הממשלה צריכה למנות נציב שיוביל רפורמה

>> נציבות שירות המדינה נתפשת על ידי רבים כגוף ארכאי, מיושן, נעדר יוזמה וחסר מודעות לצורך לשרת את הלקוחות.

תפישות אלה אינן רחוקות מהמציאות. אמנם בתקופת כהונתו של הנציב הנוכחי, שמואל הולנדר, נבנתה מערכת משמעת חזקה, נקבעו קריטריונים ברורים להתנהגות עובדי מדינה וצומצם מספר העובדים המועסקים דרך קבלני כוח אדם, אך לא בוצעה כל רפורמה שתסייע לשירות הממשלתי להתמודד עם בעיית חוסר המשילות שעמה מתמודדת כיום כל ממשלה מערבית.



בשעה שמדינות oecd הפכו את השירות הציבורי למודרני, הטמיעו שיטות חדשות של ניהול והדרכה וביצעו שינויים ארגוניים משמעותיים כדי לשפר את ביצועיהם, המגזר הממשלתי נותר מאובן. היעדר חזון לשירות המדינה לצד אי נכונותו של הנציב הנוכחי לקחת סיכון ולהוביל רפורמה, יצרו בשירות משבר שאין לו אח ורע במדינות oecd.



למעט כמה איים של מצוינות, חלה בשנים האחרונות הידרדרות משמעותית בכוח האדם המקצועי המועסק בשירות המדינה. כל המכחיש משבר זה מנותק מהמציאות. פרישתו הקרובה של הנציב הנוכחי היא הזדמנות פז לממשלה למנות נציב שיוביל רפורמה בשירות המדינה. עליה למנות נציב שינצל את אחד התפקידים רבי העוצמה בשירות המדינה כדי לחזק את השדרה המקצועית במשרדי הממשלה, לשפר את השירות לאזרח ולהצעיד את השירות הציבורי למאה ה-21.



שני סוגי רפורמה עומדים על הפרק. הראשונה היא רפורמה מקיפה בדומה לזו שהנהיג הנציב הקודם, יצחק גלנור, המבוססת על מודלים שיושמו במדינות oecd בשילוב עם המלצות ועדת קוברסקי לבחינת המצב בשירות הציבורי. השנייה היא רפורמה צרה אך חדשנית יותר, הלוקחת כנתון את מבנה שירות המדינה ומערכת יחסי העבודה בו ומנסה לאתר בעיות שפתרונן יהיה קל יחסית, ובו בזמן בעל פוטנציאל ליצירת שינוי משמעותי בשירות המדינה.



האלטרנטיבה הראשונה בעייתית מאוד כיום, שכן הרפורמה המרכזית שהנהיגו מדינות oecd בשני העשורים האחרונים - הקמת סוכנויות ביצוע עצמאיות - נכשלה דווקא בתחום החברתי, שבו היתה אמורה להביא את שינוי המשמעותי ביותר. הקמת בית ספר ממשלתי מיוחד להכשרת עובדי מדינה גם היא לא רלוונטית במציאות הישראלית, עקב היעדר סגל רחב ברמה עולמית בתחומי המינהל והמדיניות. גם העברת סמכויות מאגפי האוצר למשרדי הממשלה אינה רלוונטית, בגלל חולשתה של השדרה המקצועית במרבית משרדי הממשלה עקב הזנחה רבת שנים. המלצות דו"ח קוברסקי אף הן לא מתאימות ברובן למאה ה-21.



הרפורמה הצרה אך החדשנית יותר רלוונטית כיום יותר מתמיד. במרכז הרפורמה השאיפה שישראל תהיה מובילה עולמית באיכות השירות הציבורי הניתן לאזרחיה; ושהנציבות תהיה היועצת החשובה ביותר של הממשלה בנושאי ניהול ציבורי, והגוף המרכזי התומך במאמצי הממשלה להתנהל באופן יעיל ואפקטיבי. כדי להוציא לפועל את הרפורמה, דגשי הפעילות של הנציב שימונה צריכים להיות עיצוב ויישום מדיניות משאבי אנוש תוך התמקדות בשיפור יכולותיהם של פקידי הציבור הנמנים עם הסגל הבכיר ושיפור איכות השירות לציבור תוך התמקדות בשיפור יכולותיהם של עובדי הקו הראשון.



הכותב הוא ראש הקתדרה למינהל ציבורי באוניברסיטה העברית