הציבור רוצה ניהול מקצועי

מאת אורי וינברגר



שוק המניות נראה עייף מתמיד בימים האחרונים. התעוררותו המתוקשרת והרגעית, בעקבות הורדת הריבית בסוף דצמבר, דעכה בשבוע האחרון, והוא שב למהדורה המוכרת, ומציג היקפי מסחר מגוחכים, בדומה לאלה שאיפיינו אותו ב-2001. ציבור המשקיעים, שסבר כי שוק המניות עשוי ליהנות ממהלך חיובי מיד לאחר הורדת הריבית והקדים להיכנס לשוק, נהנה בתוך פרק זמן קצר מתשואות העשויות לספק אותו במשך השנה כולה, ואולם מימושי הרווח המהירים והפדיונות בקרנות הנאמנות המנייתיות הובילו בשבועיים החולפים את מדדי המניות בבורסה בתל אביב לירידות חדות. חששם של המשקיעים נובע גם מביצועיהן הלא מעודדים של החברות הנסחרות בניו יורק ברבעון הרביעי של 2001, כפי שעולה מהפרסומים שהיו בימים האחרונים, והשפעתם הצפויה על מדדי המניות.



ואולם מסתבר שכדאיות האלטרנטיווה של שוק המניות לפיקדונות השקליים נשקלת עדיין, וביתר רצינות, על ידי המשקיעים. הדבר אמנם לא התבטא עדיין בהיקפי גיוס גדולים בקרנות הנאמנות המתמחות באפיק המנייתי, אך בחברות לניהול תיקי השקעות מעריכים שהמגמה נמצאת רק בתחילתה.



חברות ניהול התיקים מדווחות בשבועות האחרונים על התעניינות גוברת של הציבור. אמנם מאז שהודיע נגיד בנק ישראל על הורדת הריבית במשק כבר חלפו ארבעה שבועות, והתעוררות של ממש בשוק המניות לא נראתה, אך מנהלי התיקים מעריכים כי העניין הגובר עשוי להתבטא בשוק כבר בטווח הקרוב.



בחצי השנה האחרונה, מעידים מנהלי התיקים, נעצרה מגמת גיוס הלקוחות כמעט כליל. ההסלמה במצב הביטחוני וההידרדרות הכלכלית בישראל ובעולם היו הגורמים העיקריים שהביאו להתעניינות הנמוכה בקרב המשקיעים. המצב הביטחוני אמנם רחוק מפתרון, וגם על התאוששות בכלכלה הגלובלית קשה עדיין לדבר, אך את הריבית האפסית שמשלמים בבנק קשה לפספס.



מנכ"ל די.בי.אם בית השקעות, רמי דרור, מעיד כי לאחר תקופה ממושכת שבה מיעטו המשקיעים לפקוד את המשרד, בשבועות האחרונים סדר היום שלו צפוף מאוד. לדבריו, עשרות תיקים חדשים נפתחו מאז שהוריד הנגיד את הריבית, ובעיקר בעקבות המודעות הגוברת של הציבור לצורך בניהול מקצועי.



בשנים האחרונות, אומר דרור, לנוכח ריבית בנק ישראל הגבוהה (וריבית ריאלית גבוהה), הושקע חלק הארי של חסכונות הציבור בפיקדונות שקליים בבנקים. פיקדון שקלי הניב ריבית קבועה חסרת סיכון, והמשקיע, שחשש לסכן את כספו, נמנע מהשקעות מפולפלות ומסוכנות יותר.



הורדת הריבית מאלצת כיום את המשקיע לחפש אלטרנטיוות. רבים מהמשקיעים אינם מוכנים להסתפק בריבית הבנקים, מה גם שפיחות השקל עשוי להוביל לסטייה מסוימת מיעד האינפלציה, סטייה שגם נגיד בנק ישראל, כפי שהתבטא אתמול, אינו מסתייג ממנה, ובתנאי שתהיה מוגבלת ל-1%. בהנחה של ריבית קרדיטורית של 3% בשנה ובניכוי תחזית האינפלציה לשנה הקרובה, בגובה של מחצית ריבית הזכות, התשואה שתניב ההשקעה ב-2002 כולה תהיה זהה לתשואה שעשוי שוק המניות להניב ביום אחד.



אמנם התשואה בשוק המניות אינה מובטחת, והמשקיע עשוי לעתים גם לאבד חלק ניכר מהשקעתו, אך את הכסף הנפדה ניתן לנתב גם לאפיקים אחרים. מנהלי התיקים, בהתאם לדרישת הלקוחות ואפיונם, מרכיבים עבור הלקוח את התיק המתאים לו. עיקר כספו של משקיע השונא סיכון יושקע למשל באפיקים סולידיים. עבור משקיע המעוניין לסכן את כספו ובמקביל להגדיל את פוטנציאל הרווח שלו יגדיל מנהל התיקים את המרכיב המנייתי בתיק, על חשבון אפיקים אחרים.



בעבר היו התשואות בפיקדונות השקליים גבוהות מספיק כך שיכלו לענות על צורכי מחיה שוטפים כתוצאה מתזרים חודשי קבוע וידוע מראש. הדבר הורגש במיוחד בשנתיים האחרונות, שבהן היתה הריבית הנומינלית גבוהה מאוד והאינפלציה הידרדרה לרמות שפל. כיום, ניהול תיק השקעות, גם אם אינו מנייתי, דורש תשומת לב רבה יותר ויכולת מקצועית כדי למקסם תשואה. מנהל התיקים יכול להציע ללקוח מוצרים חדשים ומכשירים מתוחכמים שאין באפשרות פקידי הבנקים להציע.



גם רכישת יחידות השתתפות בקרנות הנאמנות נחשבת כבחירה בניהול מקצועי, אלא שבקרנות מוותר המשקיע על קשר אישי עם מנהל ההשקעות, בעוד שניהול תיק מבוסס על קשר אישי וכמעט יום-יומי בין המנהל ללקוח. ניהול אישי של התיק פותח פתח גם להרבה מאוד אפשרויות אקזוטיות לתיקים שניתן לתפור ללקוח, דוגמת תיק איגרות חוב של חברות הנסחרות בחו"ל שהן בעלות תשואה גבוהה (Junk Bonds) תוך אפשרות לביטוח הקרן. מודעותו הנמוכה של המשקיע הישראלי לניהול מקצועי בולטת בהשוואה לעמיתיו בחו"ל, המנהלים מרכיב גבוה מסך נכסיהם באמצעות מנהלים מקצועיים.



בדי.בי.אם מציעים, בין השאר, רכישת איגרות חוב של חברות זרות המבטיחות תשואה דולרית גבוהה מזו הנקובה באיגרות החוב הממשלתיות. אג"ח מובנה (Structure) מעניקה תשואה מובטחת ומשלבת מינוף (אשראי בנקאי בריבית קבועה הנמוכה מתשואת האג"ח). כמו כן נהנה המשקיע מביטוח הקרן (Guaranty). שילוב המינוף במבנה הנוכחי מאפשר להשיג תשואות גבוהות על ההון. לדוגמה, ההשקעה באג"ח של חברת החשמל הנפרעת ב-2009 תניב בתנאים האלה תשואה של כ-9%.



כמה זה עולה?



חברות ניהול התיקים גובות מלקוחותיהן דמי ניהול קבועים. הם נקבעים בדרך כלל לפי גודל התיק ומשתנים מחברה לחברה. מנהל התיק גובה בממוצע דמי ניהול שנתיים בשיעור של כ-1.3%-0.6% מהיקף התיק (דמי הניהול משולמים בכל חודש).



מלבד דמי הניהול הקבועים שמשלם הלקוח למנהל התיק, הוא חייב גם בעמלות בגין ביצוע הפעולות. גם בבנק משלם הלקוח עמלות בגין כל פעולה שהוא מבצע, ואולם אצל מנהל התיקים העמלות שישלם יהיו בדרך כלל נמוכות יותר.



בנק הפועלים, למשל, גובה עמלת מינימום של 24 שקל בגין קנייה ומכירה של ניירות ערך. על עסקה בהיקף של עד 10,000 שקל תשולם עמלה בשיעור של 0.75%.



אם יחליט הלקוח לבצע עסקה בסך 20 אלף שקל, הוא יחויב בעמלה של 140 שקל, 0.7% מהיקף העסקה. המספרים בלאומי דומים למדי, ושני הבנקים אינם שוכחים לחייב את הלקוח ב-24 שקל בגין עסקה שלא בוצעה, ובעסקות בבורסות שמ