וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זו לא הסמכות, זה הרגולטור

אתי אפללו

6.8.2010 / 7:13

הרגולטורים של שוק ההון אוהבים לדבר על אכיפה, אבל כשמגיעים לרגע האמת הם פתאום דוגלים בפשרות, ויתורים ויד רכה. כך היה במקרה של מנורה וכך היה במקרה של איגוד לשכות המסחר. לטענת הרגולטורים אין להם מספיק סמכויות - האם זה נכון, או שפשוט חסר להם אומץ לב?



>> בכנסים כלכליים רבי המשתתפים שבהם נוטלים חלק רגולטורים שונים, הם אוהבים לדבר על האכיפה - עד כמה הם מייחסים לה חשיבות ומה התוכניות שלהם להגדלת סמכויותיהם במטרה למנוע מקרים של עבירה על החוק. אכיפה היא נושא פופולרי מאוד.

הממונה על שוק ההון, עודד שריג, ציין בתחילת תפקידו כי יפעל להגדלת סמכויות האכיפה שלו. גם ראש רשות ניירות ערך, זוהר גושן, נמצא בעיצומו של הליך רחב להוספת סמכויות אכיפה מנהלית לרשות.



אבל מתברר שמה שזוכה לפופולריות רבה בהרצאות ובהצהרות, לא תמיד מגיע לשטח. השבוע נודע כי גושן - אותו אחד שנלחם על הוספת סמכויות אכיפה מינהלית לרשות ני"ע - הגיע לפשרה עם איגוד לשכות המסחר. לפי הפשרה, העונשים שיוטלו על מנהלי תיקים ויועצי השקעות שעוברים על הוראות החוק להסדרת העיסוק במקצוע שלהם, יהיו נמוכים בהרבה מדרישתו המקורית.



לפני כשבוע וחצי פירסם שריג דו"ח חמור על חברת מנורה מבטחים והמנכ"ל שלה, ארי קלמן. הדו"ח נכתב בעקבות פרשת ההלוואות שהעניקה מנורה שלא על פי החוק. העונש הוגדר על ידי שריג כחסר תקדים: קנס של 14 מיליון שקל לחברה ו-400 אלף שקל למנכ"ל. למרות זאת ולמרות האמירה הקשה והברורה של הפיקוח על הכשל של המנכ"ל, הוא נשאר לכהן בתפקידו.



על פניו, הקנס נראה נמוך. מנורה היא חברה המרוויחה מאות מיליוני שקלים בשנה והעומד בראשה הוא אדם אמיד מאוד, לאחר שנים שבהן זכה למשכורות, בונסים ואופציות. ואולם בפיקוח על שוק ההון התעקשו לציין כי "הפעלנו את כל הסמכויות שהיו לנו. לקחנו את החוק לקצה".



האומנם? נראה שמה שחסר לרגולטורים בישראל הוא לאו דווקא סמכויות, אלא אומץ. לא פשוט להתייצב בפני איש ביטוח ותיק ומוערך כמו קלמן, ובפני עורך הדין המתוחכם שלו, פיני רובין. לא פשוט לאכוף את החוקים בפני אותו שוק שבעוד כמה שנים הרגולטור חוזר להיות חלק ממנו. לא פשוט לראות את חוסר השקט המתעורר בשוק נוכח פרסומים בתקשורת בגין פרשה כזו או אחרת, ולכך אין שום קשר לסמכויות.



בסופו של דבר, זאת לא הסמכות, אלא מי שמפעיל אותה. אחד הרגולטורים הבכירים שפעלו בשוק הישראלי ציין פעם כי כאשר הוא רואה שגוף חרג מהכללים שנקבעו לו - הוא אומר למחלקה המשפטית שלו מה התוצאה שלדעתו תייצר את ההרתעה הנדרשת, והם כבר אחראים למצוא לו את הפתרון המשפטי המתאים. גושן, למשל, שסמכותו להטיל קנסות לפי החוק מוגבלת מאוד, כבר דיבר על קנס של 100 מיליון שקל לבית ההשקעות פסגות שמעורב בפרשה של הרצת ני"ע.



שריג לעומתו, לא חשב שיש לו סמכות להטיל עונש חמור יותר מקנס של 400 אלף שקל למנכ"ל, שהוא עצמו קבע כי לא וידא שהוא לא חושף את חברת הביטוח לסיכונים בלתי סבירים. זאת בזמן שסעיף 68 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מעניק לו סמכות להשעות מתפקידו מנכ"ל של חברת ביטוח אם הוא סבור שנהג בדרך "העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיה".



ברשות ני"ע טוענים לגבי הפשרה עם איגוד לשכות המסחר כי מו"מ וויתורים הם דינמיקה מקובלת כאשר מנסים להוביל הצעות חקיקה, בטח ובטח הצעת חקיקה מהפכנית כמו חוק אכיפה מנהלית. אבל כפי הנראה, גם בעוד שנתיים, כשיהיו לרשות סמכויות אכיפה מנהלית ויובא בפניה מקרה שבו מנהל תיקים חלקלק הפר באופן בוטה את חובות הנאמנות שלו כלפי זוג שנתן לניהולו את מרבית חסכונות חייו, הוא יקבל קנס מגוחך. ברשות ני"ע אז יאמרו: "מתחנו את החוק עד לקצה, מה לעשות, אלה כל הסמכויות שיש לנו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully