תביעה: "הפסדתי מיליונים בגלל בנק אגוד"

ד"ר אברהם הורוביץ תובע מבנק אגוד 3.3 מיליון שקל. לטענתו, בשל כשל במערכת אגוד Trade לא ידע על איחוד מניות - והורה למכור 526 אלף מניות, אף שבידיו נותרו 52 אלף מניות בלבד. הבנק: "הלקוח ידע כי לא ייתכן שהמניה עלתה במאות אחוזים ביום אחד בשיא המשבר"

  • בנק אגוד
מאת הילה רז

חקירה המתנהלת בימים אלו בארה"ב בודקת אם נפילת השערים החדה בבורסה בניו יורק בתחילת מאי השנה אירעה בשל תקלה במחשב של משקיע זר. לכאורה, כל סוחר בניירות ערך המצויד במחשב יכול להפיל או להריץ שערי מניה, גם ללא ידיעתו, אם המערכת הממוחשבת שבאמצעותה הוא נותן פקודות אינה תקינה. אולי אפילו פנסיונר ממרכז תל אביב.

באותו יום בתחילת מאי, כשעתיים לפני סיום המסחר, צנחו לפתע המדדים העיקריים, בנפילה התוך-יומית החדה ביותר מאז המפולת ב-1987. בתחילה ההערכות היו שהנפילות הן תוצאה של פאניקה בשל התפשטות משבר החוב ביוון, אך לאחר סיום המסחר התברר כי מדובר בתקלות מחשב בכמה עסקות.

בימים אלה נדון בבית המשפט המחוזי בפתח תקוה מקרה העוסק גם הוא בטעויות מחשב שאירעו במהלך מסחר אלקטרוני בבורסת המניות בניו יורק. המקרה אינו קשור לקריסת המניות במאי, אלא לתקופת פרוץ המשבר הכלכלי בארה"ב - ואולם ייתכן שניתן ללמוד ממנו על הטעויות האפשריות שהובילו לקריסת המניות בארה"ב במאי.

בדצמבר 2009 הגיש ד"ר אברהם הורוביץ תביעה בסך 3.3 מיליון שקל נגד בנק אגוד. בתביעה הוא מגולל את גרסתו לכישלון מערכת המסחר הממוחשבת של בנק אגוד, שלטענתו הסב לו הפסדים כבדים.

עד ליציאתו לגמלאות עסק הורוביץ, 71, בהוראת מתמטיקה ופיסיקה והיה ממייסדי חברת 2000 iq, שהכינה לבחינות פסיכומטריות. לפני כעשור מכר את חלקו בחברה והחליט להקצות כמיליון שקל מחסכונותיו לפעילות בשוק ההון. ב-2007 פתח חשבון בבנק אגוד והצטרף לשירותים המקוונים של הבנק, שבמסגרתם יכול הלקוח לסחור בניירות ערך בבורסות בארה"ב ובישראל ישירות מול חדר העסקות, ולא באמצעות יועץ השקעות.

בספטמבר 2008, שהיה גם החודש שבו פרץ המשבר הכלכלי בארה"ב, הבחין הורוביץ במערכת המסחר כי שער מניית חברת tma הנסחרת בבורסה בניו יורק גבוה באופן משמעותי מהשער שבו קנה אותה. הוא נתן פקודת מכירה לכ-520 אלף מניות החברה, שלפי הצג היו בחשבונו.

בדיעבד התברר כי ימים ספורים לפני שמכר הורוביץ את המניות, ביצעה tma איחוד הון במניותיה, כך שעשר מניות ישנות של החברה הפכו למניה חדשה אחת. כתוצאה מכך החזיק הורוביץ למעשה ב-52 אלף מניות ולא ב-526 אלף כפי שהופיע על צג המחשב של הבנק, ונוכח שער המניה החדש יצא שמכר את מניותיו בהפסד.

לטענת הורוביץ, המיוצג באמצעות עו"ד רון דרור ופיליפ מנדלקר ממשרד אדם עורכי דין, בעקבות הכשל החמור של מערכת הבנק הוא לא ידע ולא צריך היה לדעת שמספר מניותיו עלול להיות שגוי. הורוביץ קובל כי "הבנק עדיין מסתיר את היקף הכשלים שנפלו במערכותיו, על כל שדרותיהן, ומכנה זאת 'תקלה טכנית'... אלא שהעובדות מלמדות שמדובר במערכת כושלת מהמסד עד הטפחות, שהבנק ניסה ומנסה לטשטש את עקבות כשליה הקולוסאליים".

יום קריסה בבורסה

בנק אגוד מצדו הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד בסך 1.1 מיליון שקל נגד הורוביץ. הבנק, שיוצג על ידי עוה"ד אהוד ארצי ומיכל זלצמן ממשרד ש. הורוביץ, טען להגנתו כי הורוביץ היה פעיל בעיקר במניות בעלות סיכון גבוה - גם בעבור משקיעים אחרים שייפו את כוחו. לטענת הבנק, הורוביץ מעורה היטב בשוק ועקב אחרי הנעשה בשוק ובמניה באמצעות אמצעים מגוונים שעמדו לרשותו. הבנק הסביר כי הורוביץ פעל באותה מניית tma במקביל באמצעות בנק אחר, שם עודכן כי בוצע איחוד מניות וכעת הוא מנסה לנצל את השגגה שנפלה ולגרוף כספים שהוא אינו זכאי להם.

מכיוון שהורוביץ מכר את המניות במהלך אחד משיאי המשבר הפיננסי, טוען הבנק כי "הורוביץ ידע, ולמצער היה עליו לדעת, כי לא ייתכן כי שווי מניית tma עלה בצורה כה דרמטית - במאות אחוזים - ביום אחד, בשיאו של משבר חריף בשוק ההון בכלל, כאשר מדובר היה ביום הירידות החד ביותר בשוק ב-2008".

הבנק הוסיף כי "פעולות הקנייה והמכירה המתבצעת בעזרת מערכת אגוד trade הן פעולות עצמאיות של הלקוח שמתבצעות באופן עצמאי ונפרד ממערכות הבנק". הבנק אף מבהיר כי לפי תנאי ההצטרפות לתוכנית, הלקוחות פוטרים אותו מאחריות לכל נזק, הפסד או הוצאה העלולים להיגרם להם משיבוש, משגיאה או מאי דיוקים בנתונים ומביצוע שגוי של הלקוחות כתוצאה ממידע שגוי או חלקי שהיה בידי הלקוחות ושלא נגרם עקב רשלנות הבנק. הבנק מזהיר כי "הטלת אחריות על הבנק במקרה של תקלות במערכת תוביל לפגיעה באינטרס כלל הלקוחות".

עם זאת, הבנק הודה כי המערכת הציגה "נתון לא עדכני עקב שגגה שאירעה, שבמסגרתה לא עודכן במערכת שינוי שחל בכמות מניות tma עקב איחוד מניות שבוצע". אלא שלטענת הבנק, במסגרת פעולת המכירה מכר הורוביץ יותר מניות משהיו לו בפועל ונוצר חוב בחשבונו, שחייב את הבנק להורות לספק התוכנה לפעול לכיסויו.

הבנק מפרט כי הוראה זמנית של רשות ני"ע האמריקאית אסרה על הימצאות במצב של חוב ולכן העובדה שנוצר שורט בחשבון של הורוביץ היתה הפרה רגולטורית. "עובדה זו חייבה את הבנק לבצע רכישה כפויה של המניות שנמכרו בחסר", הסביר הבנק.

לגרסת הבנק, הוא נאלץ לבצע רכישה של מניות tma החסרות שבוצעה מתוך חשבון הנוסטרו שלו ולאחר מכן מכר אותן. "ביצוע הפעולות ארך מספר ימים. יצוין, כי לא ניתן היה לבצע רכישה מיידית של כמות גדולה של מניות tma מכיוון שהיה בכך כדי לגרום להשפעה על השוק ולכן ביצוע הרכישות הכפויות נעשה במספר עסקות נפרדות", מתאר הבנק.

הבנק טוען כי כתוצאה מעליית שערים שחלה בין מועד המכירה על ידי הורוביץ למועד הרכישה הכפויה, היה במהלכים אלה הפסד ולכן חשבונו של הורוביץ עומד כעת ביתרת חוב שהוא מתכחש לה בטענות שונות. בתביעה שכנגד תובע הבנק את הורוביץ על יתרת החוב שבה מצוי חשבונו. הבנק מוסיף כי הורוביץ צריך לשאת בנזק שנוצר נוכח ידיעתו כי הוא מכר מניות שלא היו קיימות בחשבונו.

הורוביץ, בכתב ההגנה שהגיש בפני התביעה שכנגד, מכחיש את טענות הבנק וטוען כי הוא מנסה לטשטש את רשלנותו ולהטיל את האחריות לכשליו על הלקוח. (א 34381-12-09)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully