מדוע נער בן 19 בארה"ב מצליח לקבל כסף מקרן הון סיכון ובישראל לא?

>> תסתכלו טוב על התמונה של הבחור שמלווה את הכתבה. אמרנו בחור? יהיו כאלה שיאמרו שהוא מזכיר להם ילד. באנגלית יש לחבר'ה האלה שם נהדר: whiz kid, ילדי פלא. זהו בריאן וונג, רק בן 19 וככל הנראה היזם הצעיר ביותר שקיבל כסף מקרן הון סיכון.



מי שחשף את דבר ההשקעה בו הוא מייקל ארינגטון, מהבלוג הטכנולוגי טק קרנץ'. וונג הוא המייסד של חברת קיפ מי (kiip.me), שעוסקת בפיתוח פלטפורמה פרסומית שמתיימרת לשלב בין עולם המובייל לתחום משחקי וידיאו. בקרן ההון סיכון טרו ונצ'רס (true ventures) החליטו שוונג שווה בכל זאת השקעת הון סיכון, אמנם רק השקעת seed של 200 אלף אלף דולר, אבל עדיין לא מדובר בסכום קטן.

בטק קרנץ' מציינים כי למרות גילו הצעיר של וונג יש לו כבר ניסיון לא מבוטל בעולם הסטארט-אפ. וונג עבד למשך תקופה מסוימת בחברת האינטרנט digg, וסייע לה להשיק את אפליקציית האנדרואיד. לאחר מכן ייסד את followformation שפיתחה כלי גילוי אוטומטי בטוויטר. הוא קנדי, קפץ ארבע כיתות וסיים קולג' כשהיה בן רק 18. מארק צוקרברג היה רק בן 20 כשגייס כסף עבור פייסבוק.



לטרו ונצ'רס יש מסורת של השקעה ביזמים צעירים במיוחד. כך למשל השקיעה במאט מולנווג ב-2005 כשהיה בן 21 בלבד. ישנן דוגמאות נוספות ליזמים צעירים שגייסו כסף בגיל מוקדם: שון פנינג, יליד 1980, והמייסד המפורסם מאחורי שירות החלפת הקבצים נאפסטר, הקים את אותה בגיל 19. כריסטופר טייט, כיום בן 22, ייסד את חברת zooomr בגיל 18.



בסצינת הסטארט-אפ האמריקאית מתברר שזה לא כל כך נדיר לקבל השקעת הון סיכון בגיל צעיר. סקר שפורסם השבוע על ידי cb insights מספק בפעם הראשונה נתונים דמוגרפיים לגבי המאפיינים של יזמי אינטרנט אמריקאים. הסקר בדק את מוצא היזמים וממוצע גילם.



מהסקר עלה כי 4% מהיזמים שמקבלים השקעת הון סיכון בארה"ב הם בני 18 עד 25, 48% מהיזמים הם בני 35-44. 19% מהיזמים הם בני 45-54, על פי הסקר אין יזמים מעל לגיל 55.



למשתנה הגיל נמצא מתאם עם היקף ההון הממוצע שהיזמים מגייסים מקרנות הון סיכון. יזמים בני 18-25 מקבלים בממוצע 1.4 מיליון דולר, בעוד יזמים בני 35-44 מקבלים בממוצע 2 מיליון דולר.



בישראל, לעומת זאת, קשה למצוא יזמים בני 20 שמקבלים השקעת הון סיכון בשלב מוקדם כל כך. יש לכך כמה סיבות שלא קשורות להעדפות השמרניות של אנשי ההון סיכון. בארה"ב יש יותר הזדמנויות להקים מיזמי אינטרנט בתקופת הקולג', בזמן שצעירים ישראלים בני 18-21 משרתים בצבא. בתקופת התיכון בישראל, אין כמעט יזמות שיכולה להתגבש לחברת סטארט-אפ שעשויה לקבל מימון מקרן הון סיכון.



כדאי לציין בהקשר הזה את קהילת סטארט-אפסידס (www.startupseeds.com), קהילה לבני נוער טכנולוגיים, שעמלים על מיזמים שונים, רק שלא שמענו על קרן הון סיכון שהשקיעה באחד מהם. אם בכל זאת לציין שני יזמים צעירים שניסו בכל זאת להרים את כפפות היזמות בגיל צעיר מאוד, ניתן לציין את יוסי דהן, 17, מנכ"ל appmobil, או את יובל ששון, שהקים את אתר אופיניון המספק חוות דעת על סרטים, ספרים ומסעדות בגיל 14 וחצי בלבד. ששון מכר את האתר לפני שירותו הצבאי ב-100 אלף שקל לרשת החברתית showme.



לא רוצות להסתכן



מעבר לסיבות האובייקטיביות לכך שאין השקעות הון סיכון בצעירים בישראל, אי אפשר לבטל את העובדה שרוב קרנות ההון סיכון בישראל ממעטות להצדיק את שמן - להסתכן. מעט קרנות הון סיכון מוכנות להשקיע בתחום האינטרנט בצורה נרחבת, רובן קרנות כלבו שמשקיעות בכמה תחומים ומעדיפות יזמים סדרתיים.



מחקר שערך ד"ר זאב גנאור ופורסם ב-themarker ב-2008, מגלה שבישראל יש פי שניים יזמים סדרתיים מאשר בארה"ב. 5% מהיזמים בארה"ב הם סדרתיים לעומת 12% בישראל. קרנות הון סיכון בישראל מוכנות להמר פחות על יזמים שמקימים חברת סטארט-אפ בפעם הראשונה (first time entrepreneur). מצד שני, אין אף סטטיסטיקה מחקרית שתומכת בכך שיזמים צעירים מצליחים פחות מיזמים מבוגרים.



מהסקר של cb insights עולה נקודה נוספת ששווה להתייחס אליה: אין יזמי סטארט-אפ בני יותר מ-55, ואם הם קיימים, הם בוודאי לא זוכים להשקעות הון סיכון. יוצאי דופן הם פרופ' אברהם בניאל מחברת hcl, נבות פלד מחברת גיזמוקס וד"ר לינדה הר-נבו מחברת lifeonkey.



נוכח העובדה שקרנות ההון סיכון הישראליות ממעטות להשקיע ומעדיפות לשמור את המזומנים לטובת חברות קיימות בפורטפוליו בשל התנאים המאקרו כלכליים - סביר להניח שהמצב לא ישתנה. קרנות ההון סיכון הישראליות יעדיפו להמשיך להשקיע ביזמים סדרתיים, או בכאלה בעלי ניסיון עשיר בעבודה בחברות היי-טק וסטארט-אפ. לא שזה מהלך לא הגיוני, אבל על הדרך סביר להניח שבקרנות הישראליות יפספסו גם את הרעיון המבריק הבא שעשוי להגיע מיזם צעיר. ייתכן שמארק צוקרברג הבא, שיגיע למפתן המשרדים המפוארים של הקרנות במגדלי אקרשטיין בהרצליה פיתוח, יידחה על הסף כמו רבים לפניו ואחריו.