נשיא אסטוניה: הפרטנו כלכלה שלמה בלי ליצור אוליגרכיה

>> דעות קדומות ושכנות בעייתיות שתדמיתן משפיעה על המדינה. כלכלה קטנה השוכנת באזור בעייתי ונשענת במידה רבה על היי-טק ויצוא. תקשורת עולמית שנוקטת הכללות כשהיא מדווחת על אירועים באותה מדינה. לא, זו לא ישראל, אלא מדינה קטנה באזור הצפון מזרחי של אירופה - אסטוניה. והנשיא שלה, תומאס הנדריק אילווס, כועס על היחס שארצו הקטנה מקבלת בעיתונות הבינלאומית.



"זה לא שאנו רוצים להרחיק את עצמנו משכנינו, אבל זה בכל זאת טיפשי להתייחס אלינו כפי שמתייחסים אלינו בתקשורת העולמית, שבמקום לכתוב על מדינות בלטיות מדווחת על 'האזור הבלטי', כאילו מדובר במדינה אחת. בכל פעם שיש בעיה באחת מהמדינות הבלטיות שהיא ייחודית לה, יכתבו ב'פייננשל טיימס' שיש בעיה במדינות הבלטיות", אמר אילווס בראיון בלעדי ל-themarker.

"כעת, כשהכלכלה שלנו מצליחה, הכותרות הן שהמצב משתפר באזור הבלטי. זאת הבעיה בעיתונות: בשבילם לטוויה, ליטא ואסטוניה הן אותו הדבר, ואם משקיע בריטי קורא ב'פייננשל טיימס' שיש בעיה במדינות הבלטיות, הוא לא ישקיע אצלנו - אפילו שלא היו בעיות אצלנו כמו במדינות האחרות ולא היינו צריכים לחלץ אף בנק", אמר אילווס. כעיתונאי לשעבר, אין בו אהדה רבה לאנשים במקצועו הקודם. הוא מטיח בעיתונים של אירופה - גם בגדולים והמכובדים שבהם - עלבונות לא מרוסנים.



"זה לא שיש למישהו משהו נגד אסטוניה, זה פשוט שהעיתונות רואה את האזור כמקשה אחת - אפילו שמדובר בשלוש מדינות שונות, עם מדיניות שונה ועם שלושה תקציבים שונים. זה כמו שידברו על ישראל במונחים של 'כלכלת המזרח התיכון'. זה הרי מגוחך. אין דבר כזה. אבל זה מה שקורה באזור שלנו", הוא מוסיף, וממהר לציין שתי המצאות אסטוניות שכל גולש אינטרנט מכיר: תוכנת שיתוף הקבצים קאזה ושירות הטלפוניה הפופולרי סקייפ.



אבל לאילווס יש סיבות רבות לחגוג את מעמדה של אסטוניה בעולם. ימים ספורים לפני הריאיון זכתה ארצו באישור סופי להצטרף לגוש היורו. אסטוניה היא המדינה הבלטית הראשונה שתצטרף לגוש והמדינה הסובייטית לשעבר הראשונה שתאמץ את המטבע האירופי. אסטוניה תצטרף רשמית כחברה ה-17 בגוש היורו, ב-1 בינואר 2011. לכאורה, על רקע משבר חובות מתפשט והולך ונבואות קודרות המעלות אפשרות מאיימת שהגוש יתפרק בעתיד הלא רחוק, נראה שמועדון היורו נראה יוקרתי פחות ופחות בימים אלה - אך אילווס דווקא חושב אחרת.



"למעשה, עבורנו עדיף להיות בגוש היורו מאשר לא להיות בפנים מכמה סיבות. הצטרפות לגוש היורו מספקת לנו מידה מסוימת של ביטחון כלכלי ופוליטי. ברור שלגוש יש בעיות כרגע, אבל אני חושב שהאלטרנטיבה גרועה יותר. מה גם שהמטבע שלנו מקובע ליורו בכל מקרה, כך שבכל מקרה אם ליורו יש בעיות, גם לנו יש בעיות. אז עדיף כבר להיות חלק מהגוש, ובכך להיות מסוגלים גם להשפיע על הכיוון של המטבע או על המדיניות המוניטרית".



כלכלה טובה לעסקים



בתקופה שבה נראה שאפילו כלכלות גדולות כמו ספרד אינן חסינות מאימת השווקים, אומר אילווס כי גוש היורו עדיין יכול לספק מידה לא מועטה של ביטחון לכלכלה קטנה כמו אסטוניה. "אנו מדינה קטנה שתלויה מאוד ביצוא, ופירוש הדבר הוא שגורמים רבים שלא קשורים אלינו ישפיעו על המטבע שלנו. כשכלכלות אחרות באזור הבלטי סבלו מבעיות, אמרו שלכל המדינות הבלטיות היו בעיות. המשקיעים חששו מנפילה בערך המטבע, משכו את הכסף שלהם. הביטחון הכלכלי שמספק גוש היורו הוא יתרון - מה גם שהגישה התקציבית האחראית של אסטוניה תוכל לשמש דוגמה טובה לשאר מדינות הגוש; ומה גם שהצטרפות לגוש תציל את בעלי הבתים באסטוניה, שרבים מהם לקחו הלוואות ביורו. אם ההלוואה שלך ביורו והמטבע שלך נופל, אתה בצרות".



אסטוניה, מדינה קטנה ששטחה 45,227 קמ"ר (בערך כפליים מישראל), שוכנת באזור הבלטי, כשלטוויה מדרומה ורוסיה ממזרח. עם אוכלוסייה של 1.3 מיליון נפש בלבד, אסטוניה היא הכלכלה הקטנה ביותר בגוש היורו אחרי מלטה, עם תמ"ג של 24.3 מיליארד דולר. לאחר מאות שנות כיבוש דני, שוודי, גרמני ורוסי, המדינה הכריזה על עצמאות ב-1918, אך עצמאות זאת שרדה רק עד כיבושה על ידי ברית המועצות ב-1940. לאחר קריסת בריה"מ ועזיבת החייל הרוסי האחרון את המדינה ב-1994, ביצעה המדינה שורת רפורמות פרו-מערביות שכללו הסרה של מגבלות מחירים שהטילה בריה"מ, ליברליזציה של השוק והפרטה מסיבית, שבניגוד לרוסיה התבצע ללא יצירת מעמד אוליגרכים. ב-2004 היא הצטרפה לאיחוד האירופי ונהנתה משנים של צמיחה מואצת - עד למשבר הכלכלי ב-2008 שפגע בה קשות והזניק את שיעור האבטלה מ-5.7% ל-14.3%. מאז ירד שיעור האבטלה לכ-11.5% כיום.



על אף שלעתים קרובות היא אכן משויכת לאותה קטגוריה כמו שכנותיה הבלטיות, ליטא ולטוויה, שלושת המדינות שונות לחלוטין - הן מבחינה היסטורית, הן בשפתן ובייחוד מבחינה כלכלית. בניגוד לחברותיה לאזור הבלטי, שנזקקו לסיוע בינלאומי במהלך המשבר וסבלו מחוסר יציבות, אסטוניה נחשבת אחת משלוש הכלכלות הטובות ביותר לעסקים באירופה - לצד דנמרק ושוודיה - לפי דו"ח שפירסם ביוני המכון למדיניות ציבורית באירופה. אילווס מייחס את הצלחת הכלכלה האסטונית להחלטות ממשלתיות קשות שהתקבלו זמן קצר לאחר קריסת בריה"מ.



"אחד הגורמים החשובים לדעתי הוא הדרך שבה הפרטנו את הכלכלה. הפרטנו את החברות הממשלתיות הגדולות באופן שלא נתן לאוליגרכים לקנות אותן בזול. ערכנו מכרזים ממשלתיים שבהם כולם יכלו להשתתף. לכן אין אוליגרכים באסטוניה", אמר אילווס. "זה ההבדל העיקרי בינינו לבין הכלכלות הסובייטיות האחרות. היינו גם הראשונים שערכו ליברליזציה במחירים. שיעור השחיתות שלנו נמוך. ההבדל הנוסף בין אסטוניה לכלכלות אחרות הוא לא כלכלי, אלא החוק מ-1955 שהפריד את ההנהגה הפוליטית מהשירות הציבורי. פירוש הדבר ששרים יכולים להתחלף, אך סגני השרים נשארים בתפקידם. לכן למרות שינויים בדרג הפוליטי, הדרג המקצועי לא משתנה. כך נוצרה רמה מצטברת של מומחיות בשירות הציבורי שיש באסטוניה וחסרה במדינות אחרות".



על אף שנפגעה קשות מהמשבר הכלכלי העולמי, אסטוניה לא נזקקה לסיוע מקרן המטבע הבינלאומית (imf) כמו המדינות הבלטיות האחרות. במקום להזרים תמריצים לכלכלה כדי לעודד את הצמיחה, כפי שעשו מרבית המדינות בעולם, עשתה ממשלת אסטוניה מהלך שנחשב קרוב להתאבדות בשיא המשבר, וביצעה קיצוצים עמוקים בתקציב והעלתה את המע"מ מ-18% ל-20%. התהליך השתלם, והכלכלה - שרשמה ב-2009 צמיחה שלילית של 15%, אחת מהנסיגות החדות בעולם - צפויה לצמוח השנה ב-1%. הדבר מפליא אפילו יותר כשלוקחים בחשבון שרק לפני כשנה צפה הכלכלן חתן פרס הנובל, פול קרוגמן, כי המדינות הבלטיות - בהן אסטוניה - יקרסו למערבולת הרסנית של צמיחה שלילית ואבטלה אם יתמידו במדיניות המטבע שלהן.



"מאז 2000 הזרמנו כסף לקרן ייצוב - דבר שמדינות אחרות לא עשו. לכן נכנסנו למשבר עם יתרות של 10% מהתמ"ג. התחלנו גם לקצץ את ההוצאות בשלב מוקדם יותר ממדינות אחרות - עוד ב-2009 - וביצענו קיצוצים עמוקים יותר", אומר אילווס. "אם אתה עושה יותר ומוקדם יותר, מצבך טוב יותר משל אחרים".



חושבים שהוא סוכן של ארה"ב



כיום, נראה שההתאוששות של אסטוניה מהמשבר כמעט הושלמה, עם צמיחה של 20.7% בתפוקה התעשייתית של המדינה ביוני לעומת החודש המקביל בשנה שעברה, וצמיחה של 17% ביצוא ביוני לעומת החודש המקביל ב-2009. בתקופה שבה מרבית המדינות נאבקות לסגת ממדיניות התמריצים לכלכלה, מתמודדות עם צמיחה חלשה והתאוששות מקרטעת ועם חובות עצומים והצורך לקצץ גירעונות ענק, זכתה אסטוניה בכבוד נדיר בחודש האחרון: הן פיץ' והן s&p העלו את דירוג האשראי שלה, הודות להצטרפות לגוש היורו והגירעון הנמוך יחסית שלה, המסתכם ב-1.7% מהתמ"ג. עם זאת, כשהודיעה הממשלה על תוכנית הקיצוצים ב-2009, היא נתקלה בהתנגדות לא קטנה.



"ברור שכמה אנשים כעסו, אך באסטוניה אנשים מורגלים לאחריות תקציבית. הממשלה נקטה צעד אמיץ ועשתה משהו אחראי. מדינות אחרות פחדו לקצץ. הממשלה שלנו הבינה שבסוף ניאלץ לקצץ בכל מקרה, אז עדיף לעשות זאת כמה שיותר מוקדם, כי כך הקיצוצים יכאבו פחות. כעת, גרמניה, יוון, ספרד ומדינות אחרות בגוש היורו צריכות לבצע קיצוצים עצומים, שיהיו קשים עבורן בהרבה", אומר אילווס.



אילווס, 57, שנולד בשטוקהולם לפליטים אסטונים, הוא נשיאה הרביעי של אסטוניה - רפובליקה פרלמנטרית שבה לנשיא תפקיד טקסי בלבד, שאינו נושא עמו אחריות ביצועית. הוא מדבר במבטא אמריקאי מושלם, לאחר שגדל בארה"ב וסיים בה הן את התיכון והן את האוניברסיטה - עובדה שמקשה לשייך אותו לאסטוניה המזרח-אירופית והסובייטית לשעבר, אך לדבריו גורמת לו בעיות בעיקר בחו"ל. "אנשים חושבים שזה שיש לי מבטא אמריקאי אומר שאני סוכן של ארה"ב", הוא אומר.



בשנות ה-80 עבד אילווס כעיתונאי ברדיו אירופה החופשית. ב-1993, לאחר שזכתה המדינה מחדש בעצמאותה בעקבות קריסת בריה"מ, הוא נהפך לשגריר אסטוניה בארה"ב. לאחר מכן שימש שגריר גם בקנדה ובמקסיקו. בין 1996 ל-2002, לסירוגין, הוא שימש פעמיים שר החוץ והיה בין הקולות הבולטים להצטרפות אסטוניה לנאט"ו ולאיחוד האירופי. בין 2004 ל-2006, אז התמנה לנשיא, שימש חבר בפרלמנט האירופי.



דעות קדומות על מזרח אירופה



כעיתונאי לשעבר, היה ניתן לצפות שאילווס יבין ללב העיתונאים המסקרים את מדינתו, אך הוא ממהר לפסול השערה זאת. "ההבדל ביני לבינם הוא שאני הייתי עיתונאי טוב", הוא אומר. "בדיוק קראתי ב'אל-פאיס', העיתון הגדול בספרד, כמה המצב במזרח אירופה רע וכמה השחיתות פושה בכל מקום. עם זאת, שיעור השחיתות שלנו נמוך יותר מזה של ספרד. למעשה, לנו ולסלובניה יש את שיעור השחיתות הנמוך ביותר במזרח אירופה ומתחת למדינות רבות בגוש היורו".



האם זה קשור לאזור שבו נמצאת אסטוניה?



"לא. הבעיה היא דעות קדומות. פשוט דעות קדומות. וזה רחב יותר מאסטוניה. למשל, האמירה שכל המזרח אירופאים מושחתים. העובדה היא שאנו פחות מושחתים. אבל הנה, 'אל פאיס' אמר שכל המזרח אירופים מושחתים. ומשקיע שיקרא את זה גם יאמין בכך", אמר אילווס



האם זה מקשה על אסטוניה לגייס השקעות זרות, התווית המזרח אירופית הזאת?



"לא. אין לנו בעיות. זה גם עוזר, במובן מסוים, מאחר שאנשים מעוניינים בכוח עבודה זול. אבל לדעתי זאת בעיה פוליטית יותר מאשר כלכלית. למזרח אירופים מקשיבים פחות. אפשר לראות את הבעיה הזאת בדרגים הגבוהים של האיחוד, שבהם מזרח אירופאים מהווים מיעוט בקרב בעלי התפקידים הבכירים לעומת המערב אירופאים. לפני שנה היו 168 שגרירויות של האיחוד האירופי. רק בראש אחת מהן עמד מזרח אירופאי. זה בפירוש אומר שיש דעות קדומות".



האם העובדה שאתה דובר אנגלית במבטא אמריקאי עוזרת לאסטוניה לבדל את עצמה ממדינות מזרח אירופיות אחרות?



"לדעתי בדיוק ההפך. אנשים מחוץ לאסטוניה חושבים שזה שיש לי מבטא אמריקאי אומר שאני סוכן אמריקאי".



היכן רואה אסטוניה את עתידה הכלכלי בשנים הקרובות? בכוח עבודה זול, כמו מדינות אחרות במזרח אירופה?



"אנו בהחלט לא רוצים להיות מקום שאליו באים בשביל כוח עבודה זול. תמיד היינו חזקים בהיי-טק. ארבעה צעירים אסטונים המציאו את קאזה (שירות שיתוף קובצי המוזיקה). אותה חדשנות איפשרה להם להמציא את סקייפ, שהיא המצאה אסטונית שמומנה על ידי דנים ושוודים. זה מודל די טוב לדעתי. השוודים והדנים רואים באסטוניה מקום שאפשר לפתח בו דברים. באסטוניה פותחה לאחרונה סימולציית מחשב שתביא את מודל הספרים של אמזון לתחום הביגוד, כלומר תוכל לראות בדיוק מה אתה קונה. חברות האופנה הגדולות בעולם רוכשות את ההמצאה הזאת, מאחר שהן רוצות למכור ביגוד ברשת. את המימון הראשוני לפיתוח התקבל מקרן ממשלתית לתמיכה בחדשנות".



כעיתונאי לשעבר, מה הכותרת שהיית נותן לכתבה הזאת?



"האחריות משתלמת. ההצלחה של אסטוניה נובעת ממזל, משילוב של דברים נכונים שקרו בזמן הנכון, אבל גם מאחריות. התחלנו לחסוך כסף לפני 10 שנים. ברגע שזרם אלינו קצת כסף, חסכנו קצת. הופעלו עלינו המון לחצים לבזבז את כל ההכנסות ממסים, אבל אנחנו סירבנו והחלטנו לחסוף. זאת לא היתה החלטה פופולרית, אבל היא השתלמה. יש לנו מדיניות של איכרים בעולם של היי-טק: אנו לא מבזבזים".