מנוף, לא מחסום

>> באחרונה נחשפה החלטת ממשלה לאשר פטור משירות צבאי לכל תלמיד ישיבות שמעדיף שירות אזרחי, במטרה לקדם את השתלבות החרדים בכוח העבודה.

ההחלטה, ברוח הסעיפים שהציע משרד האוצר בטיוטת חוק ההסדרים, מעידה על האמונה הרווחת במשרד האוצר שאיום גיוס החובה מרתיע ומרחיק את הציבור החרדי מהשתתפות בשוק העבודה. התפישה של השירות הצבאי כמחסום אמנם פשוטה וקליטה, אבל אינה מתיישבת עם המציאות בשטח; ניתן דווקא לראות כיצד הביקוש לשירות צבאי בקרב הציבור החרדי גדל ככל שמוקמות מסגרות המאפשרות רכישת מיומנויות וניסיון מקצועי.



אחד המפעלים החשובים לשילוב החרדים בצה"ל בשנים האחרונות הוא הקמת מסלולים ייעודיים לחרדים. כבר כיום קיימים כמה מסלולים כאלה, המשלבים חרדים באגפי הצבא השונים, שבהם רוכשים המשרתים מקצוע טכנולוגי וניסיון בעבודה, כולל אפשרות התקדמות לשירות קבע. כל תקן פנוי בתוכניות אלה מתמלא במהירות. הצבא, מצדו, מרוצה מהמשרתים בו ורוצה עוד.



תחזיות עכשוויות טוענות כי בעוד עשור יגיע מספרם של דחויי השירות מטעם תורתם אומנותם ל-105 אלף. דחויי שירות אלה מנועים מלעבוד עד גיל מתקדם, וכאשר הם יוצאים לשוק העבודה אין להם את הכישורים והניסיון שהצבא מספק לבוגריו הצעירים, או את ההטבות הניתנות לחיילים משוחררים. נקודת כניסה כזו לשוק העבודה אינה מאפשרת לגבר החרדי לשפר את מצבה הסוציו-אקונומי של משפחתו, ומקשה על ילדיו להתפתח מבחינת השכלה ותעסוקה.



הממשלה הנוכחית, המובלת על ידי משרד האוצר, טוענת כי יש לשלב את החרדים בכוח העבודה ולסייע להם לצאת משכבת העוני. הדבר היחיד העומד בדרך ליעד זה, מתברר, הוא הצבא, המקשה על החרדים. האמת היא שהצבא אינו מחסום המקשה על תעסוקה, אלא מנוף המשפר באופן דרסטי את יכולות ההשתכרות והתרומה למשק. זאת ועוד, הרחבה משמעותית של מסלולי הגיוס לצבא תהווה בלם בפני קריסת מודל צבא העם.



שירות צבאי של חרדים בהיקף גדול יביא לאיחוי השבר הערכי. המבחן העומד כעת בפני הממשלה הוא זה של סדר עדיפות מדיניותי ותקציבי - האם להשקיע בפיתוח ובהרחבה של מסלולי השירות לחרדים, תוך שימור חובת השירות, או להמשיך ולהיכנע לדמגוגיה פוליטית, ולוותר על שירותם של החרדים בצבא ועל ההזדמנות לחיזוק לטווח הארוך של המשק.



הכותב הוא ח"כ מטעם קדימה וראש הצוות לפיקוח על יישום חוק טל מטעם ועדת חוץ וביטחון