יועץ התקשורת ביקר עורך דין בבטאון הלשכה - וישלם הוצאות משפט

השופט לא הסכים עם מאמר דעה של יועץ התקשורת – ופסק שלא יקבל הוצאות משפט אף שהתביעה נגדו נדחתה. פסק הדין ניתן באחרונה על ידי השופט חגי ברנר מבית משפט השלום בתל אביב, והוא דוחה תביעת דיבה בסך מיליון שקל שהגיש עו"ד אסף שרעף נגד לשכת עורכי הדין ויועץ התקשורת איתי בן חורין.



באחרונה עלה שמו של שרעף לכותרות כמי שמייצג את ליליאן פרץ, עוזרת הבית של משפחת נתניהו, בתביעה שהגישה נגד רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו בנוגע להפרת זכויות סוציאליות, לכאורה.



ב-2007 פירסם ביטאון לשכת עורכי הדין טור דעה של בן חורין ובו הוא תקף את שרעף על כך שלא השתמש באמצעי התקשורת במסגרת תביעת דיבה שניהל שרעף בשם לקוחה שלו נגד בעלי ארומה, סהר שפע.



הלקוחה זכתה במלוא תביעתה נגד שפע, אך בן חורין כתב כי "אם היה ללקוחה עורך דין חכם, הוא היה מפרסם את התבטאויותיו של שפע כלפיה וחוסך לה שנתיים של הליכים משפטיים מתישים". בן חורין הביע את דעתו כי עבודתו של עורך הדין לא היתה טובה והוא היה "חלש בהבנת מגוון הכלים העומדים לרשותו".



שרעף טען כי הפרסום גרם לו פגיעה תדמיתית קשה ונזק ממון ממשי שהתבטא בירידה חדה בהיקף הכנסתו השנתית משום שעורכי דין חדלו להעביר אליו תיקים של לקוחות לטיפולו בשל הפרסום. לשכת עורכי הדין ובן חורין טענו להגנתם כי שמו של שרעף כלל לא הוזכר בפרסום, כי מדובר במאמר דעה שהגנת תום הלב חלה עליו וכי כל העדים מטעמו של שרעף העידו כי תדמיתו של שרעף לא נפגעה בעיניהם.



השופט ברנר קבע כי הדברים שפורסמו על שרעף מהווים לשון הרע. השופט קיבל את טענת שרעף לפיה עורך הדין הסביר יכול היה להבין כי הכוונה אליו, אף ששמו לא נזכר בפרסום. יחד עם זאת השופט קובע כי ללשכת עורכי הדין עומדת הגנת תום הלב מכיוון שמדובר בטור דעה שהציג עובדות נכונות.



שרעף אכן לא השתמש באופן מאסיבי בתקשורת בתחילת ההליך המשפטי. ואולם, השופט מבהיר מיד "לטעמי, התובע (שרעף) דווקא ראוי לשבח ולא לגנאי על שבחר לנהל את העימות המשפטי בזירה הראויה באמת לכך- בית המשפט, ולא באמצעות אמצעי התקשורת כמנהג הקלוקל שרווח לאחרונה במקומותינו".
השופט מוסיף עוד כי "הגם שהדעה שהביע הנתבע (בן חורין) בדבר הצורך בעשיית שימוש באמצעי התקשורת לצורך ניהול הליכי משפט היא שנויה במחלוקת, שלא לומר מקוממת בעיניו של מי שכבוד מקצוע עריכת הדין לנגד עיניו, לא ניתן לקבוע כי אופן הבעת הדעה חרג מתחום הסביר".



השופט סבר כי הפרסום נעשה בתום לב מהותי וציין כי לשכת עורכי הדין הציעה לשרעף לפרסם טור תגובה בו יפרוס את משנתו בגודל ובמיקום דומים, אך הוא לא ניצל הזדמנות זו. בנוסף, הוא לא הוכיח את הנזק הכספי לו הוא טוען ולא נקב בשמו של עורך דין אחד שהפסיק להעביר לו תיקים בשל הפרסום.



השופט דחה את התביעה אך סיכם את פסק דינו במסר לעורכי הדין "אינני עושה צו להוצאות, שכן לא ראוי בעיניי הטיעון לפיו עורך דין שמנהל את ההליך המשפטי בין כותלי בית המשפט ולא בזירה התקשורתית, איננו חכם ואיננו מבצע את מלאכתו כהלכה, במיוחד כאשר טיעון כזה מקבל במה דווקא בבטאון של הלשכה, שאמורה לעודד התנהלות אחרת של חבריה ושמירה על כבודו של מקצוע עריכת הדין".



הלשכה יוצגה בהליך על ידי עו"ד יעקב קלדרון.