יחימוביץ' ואלדד נגד רואי החשבון

>> המלחמה בין לשכת רואי החשבון ללשכת המבקרים הפנימיים מחריפה והולכת בשנים האחרונות. כעת היא מתנהלת במסדרונות הכנסת. לשכת המבקרים הפנימיים הצליחה להביא לכך ששלוש הצעות חוק לתיקון חוק הביקורת הפנימית הונחו על שולחן הכנסת ב-2009. "החוק הנוכחי מלא חורים", מסביר נשיא לשכת המבקרים הפנימיים, שלמה קלדרון. אבל החוקים שמנסה לשכת המבקרים לקדם צפויים לחורר בעיקר את כיסיהם של רואי חשבון רבים - לכן הקרב רק בתחילתו, והוא יהיה מר.

חוק הביקורת הפנימית יצר, לדברי קלדרון, כלי רב עוצמה שיש לו שתי מטרות עיקריות. האחת היא יצירת כלי ניהולי שמטרתו להוסיף ערך להנהלה הבכירה של הגוף המבוקר על ידי מתן תמונת ביקורת מלאה. המטרה השנייה היא להעניק להנהלה כלים לבחון את עצמה, את הארגון וכל אורגן בו כנגד אמות מידה של מינהל תקין וטוהר מידות. קלדרון אומר כי "ניתן להשיג את יעדי הביקורת הללו רק אם נחזק את המבקרים הפנימיים בעבודתם. אם הצעות החוק יאושרו, הרי שעדיין קיימת תקווה שנוכל לראות שומר סף חיוני לגופים הציבוריים".



על הצעת החוק המקיפה ביותר חתומים יחדיו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) ואריה אלדד (האיחוד הלאומי). הצעת החוק הזו כוללת הקמת מועצה ציבורית במשרד המשפטים, שתסמיך מבקרי פנים ותעניק להם רישיון.



מה יהא על רואי חשבון ותיקים המעניקים כיום שירותי ביקורת פנים? קלדרון מרגיע: "לכל חקיקה יש דור מעבר. כל רואה חשבון שמשמש כיום מבקר פנים יוכל להמשיך בתפקידו". אבל הצעת החוק מחייבת שמבקר הפנים יהיה גם עובד הארגון. כלומר, חברות לא יוכלו להוציא את עבודת ביקורת הפנים למיקור חוץ על ידי משרדי רואי חשבון חיצוניים. במלים אחרות, תהיה הרבה פחות עבודה לרואי החשבון העצמאיים ואלה ייאלצו להסתפק בפירורי עבודת הביקורת ולא בעבודה העיקרית שממנה הם נהנים כיום.



שתי ההצעות האחרות הן של חברי הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ואמנון כהן (ש"ס). הלוז של הצעות החוק כולן הוא רישוי מבקרי הפנים. מלבד זאת מרחיבות ההצעות את היקף הגופים הציבוריים שיחויבו לשכור שירותי ביקורת פנים, ומקבעות את מעמדו של מבקר הפנים כעובד בכיר של הארגון המבוקר על ידו.