המסר הכפול של רשות המים

>> קמפיין "ישראל מתייבשת" של רשות המים שולח לציבור מסר שלפיו עוד שלוש שנים נוכל לצרוך מים ללא חשבון וללא הגבלה, והצורך בחיסכון במים הוא רק מטרד זמני וחולף.

במדינת מדבר כמו ישראל, מדובר במסר בלתי אחראי, שגם מסתיר מהציבור את המחיר האמיתי שאנו משלמים וצפויים להמשיך לשלם ביתר שאת ללא התייעלות במדיניות הביקושים למים. "אם המשבר ממילא עומד להסתיים עוד שלוש שנים", אומרים לעצמם הצופים בבית, "אז מה הבעיה? אפשר להגדיל את משיכת היתר". אבל העסק לא כל כך פשוט כפי שהוא מוצג בקמפיין.



הריבית על משיכת יתר במאגרים טבעיים היא מסוכנת מאוד, ועלולה להוביל להידרדרות ניכרת באיכות המים בכנרת ובמאגרי מי התהום, הידרדרות שבחלקה אינה הפיכה. פרט לכך, גידול האוכלוסייה וחזון הקיימות שאליו התחייבה ישראל דורשים התייעלות מתמדת והורדת שיעורי צריכת המשאבים לאדם.



רשות המים מנהלת זה שנתיים קמפיין ציבורי לחיסכון במים, הלוקה בחוסר עקביות. חלק מהקמפיין היה מבורך והוביל לתוצאות חיוביות של חיסכון, בעיקר בחודשים המועטים שבהם היה משולב עם היטל הבצורת. ואולם בנובמבר 2009 התקבלו כמה החלטות שגויות בתחום ניהול הביקושים, שסותרות את הקמפיין ומבטלות את הישגיו.



ראשית, בוטל היטל הבצורת, אף שהשנה הקודמת לא היתה ברוכה במים. ההיטל הוביל לחיסכון משמעותי ולא פגע בשכבות החלשות, ולא היה כל צורך לסגת ממנו. שנית, בוטל התעריף השלישי של מעל 4 מ"ק לאדם בחודש, ונותרו רק שני תעריפים - מעל ומתחת ל-2.5 מ"ק בחודש, שאינם יוצרים תמריץ לחיסכון. שלישית, הוחלט על הגדלת מכסת המים השפירים למגזר החקלאי, אף שלא נרשם שיפור במצב המאגרים, ומנגד - 30% ממי הקולחין בישראל עדיין אינם מנוצלים ומחלחלים ללא טיהור מקדים למי תהום או זורמים לים.



צעדים אלה עשו את שלהם ואזרחי ישראל הפסיקו לחסוך. דו"חות הצריכה מטפסים מאז דצמבר 2009. חקלאים נוטעים מאות דונמים של מנגו ובננות באזורים המושקים במים שפירים, מתוך הנחה שעוד שלוש שנים המשבר יסתיים ובגוש דן ישתו מים מותפלים, והם יחזרו להקצאות המים הקודמות.



המחשבה כי ישראל תוכל לסגור את הפער הגדל בין היצע לביקוש באמצעות התפלה בלבד היא שגויה ביסודה. על הנזקים והסיכונים שבהגדלת ההתפלה מעבר להכרח נכתב כבר רבות, בין השאר בדו"ח ועדת החקירה לניהול משק המים שפורסם לפני כשלושה חודשים. אינטרס של בעלי ההון, בוני מתקני ההתפלה, וההתחייבות של הממשלה בחוזי bot ל-25 שנה, כובלים את ישראל למדיניות הגברת הפקת מים במקום ליישם מדיניות של צמצום ביקושים, שייתר את הצורך בעוד מתקני התפלה.



הפתרון חייב להיות משולב. לצד הפתרון המיידי של הגדלת ההיצע, יש להפעיל מדיניות וטכנולוגיות לצמצום ביקושים.



הכותב הוא סמנכ"ל ידידי כדור הארץ במזרח התיכון