העגבנייה כבר אינה הקופסה השחורה

>> 3%, כמו שצופה שוק ההון; אולי 3.2%, כמו שצופים החזאים הפרטיים, או בכלל 2.6%, כפי שצופה בנק ישראל. טווח התחזיות לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים רחב מאוד. החשיבות של תחזיות האינפלציה בעבור שוק ההון גדולה, שכן מתחזיות האינפלציה נגזר תמחור איגרות החוב של המדינה וביחס אליהן גם תמחור איגרות החוב הקונצרניות. כך יכולים סוחרי האג"ח להעריך אם המחיר שהם משלמים לאיגרות חוב הוא גבוה, נמוך, או שמדובר במחיר מלא.

מאין אם כן נובע הפער? בית ההשקעות אי.בי.אי, שהכלכלנית הראשית שלו היא איילת ניר, חוזה כי האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים תהיה 2.9%. "אנחנו מסכימים עם מרבית הערכות הבנק המרכזי", כתבו באי.בי.אי והוסיפו: "אנחנו מסכימים עם כך שפער התוצר עודו שלילי וממתן את לחצי האינפלציה. איננו סבורים כי עליית השכר במשק תגרור השפעה אינפלציונית משמעותית. אנחנו בהחלט צופים אינפלציה מתונה בעולם בשנה הקרובה".



אז מה בכל זאת גרם להבדל? פעם האשימו את העגבנייה, אותו פרי אדום שאיש לא צפה את העלייה במחירו. האשם התורן הפעם הוא שכר הדירה.



בבית ההשקעות אי.בי.אי ציינו: "אנחנו פחות אופטימיים מהבנק המרכזי בנוגע למחירי שכר הדירה, וצופים כי הם יוסיפו לעלות ולתרום לאינפלציה במשק לפחות בחודשים הקרובים".



אי.בי.אי לא היה היחיד מקרב כלכלני המקרו שהסבירו את הפער בתחזיות במחירי שכר הדירה. כלכלן בכיר אמר אתמול ל-themarker: "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא כמו קופסה שחורה. חמישית ממדד המחירים לצרכן הוא סעיף הדיור. ואולם לא הכלכלנים במגזר העסקי, לא כלכלני המדינה ולא בנק ישראל יכולים לחזות את ההתנהגות של סעיף זה. מדובר בסעיף שמתנהג בצורה מוזרה. בתחילת השנה, למשל, הוא לא זז, ועכשיו הוא עלה באופן משמעותי. כל זה בזמן שלא מדובר בסעיף של פירות וירקות, שאמור להפתיע ואי אפשר לפקח עליו".



לכן יש כן בעיה. מי שמעריך כי האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים תהיה 2.6% חושב שסעיף הדיור לא יעלה הרבה, ואילו מי שחוזה עלייה של 3.2% באינפלציה צופה עלייה דרמטית.