הרבי אמר: בשוק התקשורת יש תועבה

>> זה נשמע טוב מדי בכדי להיות אמיתי. מגיע פוליטיקאי כמו משה כחלון, מקבל לידיו את משרד התקשורת, פותח באופן מיידי חזית נגד אחד המגזרים הכי חזקים ואלימים במגרש העסקי, מקדם רפורמה חשובה שאמורה להעביר מבעלי חברות הסלולר לציבור כמיליארד שקל בשנה, ובו זמנית מכריז שאין לו עניין להישאר בפוליטיקה עוד זמן רב. מה קורה פה? כחלון השתגע?

על פניו, היינו אמורים לקבל את המודל הלא-ברור הזה של השר כחלון כדבר הגיוני ומתבקש. הדבר הכי נכון לקבל מאיש ציבור הוא עבודה למען הציבור. לשם כך הוא נבחר. אבל הורגלנו באנשי ציבור שהדבר האחרון שמעניין אותם הוא הציבור, ושתכלית עשייתם הציבורית היא לזכות ביחסי ציבור, קשרים, טובות הנאה ותפקידים נחשקים. לכן, המסלול שעושה כחלון הוא חריג.



לפניו כבר היו פוליטיקאים שבאו לקדנציה או שתיים ונפלטו החוצה. אבל עוד לא נתקלנו בפוליטיקאי שגם מנסה לחולל מהפכה ממשית הכרוכה בחיכוך אגרסיבי עם בעלי הון, וגם מכריז שהוא מתכוון לפרוש מהפוליטיקה בשלב מסוים. נצטרך להמתין זמן מה כדי לראות אם הוא עומד בהבטחתו, אבל בינתיים צריך לראות איך הוא פועל, ואם הוא יכול לשמש מודל חיקוי לשרים אחרים.



המשרד שבראשו עומד כחלון הוא משרד שתכליתו פיקוח על שוק התקשורת בישראל - זה שהתפתח בשני העשורים האחרונים יותר מכל תחום אחר, ומן הסתם מצריך הרבה מאוד רגולציה. לכן, שר התקשורת הוא למעשה המפקח על שוק התקשורת.



אטיאס טעה, הרב צדק



כשנכנס כחלון לתפקידו, הוא פגש את השר הקודם, אריאל אטיאס, במסדרונות הכנסת וניסה להבין ממנו מה בדיוק מצפה לו בתפקיד החדש. אטיאס הרגיע אותו ואמר לו: סידרתי את כל מה שצריך בשוק התקשורת. לא תהיה לך עבודה.



כחלון בכלל רצה לעצמו את תיק הבריאות - והפנה את הבקשה לראש הממשלה בנימין נתניהו. אלא שנתניהו היה כבול בהבטחה ליעקב ליצמן, ולכן שלח את כחלון לדבר עם ליצמן. "מה שתסכמו מקובל עלי", אמר ראש הממשלה. כחלון ניסה לגשש אצל ליצמן ולהציע לו את שוק התקשורת תמורת תיק הבריאות. ליצמן חזר אליו עם תשובה מפתיעה: "שאלתי את הרב לגבי משרד התקשורת, והוא אמר לי לא ללכת לשם כי יש שם הרבה תועבה".



מצויד במידע החשוב שמצד אחד "הכל מסודר" במשרד התקשורת, ומצד שני יש שם "הרבה תועבה", נכנס כחלון למשרד וביקש מעוזריו לקבל לידיו את תיק תלונות הציבור בשוק התקשורת כדי להבין באמצעותו מה מציק לציבור, אם בכלל. ערימת התלונות שיכנעה אותו שאטיאס טעה, אבל הרב צדק. היא כללה תלונות מכל הסוגים על תעריפים מופרזים, חסמי מעבר קשים, התעמרות של חברות התקשורת בצרכנים ותחושה כללית שהשוק הזה זקוק לניעור.



השבוע הוא עשה את הצעד המשמעותי הראשון בניעור הזה, כאשר נודע על כוונתו להפחית ב-80% את דמי הקישוריות - התשלום שמעבירה חברת הסלולר למתחרות שלה עבור השלמת שיחה ברשת שלהן. מהרמה של דמי הקישוריות נגזר תעריף הסלולר שמשלם הצרכן, כי מדובר באחד המרכיבים העיקריים בעלות של שיחה סלולרית בעבור החברות. ההחלטה הזו תבוצע בשלבים ותושלם ב-2014, והיא תפחית את תשלומי הטלפון של המשתמשים בישראל ביותר ממיליארד שקל בשנה.



הפחתת הקישוריות היא שלב חשוב בתהליך פתיחת שוק הסלולר למפעילים נוספים, בין אם מדובר במפעיל חדש שיקים תשתית משלו, ובין אם במפעילים המכונים וירטואליים, משום שהם יישענו על התשתית של החברות הקיימות. במשרד התקשורת מעריכים כי הקרב הגדול שניהלו חברות הסלולר בחודשים האחרונים נגד הפחתת הקישוריות הוא רק המתאבן לקרב הגדול יותר - נגד כניסת מפעילים נוספים. שלושה שחקנים חדשים כבר קיבלו ממשרד התקשורת היתר לפעול כמפעילים וירטואליים: איתוראן של איזי שרצקי, המשביר לצרכן של רמי שביט ופרי טלקום של שלמה שמלצר.



מפעיל וירטואלי עובד בצורה פשוטה למדי: הוא רוכש מחברות הסלולר הקיימות דקות שיחה ומוכר אותן לציבור. כדי שיהיה לו כדאי לעשות זאת, הוא צריך לקנות את הדקות מחברות הסלולר במחיר אטרקטיבי, קרי מחיר נמוך יותר מזה שהן מוכרות לציבור. משרד התקשורת, במן נאיביות מסוימת, הותיר לחברות הסלולר לנהל משא ומתן מול המפעילים החדשים כדי להגיע להסכם על מחיר השירות עד 16 בדצמבר. אם לא יגיעו להסכמות שיאפשרו מרחב פעולה של ממש למפעילים הווירטואליים, משרד התקשורת יקבע בעצמו את התעריפים. בינתיים מדווחים המפעילים החדשים על חוסר שיתוף פעולה מול חברות הסלולר ואף על השפלה. כמה מהם אף דיווחו לכחלון שחברות הסלולר שלחו נציגים מדרג נמוך כדי לדון עמם על התעריפים, ושהם לא רואים התקדמות של ממש.



אבל כחלון נחוש להכניס ב-2011 לפחות שלושה מפעילים וירטואליים ואולי אפילו מפעיל בעל תשתיות עצמאיות אחד (או יוסי מימן באמצעות 012 או פטריק דרהי באמצעות מירס). בין לבין, פועל כחלון להסיר שורה נוספת של חסמים שאמורים להכשיר את הקרקע לכניסת שחקנים נוספים, כמו קיצור תקופת ההתחייבויות של לקוח לחברת סלולר, ביטול קנסות יציאה מתוכנית וחיוב חברות הסלולר למכור מכשירים שאינם נעולים (sim free), המאפשרים ללקוחות העוברים בין החברות להעביר רק את כרטיס ה-sim מבלי לרכוש מכשיר סלולרי חדש.



לכחלון יש את כל מה שנדרש כדי להצליח: נחישות, זיהוי נכון של הבעיות המעכבות תחרות, המלצות פעולה של חברה בינלאומית מקצועית, שחקנים חדשים ורעבים שמזהים את הפוטנציאל בענף ואת הדבר החשוב מכל: גיבוי של ראש הממשלה למאבק הזה. אם הוא יצליח, הוא ייכנס לדפי ההיסטוריה כאחד השרים האפקטיביים ביותר בממשלה הנוכחית, אם כי המאבק לא נראה כה קשה.



נ.ב.



המודל שמציג כחלון שונה מזה שמציג קודמו בתפקיד אטיאס. כחלון לא מרבה בדיבורים, אבל הוא מגלה דבקות במשימה ותפישת עולם פשוטה ותכליתית בזיהוי ופתרון הבעיה המרכזית בשוק שעליו הוא מופקד. אצל אטיאס, המופקד על משרד השיכון, גם יש זיהוי של הבעיה המרכזית, אבל במבחן הביצוע הוא נכשל עד כה כישלון חרוץ.



אטיאס הבין מיד עם כניסתו לתפקיד ששוק הדירות זקוק לטלטלה ממשית, והוא אף זכה לגיבוי ששרים אחרים יכולים רק לחלום עליו מראש הממשלה, שהגדיר את תחום הקרקעות והבנייה כמרכזי בסדר העדיפויות שלו. ואולם עד כה הסתכמה הפעילות של שר השיכון בעיקר בדיבורים ובנפנופי ידיים על כוונתו להציף את השוק בקרקעות.



השוק לא הוצף בכלום, ומחירי הדירות נסקו בשנתיים האחרונות ב-30% בעקבות תנאי המימון הנוחים שפגשו שוק עם היצע מוגבל. רפורמת הקרקעות והנדל"ן של נתניהו נכשלה עד כה כישלון חרוץ, ואטיאס, שהיה אמור להיות קבלן הביצוע שלה, לא מספק את הסחורה. יש לו מה ללמוד מכחלון.