הנציבה האזורית של ירושלים והדרום, עו"ד אינה דויד סולטנוביץ', הגישה לאחרונה תביעה ראשונה בשם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, כנגד עיריית ירושלים, בעניין פערי שכר בין עובדות לעובדים.
עו"ד אינה דויד סולטנוביץ מציינת כי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה תובעת מעיריית ירושלים להשוות את שכרן של שתי עובדות בעירייה לשני גברים שעובדים באותה מחלקה, עושים עבודה דומה לזו של הנשים, אך שכרם גבוה משל הנשים.
נציבות שוויון טוענת כי פערי השכר מהווים אפליה כנגד העובדות על רקע היותן נשים.
במסגרת טיפול נציבות שוויון בתיק זה, עשתה הנציבות שימוש בסמכותה הייחודית להוציא צו למעסיק להעביר אליה נתוני שכר של העובדות והעובדים. השימוש בסמכות זו נעשה לאחר שעיריית ירושלים לא העבירה במשך זמן רב את הנתונים שביקשה נציבות שוויון .
בעקבות הוצאת הצו, העבירה העירייה את הנתונים לנציבות שוויון.
פערי שכר בין גברים לנשים
בדיקת נתונים אלו על ידי רואה חשבון מטעם הנציבות, גילתה כי קיימים פערי שכר לא מוסברים בין הנשים לבין הגברים הן בשכר היסוד, הן בדרגה והן בתוספות השכר.
לדוגמא, למרות שלגברים ולנשים במחלקה זו יש ותק והשכלה דומים, העובדים הגברים נמצאים דרגה גבוהה מזו של הנשים.
בין עובדת בעלת 12 שנות לימוד לבין עובד בעל 8 שנות לימוד, ישנם פערי שכר משמעותיים כאשר, לעובד משכורת גבוהה ב- 20% מהעובדת ודרגתה נמוכה בשתי דרגות מזו של העובד.
יצויין כי במסגרת הבדיקה שערכה נציבות שוויון עלה עוד כי עומס העבודה המוטל על הנשים שווה אם לא עולה על זה של הגברים.
לעיריה אין הסבר לפערים
פניות חוזרות של העובדות ונציבות שוויון אל העירייה לתיקון המצב והשוואת תנאי השכר של העובדות לאלה של העובדים לא הועילו, והעירייה אף לא הצליחה לספק הסבר המניח את הדעת ואת הדין לפערי השכר הברורים בין העובדות והעובדים באגף.
נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, עו"ד ציונה קניג-יאיר ציינה, כי הנציבות רואה חשיבות רבה בהגשת תביעה בשמה של הנציבות. התביעה מהווה צעד חשוב בקידום התהליך שמובילה הנציבות להטמעת שוויון הזדמנויות בעבודה ובצמצום פערי השכר בין נשים לגברים בישראל, בפרט נוכח הנתונים לפיהם נשים מקבלות כ-64% משכרם של גברים.
את שתי העובדות, מייצגת שדולת הנשים בישראל.
נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה הוקמה על פי חוק במטרה להטמיע שוויון הזדמנויות ולמגר אפליה בשוק העבודה. ליצור מודעות ציבורית לתרומת השוויון מחד, ומחיר האפליה מנגד, ולהוות כתובת אמינה ומקצועית לפונים. בסמכות הנציבות לטפל כל חשד להפרת חוקי השוויון בעבודה. לנציבות סמכות אכיפה אזרחית הכוללת: בירור תלונות בגין אפליה בעבודה, הגשת תביעות בנושאים אלה והוצאת צווים לקבלת מסמכים ונתונים.