וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תצוגת שרירים

רן כרמלי, איתן אבריאל, דודו בכר, עופר וקנין

6.8.2010 / 7:13

ביומיום אי אפשר לראות אותם - הם חולפים ביעף על פניכם ומותירים רק עשן לבן שמיתמר מעל פקק התנועה ? איך מרגישים האנשים שרוכבים על האופנועים העוצמתיים והיקרים ביותר בשוק? ? ארבעה אנשי TheMarker טיפסו על האוכפים, חבשו קסדות ויצאו לדהור ? למרות הסכנות, הם חזרו




דייט מסעיר עם בחור מהיר



>> "נו באמת, ממדרגה כזו קטנה אתה לא מסוגל לצאת?", אני גוער בו, שעתיים לתוך פגישתנו הראשונה. בלבי אני יודע שזה לא הוא, זה אני; כלל ישן אומר שאופנוע שהכניס רוכב הססן אחד לתוך מדרגת סלע, לא ייצא משם ללא עזרתו של נהג מונית. ואכן, דרך מקרה, תכף ומיד עוברת בכביש הסמוך מונית, ובתוכה נהג שנחלץ בשמחה לעזור לי למשוך את 179 הקילוגרמים של החבר הגרמני החדש שלי החוצה.



כל הסימנים המקדימים היו נגדנו. שלושה ימים קודם לכן, כשתיכננתי את היום המשותף שלי ושל כלי הרכב העונה לשם f800gs, יער עמינדב שבפאתי ירושלים עוד היה ירוק. חשבתי שאוויר ההרים היבש והאורנים יהיו תפאורה הולמת לדייט ראשון של סוף יולי. אבל יום לפני המועד שנקבע החליטו שלושה נערים לצבוע את התפאורה הזו בשחור-פחם, והשאירו לנו ענני אפר, עצים שרופים ומכוניות מפויחות.



לפחות אני יודע שהוא בא ממשפחה טובה. יותר מחצי מיליון קרובים שלו ממשפחת ה-gs של היצרנית הבווארית כבר מסתובבים בעולם; את הזינוק הגדול שלה היא חבה לשחקן יואן מקגרגור ולידידו הידוע פחות למקצוע, צ'רלי בורמן. ב-2004 לקחו הסקוטי והאנגלי שניים מהאחים הגדולים של הדייט שלי, r1150gs, למסע של ארבעה חודשים לאורך 31 אלף ק"מ מלונדון לניו יורק, שתועד בסדרה "long way round" והצית את דמיונם של הרפתקני כורסה בכל העולם.



עוד לפני שנפגשנו הגיע בפקס הסכם הממון, כולו דרישות אימתניות, הגבלות ואזהרות חמורות לבל תיפול שריטה בקצה כנפו, ואם תיפול - יוטל עיקול על משכורתי לכמה רבעונים. תחת האיומים האלה ובתום דין ודברים לא ארוך, סוכמו היום והשעה לפגישה היעודה. בדרך לסוכנות, כדי להתחיל את היום יפה, אני עוד מספיק לשלוף קטנוען לא זהיר משלולית שמן ולשלוח אותו למד"א, ללקק את פצעיו (תזכורת: לא רוכבים במכנסיים קצרים).



אני מגיע לסוכנות ומשאיר את הקבוע שלי בחנייה. בחושים של שועל דרכים ותיק הוא יודע שעוד אחזור על שתיים, ולא מוחה. מבט מהיר מסביב מגלה את המיועד, מחכה לי מול דלתות הסוכנות בשחור-לבן סולידי. אני קצת מתאכזב; באינטרנט הוא נראה יותר טוב. בכרטיס שלו הוא מצולם בפוזות קרביות, לבוש בשילובי אזהרה של צהוב-שחור או כתום-שחור, ואילו הברנש שממתין לי בסבלנות נראה תמים בהרבה. אתלטי, שרירי במידה, אבל לא מאיים. גם במישור הפיסי, מתברר, אין בינינו התאמה מושלמת; הצלעות החשופות שלו לוחצות את ירכי, וגם האוכף לא מערסל כמו זה שהשארתי בחניה. הוא מצדו מביע את אי שביעות רצונו כשאני משחרר את ידית המצמד קצת מהר מדי, ומגיב בהשתתקות נרגזת. אבל הוא לא נוטר, ומגיב ללחיצה נוספת על כפתור ההתנעה בקלות. קול הבס היציב שלו מרגיע גם אותי.



את הדקות עד ליציאה לכביש המהיר אנחנו מבלים בשתיקה קצת נבוכה. כל תנועת יד לא זהירה שלי מוציאה ממנו עווית קטנה. גם החום הכבד, 35 מעלות לפי לוח השעונים - סליחה, "מחשב הדרך" - לא עוזר. אני מבין שהוא קצת עצבני, מחכה שנצא מהעיר. שם, הוא יודע, השתיקה נהפכת פחות מעיקה.



הכביש הפתוח עושה לשנינו טוב, ובשעות הקרובות אני לומד להכיר את הצדדים היותר יפים שלו. f800gs הוא, איך לומר, בחור זורם. מה שבא לי - הוא בעניין. כביש מהיר? מהיר ועוד איך. פיתולים בהר? למה לא. שבילים ביער? בכיף שלו. גם בעיר אין לו בעיה לחצות טורי מכוניות ולהתייצב ראשון בכל רמזור. תנועה קטנה של כף היד, והוא נענה ברצון. וככל שהזמן חולף, שנינו נרגעים, והדיאלוג קולח בלי מלים: הרגל נלחצת, היד מושכת, הוא נשכב, מתרומם, ולא מתנשף אפילו לרגע. כוח בלי הפסקה.



בגזרת הדאווין, אני מצטער לגלות, לא נרשמת הצלחה גדולה. הכריזמה השקטה שלו לא מושכת הרבה תשומת לב ברמזורים או בתחנת הדלק. בשולי היער השרוף, כשכמה נהגים כבר עוצרים ומציצים עלינו בסקרנות, הם מתעניינים יותר בתומר הצלם: "אתה השמאי מהביטוח?". אחד מבעלי המכוניות המפויחות מתגייס בשמחה להיות אסיסטנט לרגע, ובזמן שתומר דוחף לו את הפלאש ליד, הוא מספיד את הפיאט שלו שקיפחה את חייה בשריפה. אותו לא מעניין השמאי; אין לו ביטוח.



בחזרה בשפלה המהבילה, בסופו של יום אינטנסיבי יחד, אני מסכם את המפגש ביני לביני. f800gs יכול להיות בן לוויה מהיר, חזק ואפילו מסעיר, אבל נדמה לי שלשנינו ברור שזה לא זה: הוא קצת צעיר, אתלטי וספרטני מדי בשבילי, והוא מצדו מחפש מישהו שיאתגר אותו קצת יותר וידחוף אותו למקומות חדשים. אנחנו נפרדים כידידים, והחבר הנאמן שלי מקבל אותי בחזרה בלי טענות. אני מתרווח באוכף, פותח גז, ועוד קצת, וזוכה למשיכה המתונה והמוכרת כל הדרך הביתה.



רן כרמלי



ב.מ.וו f800gs



ה-f800gs הוא אופנוע דו-שימושי, המכוון בעיקר לרכיבת כביש. זהו כרטיס הכניסה של המותג ב.מ.וו, עם מחיר נמוך יחסית, איכות גבוהה וקלות תפעול. אין לו את מנוע הבוקסר המסורתי של ב.מ.וו, אך הוא זכה לביקורות טובות בעולם. נפח מנוע: 800 סמ"ק כ"ס: 71 משקל יבש: 179 ק"ג



90



אלף שקל



כתום בחוץ, חזק בפנים



>> "מה זה הדבר הזה?", שאל אותי שכן שראה אותי חוזר הביתה מהמשרד ביום חמישי עם הצעצוע: "הצטרפת למתנגדי ההתנתקות? עדיין לא התאוששת מההפסד של הולנד בגמר המונדיאל?"



הוא צודק, השכן. הדבר הראשון שעליו אנשים חושבים כשהם רואים את אופנוע ה-990 adventure של ktm הוא כמה הדבר הזה כתום. אם הוא היה עולה על הכביש לפני 20 שנה, הוא היה נראה כמו פרסומת לאורנג'דה.



כתום - זה כל הסיפור של המותג ktm, יצרנית אופנועים אוסטרית המתמחה באופנועי שטח קלים וחזקים, שרק בשנים האחרונות התחילה לייצר גם כלים המיועדים לעיר ולטיולים בין-עירוניים.



הדבר השני שבו אנשים מבחינים הוא הגודל של האופנוע. הוא גבוה, יש לו מגן רוח ומקום למזוודות. ואז הם שואלים: "מה זה, אופנוע שטח? אופנוע מרוץ?". התשובה לא פשוטה. ל-990 יש כמובן מקורות בשטח, הרי הוא ktm, אבל עם הצמיגים הגמורים של רכב המבחן שקיבלתי לא היה מה לחפש בשטח. ניסיתי: הייתי צריך לעמוד כל הדרך ולנסוע מהר, לא דבר מומלץ למי שקיבל את הכלי לפני 20 דקות, ולמעשה לא רכב על אופנוע גדול וכבד הרבה שנים.



ובכלל, מה פתאום אופנוע? כמו רבים אחרים רכבתי על אופנועים שנים ארוכות - אלא שילדים, אחריות ואולי גם הפחד שמגיעים עם הגיל גרמו לי לעבור לרכיבת שטח מזדמנת בלבד, על אופנוע שטח טהור. האמת, לא רכבתי עליו יותר משנה, ואני אפילו לא חושב להניע אותו. זהו כלי של פעם, ללא סטרטר, שמביא את הרוכב לדופק של 180 לפני שהוא מסכים להתניע.



ובכל זאת, כשנקרתה לי ההזדמנות, אמרתי למפיקה: "ממש מול המערכת, מעבר לכביש ברחוב שוקן, יש מוסך וחנות עם כל מיני אופנועים כתומים. תשאלי אותם אם אפשר לקחת אחד מהם, את ה-990, לסיבוב".



למה לי? בעיקר בגלל הפקקים. בחודשים האחרונים הפקקים בכניסה וביציאה של תל אביב נהפכו בלתי נסבלים. למעשה, כל גוש דן הוא פקק אחד גדול ב-08:45 בבוקר וב-17:30 בערב. המכוניות עומדות פגוש לפגוש ממרכז העיר עד למעמקי הפרברים. נסיעה של 15 ק"מ, שנמשכת בדיוק 18 דקות באמצע הלילה או בשבת, מתארכת בבוקר לשעה שלמה, לפעמים שעה וחצי. האם אופנוע הוא הפתרון? אולי. ואם כבר אופנוע, אז שיהיה חזק, מיוחד, כזה שאין לאחרים, ושיידע לנוע גם בפקקים בנתיבי איילון וגם בשבילים.



את מבחן הפקקים עבר ה-990 של ktm באופן חלקי בלבד, ולא באשמתו. מצד אחד המסע למשרד התקצר ל-25 דקות, בעוד שכל הפראיירים בקופסאות הפח שלהם עומדים במקום. מצד שני, זו עדיין נסיעה על אופנוע באוגוסט: הראש חם ומזיע בתוך הקסדה, חם בין הרגליים, חם בכל מקום. כדי לקצר זמנים, הרוכב נדרש לפתוח בזיגזוג מסוכן מאין כמותו בין המכוניות, או לעקוף את כולם בשולי הדרך - ולעבור על החוק. בסופו של דבר מגיעים ליעד מיוזעים וטעונים באדרנלין, ולוקח עוד חצי שעה להתייבש ולהירגע - בדיוק הזמן שחולף עד שהייתי מגיע עם האוטו. אפילו תפוקת העבודה לא משתנה: הרווח בזמן הנסיעה מתקזז עם השיחות הרבות שהייתי מנהל באוטו. האם יש בפיסיקה חוק שנקרא "שימור כוח הפקק?"



את מבחן ההנאה עבר ה-ktm בציון "מעולה". כשהראש לא בעבודה, ה-990 הוא כלי שכיף לשחק אתו. זה לא מבחן השוואתי, ייתכן שליצרנים אחרים יש כלים דומים, אבל האופנוע הכתום הזה - למי שאוהב אופנועים וגובהו יותר ממטר שמונים - הוא פאן צרוף. למנוע יש כוח שנראה אינסופי, ומערכת המתלים בולעת הכל.



האופנוע הזה משדר גמישות, כאילו אפשר לעשות אתו כל דבר, ומזמין אותך לשחק בו - לתת גז בישורת על כביש פתוח, להוריד אותו בסיבוב, לרדת לשביל, לעלות על מדרכה ולדרת כמה מדרגות. הכל נראה פשוט, חופשי ומזמין חיוכים, לא דבר של מה בכך בימים של 40 מעלות בצל. עבור אדם מן יישוב עם משפחה וילדים, ה-ktm לא יכול לשמש כלי רכב יחיד. אבל כתוספת, למי שיש קצת יותר מ-148 אלף שקל לשלם עליו, זה צעצוע כתום ומהנה מאין כמוהו.



איתן אבריאל



ktm 990 אדוונצ'ר



ktm התפרסמה בעבר באופנועי מוטורקרוס קלים וקופצניים, אך כיום החברה מייצרת גם אופנועים כבדים יותר ואפילו מכוניות. ה-990 הוא אופנוע דו-שימושי כבד, המשלב יכולת כביש ושטח למרחקים ארוכים. נפח מנוע: 990 סמ"ק כ"ס: 98 משקל יבש: 199 ק"ג



148



אלף שקל



ריח קל של פחד, ואתם גמורים



>> עצב קל ניכר בפניו של רפי בסוכנות הונדה. שאלתי אותו אם ההעברה להילוך ראשון נעשית באמצעות הורדת ידית ההילוכים כלפי מטה. רפי הסתכל עלי במבט מוזר. הוא כנראה הבין שהוא עלול להיפרד מה-cb1000r שלו, שיעשה את דרכו לעולם מלא בחלקי חילוף.



אתה לא אמור לשאול שאלה חובבנית כזאת במגרש של המקצוענים, בוודאי לא כשמדובר באופנוע שמייצר 124 כ"ס ושוקל 217 ק"ג. רק לשם השוואה, המאזדה 3 של השכן שלכם שוקלת 1,300 ק"ג ומייצרת 105 כ"ס.



הפחד מהטיפוס על המכונה הזאת שיתק אותי. חשבתי לוותר, חששתי שבתרחיש האופטימי אני אעבור לעולם מלא פלטינות בגוף ואתרוצץ בין ועדה לוועדה לצורך קביעת אחוזי הנכות שלי בביטוח הלאומי. אבל אזרתי אומץ והחלטתי להיאבק בכל הסוסים האלה. הם מצדם רק הריחו את האוויר שמחוץ לאולם התצוגה, והתחילו לדהור באמוק לכל עבר.



בנסיעה הראשונה ההרגשה היתה כאילו מישהו נתן לי כאפה בפנים. ה-cb לא יודע לדבר בעדינות. אצלו זה במכות. ישר אחרי הכאפה הראשונה שמעתי קול שעולה מתוך נהמת המנוע: "כדאי לך להתחיל להירגע, אחרת הסיפור בינינו ייגמר לא טוב". כששומעים את זה מה-cb - כדאי להקשיב לו.



ה-cb הוא הגבר שמסתובב בלי חולצה וחושף מסת שרירים מרשימה. הוא לא קיבל את המסה האדירה במכון כושר מפונפן בתל אביב. הוא היה דייג בים הצפוני, כורה בדרום אפריקה, ושרד בזכות חוכמת חיים שרכש בקרבות רחוב בצ'צ'ניה. הוא פראי, מזיע ומלא תאוות חיים. הוא לעולם לא יסיע את הידידה שלו בחזרה לחיפה באמצע הלילה. הוא יקרא לה לדבר אחד בלבד, ומקסימום יקלף לה תפוז אחר כך.



אתם לא רוצים להתעסק אתו או לפגוש אותו בסמטה חשוכה. גם לא בסמטה מוארת. ריח קל של פחד, ואתם גמורים. אבל אם תמצאו חן בעיניו, תוכלו גם אתם לשכוח מהעולם האפרורי של פקקים אינסופיים, קטנועים מרשרשים וגלגל"צ ברקע. ה-cb קשוח ואכזרי, אבל רק אתו אפשר לראות את העולם בצבע.



דודו בכר



הונדה cb1000r



אופנועי ספורט טהורים לא מצטיינים בתנועה עירונית. רדיוס הפנייה שלהם רחב, תנוחת הישיבה אינה מיטבית ויכולת התמרון נמוכה. לכן, נוצרה בשנים האחרונות קטגוריה חדשה שנקראת "סטריט פייטר" (לוחם רחוב) - אופנוע עם מנוע ובלמים ספורטיביים, אך שלדה שמתאימה גם לתנועה בעיר. ה-cb1000r שייך לקבוצה זו, ומתאפיין במראה "עירום" בעגת האופנוענים. כלומר המנוע חשוף וגלוי לעיני כל. נפח מנוע: 1,000 סמ"ק כ"ס: 125 משקל יבש: 217 ק"ג



98



אלף שקל



ישראל קטנה עליו



>> שעות רבות ואלפי קילומטרים של רכיבה על אופנוע שטח הביאו אותי כמעט לכל מסלול אפשרי בישראל, כמו נחל ערוד והדיונות הגדולות בדרום. הגעתי אפילו למדבר סהרה ולהרי האטלס במרוקו. למרות זאת, קשה לתאר את ההתרגשות שאחזה בי כשנודע לי שאני עומד להתיישב על הסופר טנרה - אופנוע כביש עם נפח מנוע של 1,200 סמ"ק.



החלק הקשה ביותר היה בתכנון המסלול - להיכן בדיוק כדאי להגיע עם הכלי האדיר הזה. בניגוד לאופנועים קלי משקל שאפשר לרכוב עליהם בשטח, עם הסופר טנרה הכבד לא מומלץ לנסות לרדת מהכביש. אבל איפה יש בישראל כבישים מפותלים וריקים מתנועה שניתן לרכוב בהם כאוות נפשכם? בפני מי שמחפש כביש כזה עומד אתגר קשה מאוד.



החלטתי לפתוח את הדהירה בכביש אלון - אחת הדרכים היפות בגדה המערבית, ובישראל בכלל. הכבישים שם ריקים מכלי רכב, וכמובן שגם מניידות משטרה. הדרך ארוכה, יפה ומתפתלת.



כשמאיר אריאל שר באוזניות, האופנוע נותן תחושה שכבישי ישראל קצת קטנים עליו. בתוך כמה שניות הוא מגיע למהירויות בלתי חוקיות בעליל. אם תנאי הדרך בכביש אלון לא היו מכתיבים לי קצב רכיבה רגוע, זה היה עלול להיגמר בנזק - לא רק לאופנוע היקר הזה (135 אלף שקל).



לאחר מכן אני מגיע לקטע מישורי, שבו אפשר לפנות שמאלה לכיוון ח'ירבת אל-חמאם. שלט בשלוש שפות מזהיר ישראלים מפני כניסה לשטחי הרשות הפלסטינית, אבל אני פונה שמאלה ודוהר בשטח מנומנם ושומם. בדרך אני רואה שני רועי צאן צעירים תופסים תנומה תחת עץ שזיף. נהמת האופנוע המהיר גורמת להם לזנק ממקומם וללטוש עיניים בגמל המודרני המבריק שלי. אני חושב לעצמי שבמקום הזה האופנוע נראה הכי חריג ומנוגד לנוף הצחיח והמאובק.



בדרך חזרה לישראל. אני עובר את המחסומים ומשתרך עם כל עם ישראל בכניסה לתל אביב בתנועת אחר הצהריים הערה והמייגעת. בין פקק לפקק אני נאלץ להודות ביני לבין עצמי - דווקא המקום הזה הוא הניגוד החזק ביותר לכלי הרכב הזה.



עופר וקנין



סופר טנרה 1,200 ימאהה



הסופר טנרה שייך לקטגוריה המכונה "תיור הרפתקני", כלומר אופנועים גדולי מנוע ונוחים לרכיבה, המתאימים לשיוט בכביש, אך גם לנסיעות ארוכות בשטח. מידת ההרפתקנות שלהם נבחנה בעבר במירוצי פאריס-דאקר המפרכים. נפח מנוע: 1,200 סמ"ק כ"ס: 110 משקל: 261 ק"ג



135



אלף שקל



מילון מושגים



אוכף מושג השאול מעולם הסוסים, ומתייחס למושב האופנוע; יש אוכפים לשניים וגם אוכפי "סולו" - לרוכב בלבד.



דו"ש ראשי התיבות של דו-שימושי - כינוי המציין כי האופנוע נועד לרכיבת כביש וגם לרכיבה בשטח, או לפחות בשבילי עפר.



סמ"ק נפח מנוע, הנמדד על ידי כמות התערובת אוויר/דלק שיונק ודוחס המנוע בכל סיבוב. נפח המנוע של אופנועים בייצור סדרתי נע בין 50 ל-2,300 סמ"ק.



סל"ד מספר הפעמים שבהן מסתובב המנוע בדקה.



מומנט הכוח הסיבובי המופק על ידי המנוע, ומועבר לגלגל האחורי לשם האצת האופנוע. נמדד ביחידות של קילוגרם למטר (קג"מ).



מזלג סוג המתלה המקובל באופנועים לחיבור הגלגל הקדמי לשלדת האופנוע, וכולל גם את בולמי הזעזועים.



קיק-סטרטר רגלית התנעה המשמשת להתנעת אופנועים שאין בהם הצתה חשמלית, או כגיבוי לה.



רן כרמלי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully