>> מצב משרדי לשכת המבקרים הפנימיים מעיד על מעמדם בעולם שומרי הסף התאגידיים. לעומת לשכת עורכי הדין, השוכנת בבניין משלה בתל אביב, או רואי החשבון, שחנכו באחרונה את מבנה הלשכה המשופץ במתחם העיר הלבנה, לשכת המבקרים שוכנת בכמה חדרים צפופים ומהוהים בקומה השלישית של אחד מבנייני הרכבת ברחוב החשמונאים בתל אביב.
תקציב הלשכה ל-2010 הוא 1.1 מיליון שקל וחברים בה כ-1,300 מתוך כ-2,000 מבקרי פנים הפועלים כיום בישראל. דמי החבר בלשכה הם 350-450 שקל בשנה.
שלמה קלדרון מכהן כבר 13 שנה כנשיא הלשכה, שתציין השנה 50 שנה להיווסדה. לפני קלדרון כיהנו בלשכה 36 נשיאים. קלדרון הוא ה-37. "אני רוצה ללכת הביתה", הוא אומר, אבל לא הולך. אולי כי אחריו צפוי המבול של רואי חשבון שישתלטו על לשכת המבקרים הפנימיים וישנו את פניה לחלוטין.
העימות בין לשכת המבקרים הפנימיים ללשכת רואי החשבון חריף. עיקרו נעוץ בהתעקשותו של קלדרון להוביל מהלך לחיזוק מעמדם של המבקרים הפנימיים על ידי רישוי המקצוע - דבר שיחייב רואי חשבון לקבל רישיון בטרם יוכלו לעסוק בביקורת פנים.
בעיה נוספת שמעמיד קלדרון בפני רואי חשבון היא דרישתו כי גופים המחויבים לערוך ביקורת פנים על פי חוק ישכרו את מבקר הפנים כעובד הארגון ולא במיקור חוץ. מה יישאר לפירמות של רואי חשבון מבקרים ולמשרדי רואי חשבון קטנים יותר שעוסקים בביקורת? "אפשר לעשות אאוטסורסינג בעניינים מסוימים, כשירות למבקר הפנימי הראשי", אומר קלדרון.
קלדרון מסביר את הבעייתיות, מבחינתו, בהוצאת עבודת ביקורת פנים למיקור חוץ: "אחד התנאים החיוניים שקשה להשיגם הוא הגנה על המבקר, ולכן כשהמבקר הוא חלק מהארגון אני יכול להגן עליו, ועד העובדים יגן עליו ומבקר המדינה יגן עליו. כאשר מבקר מועסק על ידי חוזה והוא חיצוני, הוא לא יכול ליהנות מההגנות האלה. זה משליך על מידת עצמאותו. במיוחד כשייגמר החוזה ותסתיים העסקתו - לא ניתן יהיה להגן עליו".
בעיה נוספת שקלדרון מצביע עליה היא מכסת שעות עבודת הביקורת שנקבעת בחוזי ההעסקה של רואי חשבון המעניקים שירותי ביקורת פנים במיקור חוץ. הוא טוען כי מדובר במעט מדי שעות וכי הביקורת, כתוצאה מכך, אינה רצינית. "לדוגמה, יש מבקר חיצוני שמקדיש יום בשבוע לחברה שהוא מבקר. אני צועק על אנשים כאלה. איך אתה מרשה לעצמך לקחת כאלה עבודות? איך אפשר למלא את החובות הקבועים שבחוק וגם להילחם בשחיתות במכסות מצחיקות?" הוא אומר בהתרגשות.
הביקורת כמקצוע אקדמי
לשכת רואי החשבון מתנגדת בתוקף לרישוי מבקרי פנים. התוצאה היא מאבק על דמותה של לשכת המבקרים הפנימיים. "היו ניסיונות השתלטות על הלשכה. זה מאבק על דרך ולא מאבק על שמירת מקורות פרנסה בלבד", אומר קלדרון ומודה כי לשכת המבקרים מערימה קשיים על רואי חשבון המבקשים להיות חברים בה. מצד שני, העלון השנתי של הלשכה מעיד כי לא אחת מתקבלים ללשכה גם רואי חשבון כחברים.
הלשכה עורכת להם שימועי קבלה לא קלים במטרה לוודא שאופי העבודה שהם מספקים ללקוחות עולה בקנה אחד עם גישת הביקורת הפנימית כפי שמבינים אותה בלשכת המבקרים הפנימיים. הסינון הקפדני מקשה על רואי החשבון להרחיב את ייצוגם בלשכת המבקרים הפנימיים וכך מצליח קלדרון לשמר את המדיניות שהוא מבקש לקדם. "הייתי רוצה שמי שייקח את התפקיד בעתיד ימשיך את הדרך הזו, שהיא הדרך הנכונה לטובת הציבור", הוא אומר.
קלדרון מנסה כבר שנים לחזק את מעמדה של לשכת המבקרים הפנימיים ואת מעמדם של המבקרים הפנימיים עצמם. עד כה, הוא עצמו מודה, ללא תוצאות משמעותיות. "כנראה אין לאף אחד רצון לחזק את הביקורת הפנימית ולתת לה עצמאות מקצועית ואי תלות טוטאלית. אולי אם יקרו עוד כשלים ועוד קריסות קשות של גופים ציבוריים, מישהו יתעורר וישנה את פני המציאות", הוא אומר.
מדוע לשכת רואי חשבון ולשכת המבקרים הפנימיים לא עובדות יד ביד כדי להילחם למען חיזוק המבקרים הפנימיים?
"ביקורת פנימית שונה במהותה וביעדיה מעבודה של רואה חשבון. יש כידוע בלשכה רואי חשבון כאלה שהחליטו לעסוק בביקורת פנימית. רבים מהם למדו והוכשרו בלימודי ביקורת פנים, והם אכן רואים את ייעודם כמבקרים פנימיים. אבל מבחינת תפישת מקצוע הביקורת הפנימית ועקרונותיה לא קיימת בין שתי הלשכות תמימות דעים לגבי נקודות מהותיות.
לשכת המבקרים הפנימיים גורסת שהביקורת הפנימית היא מקצוע אקדמי ואוניברסלי לכל דבר ועניין. מנגד, לשכת רואי החשבון עומדת על כך שהביקורת הפנימית היא עיסוק בלבד. "אנחנו גורסים שמקצוע הביקורת הפנימית ראוי שיוסדר ברישיון למבקר כפי שיש רישיון לרואי חשבון, עורכי דין, שמאים, יועצי מס ועוד. לשכת רואי החשבון גורסת כי אין מקום לחובת רישוי למבקר הפנימי, ומבחינתם רישיון רואה חשבון הוא מספיק".
חוק הביקורת הפנימית קובע כי כיום כל אקדמאי, עו"ד או רואה חשבון יכול להיות מבקר פנימי. "הייתי שמח אם לשכת רואי החשבון היתה חוברת אלינו בתפישת הביקורת כפי שרואים אותה בעולם כולו", הוא אומר.
חוט מקשר בין הפרשות
בעולם קשה למצוא חוקים המחייבים מינוי מבקר פנים בארגונים ציבוריים, כפי שקובע חוק הביקורת הפנימית בישראל. עם זאת, קיימת נטייה להתחיל להכיר בכך שמבקר פנים הוא מקצוע. בישראל קיימים לימודים אקדמיים לתואר בביקורת פנים באוניברסיטת בר אילן.
קלדרון טוען כי העולם לומד מישראל ומאמץ את שיטותיה, אבל המציאות דווקא לא מבטיחה טובות מבחינתו, כי בתחום הביקורת הפנימית בחו"ל שולטות פירמות ראיית החשבון הגדולות.
נשיא לשכת המבקרים הפנימיים העולמית, למשל, הוא איש פירמת ראיית החשבון העולמית פרייס ווטרהאוס קופרס (pwc). קשה להאמין כי הלשכה העולמית תצדד ברעיון של חובת מינוי מבקר פנים כעובד הארגון כאשר הדבר חותר תחת הכנסותיהן של פירמות ראיית החשבון הגדולות.
גם בישראל פירמות רואי החשבון שולטות בביקורת בחברות הציבוריות. "שמונה משרדי ראיית חשבון גדולים נותנים היום שירותי ביקורת פנימית לרוב החברות הציבוריות", אומר קלדרון. לקלדרון יש גם ביקורת על התנהלות בתי ההשקעות. הוא מצביע על הליקויים שמצאו הגופים המפקחים במשרד האוצר כעדות למצב הבעייתי של הביקורת הפנימית בגופים המנהלים כספי משקיעים.
רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, וידין ענתבי, לשעבר הממונה על הביטוח, זוכים לשבחים. "מה שנותר לי ולחברי המבקרים הוא לקוות שהאחראים לכספי הציבור - ואני מתכוון לרגולטורים - אכן עושים מלאכתם נאמנה ופועלים להגנת האזרח, המשקיע כסף. המפקח על הבנקים עושה עבודתו נאמנה. הממונה על הביטוח ושוק ההון הקודם נקט כמה צעדים לאחר שבחן את מצב הביקורת הפנימית בגופים שהוא מופקד עליהם (הגופים המוסדיים - ע"ב), לאחר שפנינו אליו", אומר קלדרון.
הוא גם משבח את נכונותה של הרשות לניירות ערך לפעול להגברת האכיפה בתחום, אך אומר כי "המצב עדיין רחוק מלהיות משביע רצון. יש לי תחושה קשה מכיוון שמקבלי ההחלטות לא רואים צורך בחיזוק מערכות הביקורת הפנימית במגזרים הציבוריים".
למה צריך לחזק את המבקרים הפנימיים דווקא?
"יש חוט מקשר בפרשות שצצו בישראל - מהבנק למסחר ועד פרשות הראל השקעות וחפציבה. כל הדברים האלה ממחישים לנו יותר מתמיד עד כמה נחוצות מערכות אפקטיביות של פיקוח וביקורת פנים, בייחוד בעתות משבר, כדי להבטיח את האינטרסים של הציבור.
"להיות מבקר פנים זה לא מקצוע נחשק, אלא מקצוע שמעצבן אנשים. מבוקרים מעוניינים בכמה שפחות ביקורת, ואם כבר צריך - אז לשלם כמה שיותר בזול. אף אחד לא יצהיר שהוא לא מעוניין בביקורת, אבל במרבית המקרים כל אחד יפעל לביקורת שהוא יכול לכוון לרצונו, יגביל אותה לנושאים מסוימים וימנע ממנה להיכנס למקומות שהוא אינו מעוניין. לצערי הרב, ישנם מבקרים שמוכנים לספק ביקורת כזו".
שפך מים חמים על המבקרת
מבקר הפנים של משרד החקלאות ביקש באחרונה ממבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, צו הגנה כחושף שחיתות בטענה שמושאי ביקורתו פועלים לסילוקו מתפקידו. לטענתו, ההתנכלות אליו נובעת מממצאי ביקורת קשים כלפי המשרד וקברניטיו, בין היתר בנושאים של שימוש פסול בתקציבי הדרכים החקלאיות בצפון, ביקורת נגד מנכ"ל הרשות לפיקוח חקלאי וכן בנוגע להעמדתו לדין של עובד בכיר בשירותים הווטרינריים.
עבור קלדרון, זו שגרה. כמעט מדי שבוע הוא מקבל פנייה ממבקר פנים שמבקש את עזרת הלשכה מכיוון שהממונים עליו מבקשים להצר את צעדיו או לפטרו בשל ממצאי ביקורת. ב-2009 לבדה הגיעו כ-150 פניות כאלה ללשכה.
מצבם של חושפי השחיתויות בישראל אינו שפיר. להערכתו של קלדרון, עשרות חושפי שחיתויות איבדו את מקומות עבודתם ואם לא ספגו מכה כזו מיד - הם אכלו מרורים עד שנאלצו ללכת הביתה.
"לצערי, ההתראות שלנו בעניין ההגנה הנדרשת למבקרים פנימיים העושים מלאכתם נאמנה נפלו עד כה על אוזניים ערלות", אומר קלדרון. "עד היום לא נעשה כל מאמץ מצד מקבלי ההחלטות, המחוקקים, הרשות המבצעת ועוד, לחזק את הביקורת הפנימית והמבקרים הפנימיים בגופים הציבוריים".
דוגמאות למקרים שבהם נחלצה הלשכה לסייע למבקרי פנים מצויות ברבות מהרשויות המקומיות. למשל, קלדרון ביקש ממבקר המדינה להוציא צו הגנה לטובת מבקרת המועצה האזורית גלבוע. מבקרת אחרת, בעיריית שדרות, קיבלה את אות אבירת איכות השלטון על מאבקה.
איפה היו המבקרים הפנימיים בפרשיות השחיתות האחרונות, כמו בכירי עיריית ירושלים וגורמים נוספים בפרשת הולילנד?
"היו גם היו. הרי פרשה זו נחשפה כבר באמצע שנות ה-90 על ידי מבקרת מס הכנסה דאז, יעל שביט (הכוונה להיבט אחר הקשור במתחם הולילנד - ע"ב). גם התקשורת סיקרה את הפרשה באותם ימים. אני זוכר שהמבקרת רצתה להשתתף כמנהגה בישיבת ההנהלה המורחבת, אבל נמנע ממנה להיכנס ונשפכה עליה כוס מים חמים".
אכן, במהדורת "הארץ" מ-11 בנובמבר 1996 מופיעה הכותרת "פקיד שומה בגוש דן שפך מים חמים על פניה של מבקרת מס הכנסה - היחסים בין נציב מס הכנסה למבקרת מתוחים בגלל תלונות שהגישה נגדו". פקיד השומה, אגב, היה שוקי ויטה.
קלדרון מציין כי לשכת המבקרים הפנימיים יצאה להגנתה של שביט. לדבריו, פעילות הלשכה נמשכה כשנתיים והביאה לכך שלבסוף הוארכה תקופת עבודתה של המבקרת בארבע שנים על ידי נציב שירות המדינה.
על פי דיווחים בעיתונות, היתה חשיפת היבטי המס של פרשת הולילנד בידי שביט אחת הסיבות למתיחות בינה לבין ראשי נציבות מס הכנסה באותם ימים. קלדרון: "גם מבקרת עיריית ירושלים התריעה על הולילנד. עצוב לדעת ששנים כה רבות מאז נחשפה הפרשה הראשונה במתחם הולילנד, מתפתחות להן בשקט ובבטחה פרשיות נדל"ן שונות אחרות, בייחוד אלה שנחשפו לאחרונה".
צה"ל ימנה עוד השנה אזרח כמבקר פנים
>> אחד המאבקים שקלדרון רושם בהם הצלחה, לטעמו, הוא מינויו של מבקר פנים בצה"ל.
"זה סיפור שיש לו סוף טוב - אחרי יותר משני עשורים של פעילות", מספר קלדרון. "אנו שותפים בעניין זה לשורה של גורמים, בהם מבקר המדינה והוועדה לענייני ביקורת המדינה. 18 שנה לאחר שחוקק חוק הביקורת הפנימית, שמחייב מינוי מבקר בכל גוף ציבורי, ו-13 שנה לאחר שהפרקליט הצבאי הראשי קבע כי לדעתו צה"ל צריך למנות מבקר פנימי נפרד - ימונה סוף סוף מבקר פנימי באחד הגופים החשובים ביותר במדינה".
על החלטת הצבא למנות מבקר פנים הודיע בתחילת בישיבת הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בראשות ח"כ יואל חסון. צה"ל הודיע כי ייתכן שהמבקר הפנימי הראשון ימונה בהליך חריג כדי להבטיח שיהיה זה אזרח בכיר ומתאים. המבקר, למרות היותו אזרח, יהיה כפוף ישירות לרמטכ"ל ויעבדו תחתיו צוותי ביקורת של אנשי צבא ומילואים.
"מבקר פנים זה לא מקצוע נחשק, אלא מקצוע שמעצבן אנשים"
מאת עידו באום
8.8.2010 / 7:05