"לא ניתן לאילת לבעור"

>> בחודשים האחרונים נראה היה שלפחות מבחינה ביטחונית יש בישראל רגיעה. הדי הפיצוצים ממלחמת לבנון השנייה נדמו, בשדרות ובאשקלון התרגלו לשגרת חיים סבירה - כמעט בלי טילים, ובאילת נהנים התיירים מחופשה רגועה על חוף הים. אבל השבוע, בשיא עונת התיירות, החרידו את שלושת המקומות האלה אירועים ביטחוניים שמאיימים להפר את השלווה.



זה התחיל בסוף השבוע שעבר, כשטיל גראד התפוצץ ביום שישי סמוך לבניין מגורים באשקלון. שמונה נפגעי חרדה פונו לטיפול בבית חולים. ביום שני מוקד האירועים עבר לאילת, כשחמש רקטות ששוגרו לאזורה מסיני. בעקבה הסמוכה אדם אחד נהרג בעקבות המטח. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר כי המשגרים הם אנשי חמאס.

יום לאחר האירועים בקצה הדרומי של ישראל, התחמם גם הגבול הצפוני. חילופי אש כבדים בין כוח צה"ל לכוחות צבא לבנון הביאו למותו של סגן אלוף (במיל') דוב הררי. מי שעוקב מקרוב אחר מה שעשוי להתברר כהחמרה במצב הביטחוני הם החברות והעסקים שפועלים באותן חזיתות - ממפעלי תעשייה גדולים ועד צימרים קטנים. עסקים אלה זוכרים היטב את הפגיעות שהסבו להם חיכוכים ביטחוניים קודמים, והם לא רוצים לחוות שוב פגיעות דומות.



תושבי אזורי העימות של השבוע החולף מסכימים כי תקרית חד-פעמית לא תשבש את החיים, ובכלל זה את הפעילות העסקית. ואולם אם האש תימשך ברצף כמה שבועות, עסקים שנמצאים בסיכון גבוה כבר כיום עלולים לקרוס. אלה הם בעיקר עסקי מסעדנות וקמעונות באילת, אך גם חלק מהצימרים בצפון, שבאחרונה הושקעו בהם כסף רב לקראת תיירות אוגוסט והחגים.



ערוכים למצבי ירי



אף שהתקרית בצפון היתה נקודתית, היא העלתה את מפלס החרדה במפעלים הסמוכים לגבול, זכר לטראומה שהותירה מלחמת לבנון השנייה. "העובדים גילו סימני חרדה והפסיקו לעבוד", מספרת דורית בלובבשטיין, מנכ"ל משותף בחברה המשפחתית בלובבשטיין תעשיות מתכת, המתמחה בעיבוד שבבים. מפעל החברה ממוקם בקרית שמונה ומועסקים בו 50 עובדים. "מצב הרוח ירוד כי אנשים לא יודעים מה מצפה להם", היא אומרת.



"תקרית ראשונה אחרי תקופה של שקט זה דבר מלחיץ. ברמת ההנהלה מיד חשבנו מה יקרה עם כל ההתחייבויות הכספיות שלנו. יש לנו הוצאות שכר, הוצאות קבועות, צ'קים קדימה שניתנו לספקים והלוואות בבנק", מספרת בלובבשטיין על ההיערכות בעקבות התקרית.



לדבריה, החברה עדיין לא קיבלה את מלוא הפיצויים ממס רכוש בגין המלחמה, ולכן היא נערכת כעת לאיתור הלוואות שיאפשרו לה לעבור את התקופה הקרובה, אם תהיה הסלמה במצב הביטחוני. "יש חרדה. אנחנו שוב במצב של המתנה לראות מה יקרה וזה קשה. יש לנו תחושה שזו לא תהיה התקרית האחרונה ושמדובר בהתגרות שתימשך, והעסק צריך להיערך לזה", הוסיפה.



בצפון פועלים כ-800 מפעלים, שמעסיקים כ-100 אלף עובדים. במלחמת לבנון השניה התברר כי כמעט בכולם יש שטחים ממוגנים לשעת חירום וכי ל-60% מעובדיהם אמצעי מיגון אישי. הפסדי התעשייה הישירים בצפון מ-33 ימי הלחימה ב-2006 הסתכמו ב-4.6 מיליארד שקל.



בחברת זוגלובק, שהמפעל שלה ממוקם בגליל המערבי, אומרים כי התקריות האחרונות לא שיבשו את מהלך העסקים. "לצערי, אנחנו ערוכים מצוין למצבים של ירי, אחרי שנים רבות של קטיושות", אומר פיני קמרי, מנכ"ל קבוצת זוגלובק.



"מערכות החירום שלנו נבדקות בנוהלי בדיקה שגרתיים. המקלטים נבדקים והעובדים בצפון יודעים היטב מה לעשות בכל ירי", הוא מסביר. "הירי הפעם לא היו ארוע משמעותי מבחינת התעשייה. אם הוא יתרחב, חלילה, ויימשך יותר משבוע, הוא עלול להיות משמעותי לייצור השוטף. השיבושים מתחילים בבית, עם הילדים, כשמערכת החינוך משתבשת. זה גורם למצבים אישיים קשים והמפעל צריך למצוא פתרונות ברמת הפרט".



שקט מתוח



גם במפעלים אחרים בקו העימות ובגליל, שלא היו סמוכים לתקרית, העסקים נמשכים כרגיל. "אנחנו מסתכלים על התקרית כדבר שבשגרה מבחינת היערכות המפעל", אומר רוני חתן, מנכ"ל מתכת שתולה מהגליל המערבי שעוסקת בייצור חלקי מטוסים ומשמשת קבלן משנה לפלסן סאסא בתחום המיגון. "רק ריעננו את נוהלי החירום".



לדברי חתן, "המתיחות בקו העימות בצפון מורגשת כל הזמן, זה שקט מתוח. אנחנו כל הזמן מביאים בחשבון אפשרות להסלמה, ומכיוון שאנחנו מחויבים למועדי אספקה ללקוחות, שריינו מקום ייצור חלופי. את הציוד בתחום המיגון אנחנו יכולים להעביר בתוך 24 שעות. קו הייצור לענף התעופה בעייתי יותר להעברה, לכן שם פיתחנו אמצעי מיגון שמאפשרים לעבוד גם במצב של הסלמה".



ביצרנית מערכות האלומיניום קליל, שבאזור התעשייה בכרמיאל, מספרים כי הם מורגלים בפעילות בצל תקריות ביטחוניות כמו זו מהשבוע החולף. "במדינה שלנו, כמו שהבורסה לא מתרגשת, חוץ מכמה חבר'ה שמשתעלים, גם אנחנו לא", אומר ריצ'י ריכטמן, מנכ"ל קליל.



"אנחנו חיים במציאות שבה כל יום עלול לקרות משהו. אתה ערוך להסלמה, וכשהיא מתרחשת אתה מזיז את המתג למצב הסלמה וממשיך לעבוד בנוהל החדש", אומר ריכטמן. "מצב הסלמה - בשונה ממה שהיה השבוע - פירושו לדאוג לכך שפסי הייצור ימשיכו לעבוד. כמשהו קורה יש נוהל כניסה למרחבים מוגנים ויש לנו צוות מיוחד שעבר קורס התגוננות אזרחית, כולל צוות רפואי, שמאורגן למקרה שאמבולנסים לא יוכלו להגיע".



בקליל נערכים תרגילי חירום כמה פעמים בשנה, כך שבמצב חירום אמיתי העובדים יודעים מה עליהם לעשות. באזור התעשייה בכרמיאל (וגם באלון תבור) לא התקינה הרשות המוניציפלית צופרי אזעקה לשעת חירום ולכן בקליל שומרים על קשר עם חדר המלחמה בכרמיאל, כדי להתעדכן בעתות חירום.



ליאור אפלבאום, מנכ"ל סניף חיפה והצפון של התאחדות התעשיינים התרשם כי התקרית האחרונה בצפון נמצאת נמוך מאוד בסולם החששות של העסקים בצפון. "כל זמן שפיקוד העורף לא מכריז על ירידה למקלטים, הם ממשיכים להתנהל כרגיל", אומר אפלבאום.



"התקרית השבוע היתה על הגדר ואין לה השלכות מיידיות על העורף. כמו שהתיירות חזרה לתפקד בתוך פחות משעה אחרי התקרית, כך מפעלי התעשייה המשיכו בשגרה. מנהלי מפעלים ששוחחנו אתם לא הביעו חשש להסלמה. הרבה יותר כואב להם שער היורו, המצב עם טורקיה והחרם הפלסטיני", הוא מוסיף.



כשתותחים רועמים - תיירים נעלמים



בדיקה שערכה חברת דן אנד ברדסטריט ישראל גילתה שענף האירוח בצפון רגיש במיוחד להחמרה במצב הביטחוני - 11% מהצימרים באזור מדורגים בסיכון גבוה ו-50% בסיכון בינוני. וכשתותחים רועמים, תיירים זרים נעלמים, והתיירים הישראלים לא מספקים תחליף הולם.



ענף האירוח הכפרי בצפון מציע כיום 8,000 חדרי אירוח וכ-28 אלף מיטות. בענף מועסקים כ-5,000 עובדים במשרה מלאה ועוד כ-10,000 במשרה חלקית. הפדיון הישיר של הענף נע בממוצע סביב 400 מיליון שקל בשנה והפדיון העקיף מסתכם ב-1-1.5 מיליארד שקל בשנה. אם תחול הידרדרות ביטחונית נוספת באזור, מפעילי חדרי האירוח צפויים לאבד כ-160 מיליון שקל - 40% מהכנסתם השנתית.



באתרי התיירות בצפון מדווחים כי התיירים לא ברחו בעקבות אירועי השבוע החולף. מנכ"ל עמותת ארץ הגליל, ענת נסים, מספרת כי מבדיקה שערכה עולה כי לא נרשמו עזיבות באתרי הלינה בצפון, הזמנות לחופשות עתידיות לא בוטלו ובאתרי התיירות נמשכה הפעילות כרגיל. "באתרים אפילו בקושי שמעו על הארוע הביטחוני. צריך לזכור כי האירוע היה נקודתי", היא אומרת.



לדבריה, "אנו נהנים כיום מתפוסות של 80%-90% בלינות. האתרים הפופולריים ביותר הם כמובן אתרי המים, שעובדים חזק מאוד, כמו הקייקים בקיבוץ הגושרים ובכפר בלום, וגם ראפטניג נהר הירדן וצוק מנרה עובדים מצוין. באתרים אלה לא הרגישו שום תנודויות גם לאחר שפורסמו פרטי תקרית הירי".



גם לדברי משה זרחי מעמותת תיירות ופיתוח עסקי בתנועת המושבים, "לתקרית הירי בגבול לבנון אין שום השפעה מבחינה תיירותית. הכל עבר בשקט רב. עשיתי סבב עם כל יישובי העימות - גורן, מרגליות, רמות נפתלי ומטולה - ובכולם אמרו שלא מרגישים דבר ושלא היו ביטולים. אני גר במושב אמירים וגם אצלנו לא הורגש שינוי. להפך, אנו מקבלים טלפונים מאנשים שרוצים לבוא לנפוש. יש הרבה מאוד משפחות דתיות וחרדים עכשיו בגליל".



פוטנציאל הפגיעה: 2 מיליארד שקל



גם בדרום לא התרגשו מהגראד שנחת באשקלון, אם כי הנפילה עוררה חששות בנוגע לסוג האיום שאזור עוטף עזה יהיה חשוף אליו מעתה. "ההרס שגורם גראד גדול בהרבה מזה של קסאם, ולא ברור איך ניתן להתגונן מפניו", אומר ארנון קשנסקי, מנהל סניף דרום של התאחדות התעשיינים. "היו כמה עובדים שהתקשרו הביתה, אבל המשיכו לעבוד. יש כבר סוג של חוסן נפשי".



משיחות עם תעשיינים עולה כי הטיל הבהיר כי העיר צריכה להיות מוכנה לנפילות. "מפעלים ממשיכים למגן את עצמם ולשלוח נציגים להכשרות עם פיקוד העורף", אומר קשנסקי. "כולם מבינים, שזה חלק עצוב ממרקם החיים שלנו ביישובי עוטף עזה, ובמעגל השני - בבאר שבע, רמת חובב וקרית גת".



באילת, עם זאת, היציבות העסקית יותר רגישה לפגיעות. לפי כלכלני דן אנד ברדסטריט, העיר מובילה את רשימת הערים המסוכנות לפתיחת עסקים בישראל בשל התבססותה על תיירות ומסעדנות, שנחשבת אחד הענפים המסוכנים בישראל.



העוגנים הכלכלים באילת הם בתי המלון, שפדיונם השנתי מסתכם בכ-1.5 מיליארד שקל, והם מספקים לעיר כ-7,500 משרות; ענף הקמעונות, שפדיונו נע סביב מיליארד שקל עם כמה אלפי מועסקים; וענף המסעדות והפאבים, המגלגל סכום של מאות מיליוני שקלים בשנה ומעסיק אלפי עובדים.



בתחום התיירות נמצאים שליש מהעסקים באילת בסיכון גבוה. בינואר-מארס 2010 נרשם בבתי המלון באילת פדיון של 354 מיליון שקל, מתוכם 230 מיליון שקל מתיירים. זאת, לעומת פדיון של 289 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ש-67 מיליון שקל מהם היו מתיירים. מצב שבו המתיחות הביטחונית תימשך עלול לפגוע בתיירות הזרה לאילת, כפי שארע במהלך ובעקבות המבצע בעזה בינואר 2009.



התיירים תומכים גם בענף הקמעונות, דרך קניות במרכזי קניות כמו קניון מול הים, מרכז הקניות ביג וטיילת מלכת שבא. פדיון הענף נע סביב מיליארד שקל בשנה. כ-25% מעסקי הקמעונות בעיר נמצאים בסיכון גבוה, והסלמה ביטחונית מתמשכת עלולה להביא לקריסתם ולפגיעה של מאות מליוני שקלים בפדיון הענף.



השווי המוערך של הנזק באילת במקרה של הסלמה ביטחונית הוא ירידת נפח פעילות עסקית של 2 מיליארד שקל, ואיום על פעילות עסקית בסך של 1.5 מיליארד שקל נוספים. 500 עסקים באילת נמצאים בסיכון גבוה וקריסה שלהם תוליד אובדן מוערך של כ-12.5 אלף משרות. החמרה במצבם של 400 בתי עסק הנמצאים בסיכון בינוני בעיר תוביל לאיום על כ-10.4 אלף משרות בעיר.



בענף התיירות באילת מדווחים כי עד כה לא נרשמו ביטולים, אך יש חשש לגבי העתיד. "להערכתנו האירוע מיום שני עלול לפגוע בכמות ההזמנות העתידיות לאוגוסט. בשלב זה, ההתייחסות לאירוע היא נקודתית", אומר ראובן אלקס, מנכ"ל רשת רימונים, שמפעילה באילת שלושה בתי מלון.



מנכ"ל התאחדות המלונות באילת, שבתאי שי, אומר כי בעונות החורף ב-2008 וב-2009 התחילה מגמת שינוי בפרופיל התיירות הנכנסת לאילת. "החלה תנועת תיירים מרוסיה - 4-5 טיסות שכר לשבוע; החזרנו טיסות מפילנד - שתיים בשבוע; התברר כי ספק הלינות השלישי בגודלו לבתי המלון באילת זו צפון אמריקה והחלה תנועה גם מפולין ומאסטוניה הקטנה.



"כשאני מסתכל על מה שהולך לקרות בחורף הקרוב, אני יודע שהפולנים ימשיכו להגיע והאסטונים ימשיכו לבוא. בנוסף, יגיעו טיסות מלטביה וליטא ישירות לאילת - ומרוסיה אפילו 5-6 טיסות שכר בשבוע. אתה מגלה פתאום שוק שונה. מה שמאפיין את השוק הזה הוא שהוא פחות רגיש לענייני ביטחון - דוגמת אירוע ירי טילי הגארד על אילת השבוע; הנוסע הרוסי חסין יותר וכך גם השוק ממזרח אירופה, לא כמו הבריטים והגרמנים, לדוגמה, ששומעים על ארוע ביטחוני ומיד מפסיקים להגיע. במדינות הסקנדיניוויות אתה מרגיש אפילו בעויינות ואז קשה להפעיל טיסה".



עם זאת, אומר שבתאי, ענף התיירות באילת ערוך לטפל בנופשי העיר במקרה של הסלמה אפשרית. "בכל בתי המלון יש מקלטים וציוד תקין; זה שחלק מהמלונות משתמש בהם כמועדון לילה, זה עניין אחר".



לדבריו, "יש אינטרס מובהק של מצרים, ירדן וישראל, לשמור על שקט ביטחוני דווקא באזור הזה, שבו כ-300 אלף תיירים עוברים בין ישראל למצרים, ואלפי תיירים שלנים בבתי מלון באילת עוברים לבקר בעקבה או לפטרה. יש זרימה של תיירות אזורית. זה התייר של המאה 21, שמגיע לאזור כדי ללון במקום אחד ולטייל במקום אחר. כאן זה לא מטולה ולא נהריה אלא אזור של משולש גבולות שהושקעו בו מילארדי דולרים בתיירות ועשרות אלפי תיירים באים אליו. אין מצב שיתנו למקום הזה לבעור. אילת לא תבער. לכולם יש אינטרס לשמור כאן על שקט".