אבוג'ן מגדילה את תקציב המו"פ פי שלושה בניסיון לנגוס בשוק החיטה הלוהט

>> חברת אבוג'ן, המפתחת כלי מחשוב לאיתור גנים להשבחת גידולים חקלאיים, הרוויחה 3.4 מיליון דולר ברבעון השני של 2010 בהשוואה להפסד של 3.8 מיליון דולר ברבעון המקביל לו ב-2009, כתוצאה מירידה בשווי המניה וירידה נגזרת בשווי ההתחייבות הגלומה באופציות שהנפיקה החברה.



הרווח הנקי של אבוג'ן עלה על אף שהחברה עברה להפסד תפעולי של 732 אלף דולר ברבעון החולף לעומת רווח תפעולי של 236 אלף דולר במקביל לו ב-2009. המעבר להפסד תפעולי נובע מגידול חד במספר עובדי החברה.

אבוג'ן הגדילה את מספר עובדי החברה במאמץ לפתח טכנולוגיות משלימות ל-athlete, הטכנולוגיה המרכזית של החברה לגילוי גנים לשיפור תכונות בצמחים, וכחלק מהניסיון להרחיב את פעילותה של החברה לאיתור גנים שיגבירו את עמידות הזרעים למחלות, וכן לאיתור גנים לזנים נוספים של גידולים חקלאיים - תירס, סויה, קנולה, כותנה ובמיוחד החיטה - כחלק משיתוף הפעולה עם חברת מונסנטו, ושיתוף פעולה להשבחת זני אורז עם חברת באייר.



מספר עובדי החברה גדל מ-68, מהם 55 עובדי מו"פ, בסוף 2008, ל-104 כיום, מהם 86 אנשי מו"פ. כתוצאה מכך קפצו הוצאות המחקר והפיתוח ב-182% ל-1.25 מיליון דולר ברבעון השני, בהשוואה לרבעון המקביל ב-2009. לדברי עופר חביב, מנכ"ל אבוג'ן, החברה כולה התמקדה במהלך הרבעון השני של 2009 בשיתופי הפעולה שלה עם החברות מונסנטו, באייר וסינג'נטה. הוצאות המו"פ בשיתופי פעולה אלו נזקפות בסעיף עלות המכר כנגד ההכנסות שאבוג'ן מקבלת מחברות אלה עבור הפיתוח.



שוק זרעי החיטה מגיע למיליארד דולר בלבד



חביב ציין עוד בסקירת המנהלים שמלווה את הדו"חות הכספיים כי בכוונתה של החברה להתמקד בצמח החיטה כצמח מטרה אסטרטגי. חביב ציין כי שטח המזרע העולמי של החיטה הוא הגדול ביותר - 550 מיליון אקר - אולם השווי הכספי של זרעי החיטה מגיע ל-1.1 מיליארד דולר בלבד - שוק שרק 25% ממנו מיועד לחברות פרטיות - בהשוואה לשיווק זרעים ב-9 מיליארד דולר בתירס ו-3.5 מיליארד דולר בסויה. לדבריו, הסיבה לכך היא שזרעי החיטה מבוססים על קווים פתוחים ולא על זרעי מכלוא (זרעים שנוצרו מהכלאה ידנית של קווי הורים ותכונותיהם לא נשמרות בדור הזרעים הבא), כלומר החקלאי שומר על הזרעים ואינו נדרש לחזור ולקנות את הזרעים מחברת הזרעים מדי שנה.



העובדה שחברות הזרעים אינן מצליחות לשמר את הערך של המוצר שפיתחו, גרמו לחברות הזרעים להקדיש תשומת לב מועטה דווקא לשוק החקלאי הגדול ביותר. חביב אמר ששטחי המזרע של חיטה נמצאים בנסיגה עקבית בעוד ששטחי המזרע של תירס וסויה עולים בשל התמורה הנמוכה יחסית לחקלאי.



לדבריו, חברות הזרעים קיבלו פניות מחקלאים בצפון אמריקה לפתח זרעים בעלי תכונות משופרות שיגדילו את רווחיות הגידול, והגיבו לכך. מונסנטו רכשה את חברת westbread שמתמחה בייצור זרעי חיטה ביולי 2009 תמורת 45 מיליון דולר, חברת באייר חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם מכון המחקר האוסטרלי csiro לפיתוח משותף של זרעי חיטה, ומונסנטו בשיתוף עם basf הודיעו בתחילת יולי על הרחבת הפעילות שלהן לפיתוח של זרעי תירס, סויה, כותנה וקנולה גם לחיטה, ועל הקצאת מיליארד דולר לשיתוף פעולה זה.



חביב אמר ששתי החברות הודיעו שינסו לפתח זני חיטה בעלי תכונות מושבחות של יבול גדול יותר, עמידות ליובש ויכולת קליטה טובה יותר של חנקן, שהן שלוש התכונות שאבוג'ן עובדת עליהן במסגרת שיתוף הפעולה עם מונסנטו, שכולל גידולי תירס, סויה, כותנה וקנולה. לדבריו, אבוג'ן מעסיקה צוות ייעודי של חמישה חוקרים לפיתוח תחום החיטה בחברה, ומכיוון שאינה מחויבת בשיתוף פעולה לגבי איתור זנים מושבחים של חיטה תוכל בעתיד לבחור בשותף חדש שייתוסף לשותפיה הנוכחיים.



ההחלטה להתמקד בחיטה התקבלה על רקע עלייה של 55% במחיר החוזה העתידי של חיטה ממחצית יוני 2010, בעקבות מכת יובש ברוסיה וחשש ליצוא החיטה ממדינה זו.