נדחתה העתירה נגד המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין

המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין יוכל להמשיך לפעול באין מפריע - כך קבעה השבוע השופטת יהודית שטופמן מבית המשפט לעניינים מינהלים בתל אביב. השופטת דחתה עתירה מינהלית שהוגשה נגד לשכת עורכי הדין, תוך שהיא מותחת ביקורת נוקבת על העותר.



בינואר 2010 עתר צבי זר באמצעות עו"ד גיא אופיר בדרישה לאסור על לשכת עורכי הדין להקים או להפעיל מוסד בוררות למטרות רווח שיעסוק בבוררויות מסחריות שאינן בין עורכי דין ללקוחותיהם. לטענת זר, הקמת מוסד בוררות אינה נמנית עם הסמכויות שהוקנו ללשכה כרשות ציבורית. הוא הוסיף כי פעילותו של המוסד תהיה שימוש שלא כדין בכוח המונופוליסטי של הלשכה וכן הסדר כובל. לדבריו, המוסד יגרום לניגוד עניינים קיצוני מפני שהלשכה מפקחת אתית על עורכי דין המשמשים בוררים במוסדות המתחרים בזה שלה.



לשכה עורכי הדין טענה להגנתה כי לעותר אין זכות עמידה בעתירה מאחר שהוא עותר ציבורי ואינו נמנה על מוסדות בוררות מתחרים שהם לכאורה הגורמים הנפגעים. הלשכה הוסיפה כי העתירה נגועה בחוסר ניקיון כפיים חמור, בכך שהעותר הסתיר מבית המשפט כי הוא מנהל הליכים כנגד הלשכה. הלשכה הסבירה כי המוסד לבוררות שהקימה נועד להיות גוף פיקוחי-ניתובי שיהווה מסגרת נוספת להליכי בוררות וכי הוא נועד להוות חלופה יעילה, זמינה וזולה לפתרון סכסוכים בין בעלי דין. הלשכה ציינה כי ההליכים לכינון המוסד ובעלי תפקידיו פורסמו כנדרש וקיבלו את האישורים של רשות ההגבלים העסקיים.



במהלך שמיעת התיק הודיעו לבית המשפט מוסדות הבוררות הקיימים: המוסד הישראלי לבוררות עסקית, המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים ויתרו המוסד לפתרון סכסוכים כי אין להם עניין בעתירה והם מבקשים שלא לנקוט עמדה בהליך.



השופטת שטופמן דחתה את העתירה מכיוון שהעותר הציבורי לא הראה שייגרם לו נזק באופן אישי ולאחר שיתר מוסדות הבוררות נמנעו מלפנות לבית המשפט. לדבריה, "כאשר ה'נפגעים הישירים' בחרו שלא לעתור לקבלת סעד, אין לפתוח את שערי בית המשפט בפני העותר, אשר במובהק 'רב את ריבו של אחר'. טענות העותר הן מרוחקות וערטילאיות והחשש לפגיעה באינטרס או בזכות כלשהם של העותר איננו חשש של ממש".



השופטת מבקרת את העותר: "העתירה נוסחה בצורה כוללנית ללא כל תשתית עובדתית, וגם מסיבה זו דינה להידחות. העותר העלה טענות כלליות מבלי לתמוך אותן במאומה, וסמך את עתירתו על דוגמאות ערטילאיות, חסרות כל תשתית עובדתית קונקרטית מוחשית".



השופטת ציינה כי העתירה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים מאחר שהעותר הסתיר בעתירתו את העובדה כי מזה מספר שנים מנהל הוא הליכים בעניינים אישיים, כנגד הלשכה ומוסדותיה.



היא פסקה כי העותר ישלם ללשכת עורכי הדין שכר טרחת עו"ד והוצאות בסך 25 אלף שקל.