התעשייה הצבאית: המדינה הזרימה לחברה בעשור האחרון 740 מיליון שקל

"הסיוע הישיר שהעמידה המדינה לתעש בשנים 2000-2010, באמצעות הלוואות נושאות ריבית - הסתכם בכ-740 מיליון שקל". כך נמסר היום מהתעשיה הצבאית (תעש), בעקבות פרסומים על הזרמה גבוהה יותר. "סכום זה לא מכסה אפילו את תשלומי הפנסיה ששילמה תעש לאלפי עובדי מדינה שהחברה 'ירשה' מהמדינה בסך של כ-825 מיליון שקל, ואשר פוטרו במסגרת תוכניות התייעלות השונות. מדובר בתשלומים, שמלכתחילה היה על המדינה לשלם, מאחר שמדובר בעובדים שרוב שנות עבודתם היו בשירות המדינה ולא בתעש", הוסיפו בחברה.







בתגובה רשמית לפרסומים, לפיהם ההזרמה הממשלתית הגיעה ל-2 מיליארד שקל אומרים בחברה, כי אלה ססמאות הבל ופרסומים מגמתיים ושקריים לחלוטין שפוגעים בפעילות העסקית של החברה מול לקוחותיה בחו"ל וכך נפגע גם היצוא הבטחוני הישראלי.



על פי גורמים רשמיים בתעש, הסיוע הישיר בסך 740 מיליון שקל כולל שתי הלוואות שהתקבלו בשנת 2005 בסך 397 מיליון שקל, ויתרת הלוואה מיוחדת בסך 150 מיליון שקל מתוך 220 מיליון שקל. בסוף שנת 2009 התקבלה הלוואה נוספת של 120 מיליון שקל.



בין משרד האוצר לתעש קיימת מחלוקת בדבר הלואות נוספות בהיקף של כ-53 מיליון שקל, שניתנו לחברה בגין תשלומים לפנסיונרים בתנאי שמפעלי הנכ"ל ועשות אשקלון יופרטו. המפעלים לא הופרטו, אולם בחברה ציינו כי תעש היא לא הגורם לכך. הפרטת עשות אשקלון נפסלה על ידי בית המשפט. תעש דרשה לבטל את ההלוואות ולהפוך אותן להון עצמי שכן אי ההפרטה לא נגרמה על ידי החברה, אולם משרד האוצר לא הכיר בכך.



לא קיבלנו ערבויות של 330 מיליון שקל



בתעש הכחישו כי החברה קיבלה ערבויות בסך 330 מיליון שקל מהמדינה. "סכום כזה לא מוכר לחברה", נאמר. לפי הסכם הייצוב קיבלה החברה ערבות על סכום של 20 מיליון דולר. ערבות זו פקעה מזמן בלא שמומשה ולא עלתה למדינה מאומה. תעש עוד שילמה למדינה את כל העמלות בגין הערבות.



תעש נטלה בנוסף הלוואה בנקאית ב-98' בסך 400 מיליון שקל בעקבות הסכם פרישת עובדים. מימון הפרישה היה אמור להגיע ממכירת קרקעות בגבול רמת השרון והרצליה, שלא בוצעה. בפועל שילמה תעש לאותם עובדים 90 מיליון דולר מהם קיבלה החזר ממשרד האוצר בסכום של 65 מיליון דולר.



"יש לציין שבנוסף לתשלומים לפנסיונרים מאז הפיכת תעש לחברה, שהסתכמו בכ-825 מיליון שקל, הפעילות העיסקית של החברה בחמש השנים האחרונות איפשרה החזרת חובות לספקים והלוואות לא ממשלתיות בהיקף 525 מיליון שקל. בנוסף, שילמה החברה בשנים אלו משכורות עודפות בהיקף של כ-800 מיליון שקל לעובדים, שיש הסכמה שניתן להוציאם ללא פגיעה בפעילות העסקית של החברה.



"על אף התשלומים שנכפו על תעש במשך השנים האחרונות, שלא כחלק מהפעילות העסקית שלה, גדל היקף הפעילות העסקית של החברה בצורה משמעותית. החברה הגדילה את היקף ההשקעות במו"פ ובשיווק והרחיבה את שווקי היצוא בצורה מקיפה. בנוסף, החברה ממשיכה להחזיק קווים אסטרטגיים בעלות של כ-200 מיליון שקל לשנה, וכל זאת מתוך אחריות לאומית", ציינו בחברה.



לתעש יתרת מזומנים בבנקים בכ-250 מיליון שקל. עם זאת, כספים אלה מוקפאים כערבויות עד להשלמת המגעים על המבנה הפיננסי של החברה בין ההנהלה, העובדים והממשלה על תוכנית ההבראה וההפרטה של תעש. "כל שנה של עיכוב ביישום תוכנית ההבראה עולה לחברה בסך של 250 מיליון שקל לפחות. עלות המשך העיכוב גבוה יותר מאשר עלות הסוגייה שבמחלוקת בין המדינה להסתדרות", ציינו בחברה.



המגעים להפרטת תעש נקלעו בשנה החולפת למבוי סתום, כשכל צד מאשים את משנהו בעיכוב התהליך. תעש מעסיקה למעלה מ-3,500 עובדים, מכירותיה ב-2009 הסתכמו בכ-1.8 מיליארד שקל. החברה רשמה הפסד של כ-250 מיליון שקל. לתעש גירעון נגרר של כ-2 מיליארד שקל.