מאת סטיבן לבטון
כשארתור לוויט, היו"ר הקודם של רשות ניירות ערך בארה"ב (SEC), ניסה לפני כשנתיים לכפות על תעשיית ראיית החשבון כללים נוקשים יותר נגד ניגוד עניינים, הוא נתקל במטר של אנשי שדולה רבי עוצמה, ובין השאר בשיחות טלפון מ-10 או 11 סנאטורים. הוא אמר כי הסנאטורים, שבשמם לא נקב, הזהירו אותו כי אם לא יגלה רחמים, תקציב הרשות ניצב בסכנת קיצוץ.
בכירים מחברות ראיית החשבון אמרו כי ההצעות של לוויט היו מטילות עליהן עול כבד ומיותר. אך כשהוא נזכר בכך בשבוע החולף, אמר לוויט, הוא סבור כי שיחות הטלפון אז שיקפו את ההשפעה של תעשיית ראיית החשבון על הפוליטיקה - השפעה שהצליחה לבלום את הצעותיו.
"מעולם לא נתקלתי במאמצים אינטנסיוויים יותר ומאמצי שדולה מושחתים יותר", אמר לוויט, שעמד בראש רשות ניירות הערך במשך כשמונה שנים - התקופה הממושכת ביותר של יו"ר ברשות ב-67 שנותיה. "כמעט את כל זמני באותם חודשים הקדשתי לשאלות ולביקורים של אותם סנאטורים וחברי קונגרס. זה כילה את רוב זמני", אמר.
כעת, בעקבות הגילויים כי חברת ראיית החשבון ארתור אנדרסן השמידה מסמכים הקשורים בביקורת הדו"חות של אנרון, ולאחר שחברת המסחר באנרגיה פושטת הרגל הסבה למשקיעים במניותיה הפסדים של יותר מ-60 מיליארד דולר, חברות ראיית החשבון נערכות למערכה חדשה. הפעם, הקרב הוא נגד הארווי פיט, יו"ר רשות ניירות הערך הנוכחי, והוא ממחיש את הקשיים הצפויים בדרך לאימוץ הצעות נוקשות יותר לפיקוח על התעשייה.
חברות ראיית החשבון, בהן גם אנדרסן, שוכרות כעת מחדש צוותים של שתדלנים - יועצים בכירים לשעבר למחוקקים ולנשיאים, דמוקרטים ורפובליקאים - ומשתמשות באנשים הטובים ביותר שלהם. בעוד שבוואשינגטון מדברים על אכיפה נוקשה, אנשי קונגרס ומומחים אומרים כי היא לא תצא לפועל ללא שינוי נלווה בחוקי מימון הבחירות, בשל השרירים הפוליטיים של התעשייה.
"זו רק עוד גחמה", אומר ג'יימס קוקס, פרופסור למשפטים באוניברסיטת דיוק, שכתב ספר הדרכה על חוקים וחשבונאות. "בחודשים הקרובים ידברו הרבה על ההתנהגות של אנרון ואנדרסן. אך בסוף היום, אם לא נצליח לערוך רפורמה בחוקי מימון הבחירות, קשה להאמין שנוכל להקשות את הכללים לפיקוח על התעשייה. שני הנושאים האלה מאוד קשורים זה בזה".
ההשפעה הגוברת של התעשייה בולטת במיוחד ברשות ניירות הערך. בדצמבר אמר בוש כי ימנה שני שותפים מחמש חברות ראיית החשבון הגדולות (Big Five) - פרייסווטרהאוס-קופרס וארנסט & יאנג - לשניים מהמקומות הריקים במועצה המנהלת של רשות ניירות ערך, המונה חמישה אנשים.
ג'ואל סליגמן, שכתב ספר על תולדות רשות ניירות ערך, אומר כי למיטב זכרונו מעולם לא מונו חברים בחברות ראיית חשבון מובילות לחברות במועצה המנהלת של הרשות. יתר על כן, יו"ר הרשות פיט, עורך דין המתמחה בניירות ערך, יצג בעבר את כל חמש חברות ראיית החשבון הגדולות ואת מכון רואי החשבון המוסמכים האמריקאי (AICPA).
ביום חמישי שעבר הודיע פיט על תוכניתו להקים גוף מיוחד לפיקוח על רואי החשבון שיהיו לו גם סמכויות ענישה. הגוף החדש, שיהיה כפוף לרשות, יורכב מקבוצת מומחים חיצוניים לתעשיית ראיית החשבון, ויהיו לו סמכויות ענישה. התפקיד הזה מבוצע כיום על ידי קבוצה של התעשייה. בניגוד ללוויט, פיט אמר כי אין צורך לאמץ חוקים חדשים שיאסרו על חברות ראיית החשבון להעניק גם שירותי ייעוץ ושירותים אחרים ללקוחות.
בשיאה של המערכה בין התעשייה ללוויט במחצית השנייה של 2000, הגדילו כל חמש חברות ראיית החשבון הגדולות בחדות את התרומות הפוליטיות שלהן ואת מאמצי השדולה. אנדרסן הכפילה את תקציב השדולה שלה ל-1.6 מיליון דולר.
ההשקעה השתלמה. בין יתר ההצעות שהעלה לוויט, הוא ביקש לאסור על חברות ראיית החשבון לספק במקביל לאותן חברות שירותי ראיית חשבון וייעוץ. ההצעה איימה לנתק מחמש הגדולות צינור שהזרים לכיסן הכנסות של מיליארדי דולרים. התבוסה שנחל לוויט ב-2000, ממחישה את ההשפעה הגוברת של התעשייה בוואשינגטון. אם הצעותיו של לוויט היו מתקבלות, לא היתה יכולה אנדרסן לחייב את אנרון ב-27 מיליון דולר על שירותי ייעוץ בקיץ 2001, בנוסף לחיוב של 25 מיליון דולר על שירותי ראיית חשבון.
חברות ראיית החשבון הצליחו להדוף פיקוח הדוק יותר על התעשייה בעשורים החולפים, אך לשיא כוחן הפוליטי הן הגיעו רק בשנים האחרונות, הודות להגדלת התרומות הפוליטיות ומאמצי השדולה.
ככל שחברות ראיית החשבון גדלו והיו רווחיות יותר - הודות לתחומי פעילות חדשים, בהם הפעלת שדולות ושירותי ייעוץ פוליטי - הן השקיעו יותר כספים בוואשינגטון והגדילו עוד יותר את השפעתן.
מאז 1990 תרמו החברות בתעשיית ראיית החשבון כ-53 מיליון דולר למועמדים בבחירות לקונגרס ולנשיאות ארה"ב. יותר מ-14 מיליון דולר מתרומות אלה היו ב-2000, והציבו את חברות ראיית החשבון בשורה אחת עם תורמים גדולים ומוכרים אחרים, כמו חברות הטלפוניה ואיגודי הסחר של תעשיית הבנייה.
למרות הדיונים אודות ההשפעה של אנרון בוואשינגטון, בכמה מובנים ההשפעה והקשרים של תעשיית ראיית החשבון על הממשלה גדולים יותר. מ-20 התורמים הגדולים לנשיא בוש במערכת הבחירות לנשיאות ב-2000, שלוש חברות ראיית חשבון, בהן אנדרסן, תרמו יותר כספים מאנרון. כל חמש חברות ראיית החשבון הגדולות היו בין 20 התורמים הגדולים לנשיא.
יתר על כן, 94 סנאטורים מכהנים ויותר ממחצית חברי בית הנבחרים קיבלו תרומות מאנדרסן מאז 1989, לפי מחקר של המרכז להגינות פוליטית, מלכ"ר החוקר את השפעת הכסף על הפוליטיקה.
בשנים החולפות הקימו חברות ראיית החשבון בוואשינגטון מרכזי פעילות שנועדו לייצג אותן ואת לקוחותיהן. הן שמרו על קשרים עם יועצים לשעבר לחברי ממשלה וקונגרס, והן נמנו עם התורמים ומגייסי התרומות הגדולים ביותר לפוליטיקאים.
במסע הבחירות האחרון לנשיאות, היתה אנדרסן התורמת החמישית בגודלה לנשיא בוש. היא תרמה כ-145 אלף דולר, לפי המרכז להגינות פוליטית. התורמת הרביעית בגודלה היתה ארנסט & יאנג, עם יותר
השפעתן הפוליטית הגוברת של חמש הפירמות
ניו יורק טיימס/ הארץ
21.1.2002 / 9:27