אבל אנשים שדיברתי איתם מהתחום לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו. הדיבורים מאירן עדיין מפחידים אותם, כמו גם העובדה שהם עלו לשלב חדש לאחר ההצבעה באיחוד האירופאי על הסנקציות, שכוללות פעולות נגד שוק האנרגיה של אירן.
בשלב זה, יתכן שהתקרית באם סטאר היא כתוצאה מתופעת טבע, והמכלית יכולה להמשיך בדרכה לאחר מספר תיקונים משניים. זה יהיה הסוף הפשוט לסיפור זה. אבל מצרי הורמוז והמפרץ הפרסי יותר מורכבים.
לפיתול נוסף בעלילה יש להוסיף את ראש ממשלת טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן. בזמן ביקור ראש ממשלת בריטניה דוויד קמרון באנקרה, מר ארדואן נצמד לקו של העדפת פתרון דיפלומטי לתוכניות הגרעין של אירן. טורקיה הצביעה נגד הסנקציות של האו"ם, והיא כמובן שלא תומכת בצעדים החריפים יותר מצד בריסל. בואו לא נשכח שני מרכיבים מהותיים שיכולים להשפיע על הבחירה שלו: הדיון המקיף בבקשת טורקיה להצטרף לאיחוד האירופאי, והתפקיד המרכזי של טורקיה באספקת נפט וגז טבעי לאירופה. אני מזמין אתכם לראות מספר מפות הכוללות את צינורות הגז והנפט. נראה כי עורקי אנרגיה אלו עולים במספרם על הנתיבים הראשיים למשאיות במדינה.
העמדה המחוזקת של טורקיה מגיעה לאחר מספר שנים של דיפלומטיה פעילה מצד המדינה הנמצאת בין מזרח ומערב. ארדואן החליט לקחת סיכון עם המזרח, שם תפקיד אחת המדינות היותר מיושבות באזור זוכה ליותר הערכה. ועל רקע זה עוד נשארו המתח בעזה, חיכוכים מתחדשים בלבנון, וכן, שאיפות הגרעין של אירן.