"הפועלים ייהנה מהאישור למוסדיים להגדלת אחזקותיהם בבנקים"

>> "בנק הפועלים יהיה אחד הנהנים מההיתר שנותן בנק ישראל למוסדיים להגדלת האחזקה בחלק מהבנקים לשיעור של 10% במקום 5% כפי שקיים כיום", כך ציין אתמול מנהל מחלקת המחקר בלידר שוקי הון, אלון גלזר.



אתמול חשף themarker כי בנק ישראל יתיר לגופים המוסדיים להגדיל את אחזקותיהם בבנקים. בשלב זה, האישור שיינתן הוא להגדלת האחזקה בבנק אחד בלבד. הגופים המוסדיים שיהיו מעוניינים להגדיל את האחזקה בבנק, יצטרכו לבקש אישור לכך, לא יוכלו לרכוש מניות באופן מיידי וייאלצו לבחור בשלב זה בבנק אחד בלבד. לדברי גלזר, הרציונל העומד מאחורי צעד זה הוא שלא לרכז השקעה גדולה מדי במגזר הבנקאי בידי גופים בודדים.

ומי מהבנקים צפוי ליהנות מהמהלך? בחודשים האחרונים גדל היצע מניות הבנקים בשוק, מכיוון שמדינת ישראל מתכוונת למכור את אחזקותיה בבנק לאומי (בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל). המדינה תמשיך למכור את אחזקותיה בדיסקונט (בהיקף של מיליארד שקל) ודיסקונט ימכור את אחזקותיו בבנק הבינלאומי (בהיקף של 1.5 מיליארד שקל).



"הבנק שלבטח לא יוכל ליהנות מהשינויים הוא לאומי. להערכתנו, בשנתיים-שלוש הקרובות לא נראה גיבוש של גרעין שליטה. הפועלים צפוי להיות מהנהנים מהמהלך, מאחר שהגדלת האחזקה בבנק הפועלים היא אפשרות להגדיל את האחזקה בבנקים בסכום הגדול ביותר, מכיוון ש-5% מהפועלים שווה יותר ממיליארד שקל.



"דיסקונט יכול להיות גם הוא מהנהנים, מאחר שהמדינה צפויה למכור אחזקות בבנק בחודשים הקרובים (עוד 11.7% מהבנק), וגם בשל רמות המחירים הנמוכות יחסית בו נסחר הבנק, בין השאר בשל לחץ המכירות".



מהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', יובל בן זאב, רואה פוטנציאל השפעה דווקא על מניות הבנקים הבינוניים והקטנים: "בשני הבנקים הגדולים כיום יש אפשרות טכנית, אם כי יקרה לפעול דרך אופציות ונגזרים אם משקיע באמת מאמין במניה. בבנקים האחרים אין אפשרות כזאת בכלל, ולכן שם תהיה השפעה גדולה".



הגופים הפיננסיים בישראל מוגבלים באחזקותיהם במוסדות פיננסיים אחרים המתחרים בהם. הבנקים שבעבר החזיקו בחברות הביטוח הגדולות (לאומי במגדל והפועלים בכלל) נדרשו לרדת לאחזקה של 10% בהן. לגבי אחזקת הגופים המוסדיים בבנקים, זו מוגבלת ל-5%. זאת בגלל שתי הוראות בחוק הבנקאות רישוי. הראשונה מתייחסת באופן ישיר לאחזקת מוסדיים בבנקים, וקובעת שהם לא יחזיקו יותר מ-5% בבנק. השנייה היא הוראה כללית הקובעת שכל מי שמחזיק יותר מכך זקוק לאישור בנק ישראל. אחזקה גבוהה מ-5% בבנק ללא היתר היא עבירה פלילית.



מניות הבנקים הן מניות בסיס בתיקים המנוהלים, בחיסכון הפנסיוני וגם בקרנות הנאמנות. מניית לאומי היא הפופולרית ביותר ואחריה מניית הפועלים.



אחזקות הגופים המוסדיים נספרים יחד עם האחזקות של הגופים הקשורים אליהם. כך, במקרה של קבוצת דלק, לא רק שחברת הביטוח הפניקס ובית ההשקעות אקסלנס נספרים יחד ככל שמדובר באחזקות במניות הבנקים, גם קבוצת דלק - אם תחזיק במניות של בנק כלשהו - מגבילה את היכולת של הפניקס-אקסלנס לקנות מניות של אותו הבנק לתיקי העמיתים.



הגופים המוסדיים הגדולים בבעיה



כמעט כל הגופים המוסדיים הגדולים - הפניקס-אקסלנס, כלל, הראל, מגדל, דש, פסגות ומנורה מבטחים - מחזיקים כיום בכמעט 5% ממניות הבנקים הגדולים. דבר זה מוביל למצב שבו הם לא יכולים להגדיל את אחזקותיהם יותר במניות הבנקים.



הבעיה העיקרית נוצרת בעיקר בגופים מוסדיים שמנהלים גם תעודות סל. הסיבה היא שמניות הבנקים הגדולים נכללות במדדים הגדולים, וכשהציבור רוכש תעודות סל על מדדים אלו, החברה אמורה לקנות את המניות של אותם הבנקים כדי שלא תיווצר לה חשיפה. זה מביא אותה לחריגה מהאחזקה המותרת במניות הבנקים.



חריגה זו קיימת בעיקר בהפניקס ואקסלנס בגלל חברת תעודות הסל קסם, ובכלל ביטוח בגלל חברת תעודות הסל מבט. לפני כשנה פנו בהפניקס-אקסלנס למפקח על הבנקים בבקשה שיתיר להם לעלות באחזקותיהם במניית הפועלים, אך הוא סירב.



לפי בן זאב, הגופים המוסדיים הגדולים נמצאים כיום בבעיה: "חלק מהגופים נמצאים במגבלת המקסימום, וכשהם ממשיכים לצמוח ולגייס כספים מהעמיתים ולא יכולים להגדיל את האחזקה במניות בנקים, משקל המניות בתיקים מדולל. בנוסף, אם הגוף מאמין במניות הבנקים ורוצה להחזיק במניות בשיעור גבוה ממשקלם במדד, הוא לא יכול לעשות זאת בגלל מגבלה טכנית, והעמיתים של אותו גוף נפגעים.



למעשה, השינוי בעמדת בנק ישראל תורם לשוק משוכלל במניות אלו שבהן ההחלטה אם להגדיל אחזקה במניות תנבע משיקולים של איכות החברות והביצועים הצפויים, ולא בגלל מגבלה טכנית כזאת או אחרת".



השינוי בעמדת המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, מלווה במגבלות רבות. נוסף למגבלה לפיה האישור יינתן רק לבנק אחד, האישור יוכל להיות רק לגבי בנק שיש בו גרעין שליטה, כלומר לא ללאומי.



גלזר מציין בהקשר זה כי "המפקח על הבנקים מחליט כי בשלב זה לאומי יהיה מחוץ לתמונה, כשההיגיון העומד מאחורי צעד זה הוא שבשעה שהבנק צפוי להתנהל ללא גרעין שליטה, עדיף שלא ייווצרו גרעיני כיח גדולים מדי בידי גופים בודדים. ברור שהיתר להגדלת האחזקה בבנק לאומי היה יכול לשרת את המדינה לקראת המכירה של הבלוק שנותר בידה (11.5%), אך המפקח על הבנקים מעדיף שלא לפגוע בניהול העתידי של הבנק".



בנוסף, האישור ל-10% כולל את האחזקה של בעלי השליטה והגופים הקשורים. כלומר, בעל השליטה בגוף המוסדי וחשבונות הנוסטרו של אותו גוף ימשיכו להיות מוגבלים להיקף של עד 5%, כשעם כספי העמיתים המנוהלים (ותעודות הסל) יוכלו להגיע ל-5% נוספים או יותר, אם הנוסטרו ובעל השליטה לא מגיעים לרף ה-5% המותר להם.