מאת בן ציון ציטרין
שר האוצר, סילבן שלום, ונציבת מס הכנסה, טלי ירון-אלדר, אמורים להחליט כבר בימים הקרובים אם להחיל את הוראות חוק התיאומים בשל אינפלציה לשנת המס 2001 או להשעות את הוראותיו. להשעיית הוראות חוק התיאומים יש השלכות פיסקליות מרחיקות לכת. המרכזית שבהן היא חבות מס נוספת ומשמעותית של הבנקים לשנת המס 2001 (לפחות 190 מיליון שקל), ורווחים נאים למי שמינפו עצמם במטבע זר, בעיקר למי שלקחו הלוואות בדולרים ונהנו פעמיים מהפיחות האחרון.
חוק התיאומים בתנאי האינפלציה מחייב הגשת דו"חות מתואמים לאינפלציה לצורכי קביעת חבות המס של פירמות. דו"חות אלה הם נומינליים. חוק זה שונה מהתקנה הנוגעת לדיווח מתואם לבורסה, שהוא דיווח ריאלי, מתואם לאינפלציה. הדיווח לבורסה ישתנה ב-2003, וייהפך אף הוא לנומינלי.
בנובמבר 2001 אישרה הכנסת תיקון לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 14) התשס"ב-2001. תיקון זה מקנה לשר האוצר סמכות - באישור ועדת הכספים של הכנסת - לקבוע בצו לגבי שנת מס פלונית עד ליום 28 בפברואר של השנה שלאחריה, כי אם שיעור המדד בה לא עלה על 3%, לא יחולו לגבייה הוראות חוק התיאומים בשל אינפלציה. המדובר בכל הוראות החוק או במקצתן, כפי שייקבע, או שיראו את שיעור עליית המדד באותה שנת מס כ-0%, וכן את התיאומים הנדרשים בשל קביעה כאמור.
בביאורים לדו"חות הרבעוניים האחרונים של הבנקים צוין כי הבנקים אינם יכולים לדעת בוודאות מה שיעור המס הסופי שישלמו ל-2001, כל עוד שר האוצר לא יחליט בעניין זה. הבנקים ציינו כי לדעתם אי הפעלת החוק תגדיל את נטל המס במידה ניכרת ותפגע ברווחיותם.
רו"ח זמי פליטר, שותף מסים במשרד קוסט, פורר את גבאי מרשת ארנסט אנד יאנג, בדק את המצב בהנחה שההון העצמי הזכאי להגנה מפני אינפלציה של כלל המערכת הבנקאית הינו בסך של כ-22 מיליארד שקל. הנחה זו נשענת על נתוני מאזני ספטמבר 2001 שבהם פורסמה השלכת אי הפעלת החוק, ומתייחסת אם כן לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה בלבד. לפי בדיקת פליטר, אי הפעלת החוק תביא לתוספת מס של כ-140 מיליון שקל לפחות בשנת המס 2001, נכון לספטמבר 2001.
החישוב נעשה כך: בשנת 2001 שיעור האיפלציה השנתי היה 1.4%. מאחר שהבנקים משלמים מס בגובה 45% (כול מס רווח משום שהם מוסד בנקאי ולא עוסק מורשה), עשוי החישוב לשנה שלמה להגיע לכ-190 מיליון שקל.
הבנקים יטענו כי הם זכאים להגנה על ההון העצמי שלהם בשל האינפלציה, שהקצב השנתי שלה ב-2001 הגיע ל-1.4%. מצד שני, מי שמינפו עצמם בשנה החולפת בהון זר ירוויחו מאי הפעלת החוק משום שכל הוצאות המימון יוכרו, כולל הריבית, כהוצאה.
שלום נדרש להחליט במהירות ולא להמתין עד סוף פברואר, משום שהנישומים אינם יודעים למעשה עתה מהי חבות המס שלהם ל-2001 כל עוד לא פורסמה החלטתו. לדברי פליטר, כתוצאה מהאי-ודאות השוררת, נוצר מצב שבו בדו"חות הרבעוניים מחושבת ההפרשה למס לאחר שהובאו בחשבון השלכות חוק התיאומים, וייתכן שאי החלתו בשל קביעה מאוחרת יותר תגרום להגדלת ההפרשה למס, ובמלים אחרות, לדיווח לא נכון של התוצאות הכספיות לאורך כל שנת המס.
שר האוצר יכריע בקרוב אם לבטל את חוק התיאומים
הארץ
21.1.2002 / 9:18