בימ"ש השלום: התקנות החדשות בנוגע לעיכוב יציאה מהארץ בטלות בהיותן נוגדות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

תיקון מספר 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר החליפו את התקנות בדבר עיכוב יציאה מהארץ, הינו מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולפיכך בטל, כך קבע לאחרונה בהחלטה תקדימית השופט שמואל ברוך, סגן נשיא בית משפט השלום ברמלה.



ברוך נדרש לסוגייה במסגרת בקשה שהוגשה למנוע יציאתם מהארץ של בני זוג שביקשו לחזור להודו, בטענה כי הם חייבים למבקש כספים. הבקשה הוגשה לשופט כבר ב-31 בדצמבר, 2001, ואז נתן השופט החלטה לפיה לאור זה שתיקון מספר 6, אשר פורסם בתקנות ב-8 באוגוסט, 2001, פוגע בהוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מבלי הסמכה מפורשת לכך כנדרש בחוק יסוד, הרי הדבר נעשה בחוסר סמכות ובניגוד לחוק היסוד.



השופט הוסיף בהחלטתו כי "מאחר שהחלטה בנושא נשוא הבקשה, יכול ותהיינה לה השלכות מרחיקות לכת, הן בנושא הספציפי של עיכוב יציאה מן הארץ והן בכל נושאי הסעדים הזמניים, שכולם על פי מהותם פוגעים בזכויות קנייניות כאלה ואחרות, אני סבור כי ראוי שעמדת היועץ המשפטי לממשלה תישמע בעניין זה בטרם החלטה".



היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו לפיה הוא סבור שהתקנות הותקנו כדין, שהן תקפות, שנלקחו בחשבון כל השיקולים החוקתיים הצריכים להילקח בחשבון עובר להתקנת התקנות, ולא נפל כל פגם בהליך התקנתן.



לאחר ששמע השופט את עמדת היועמ"ש הוא קובע כעת בהחלטתו כי "אינו רואה עין בעין עם היועץ".



השופט קובע כי תיקונו של חוק הינו למעשה יצירת חוק חדש שצריך להיבחן ע"פ חוק היסוד, והוראת שמירת הדינים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינה ישימה לגביו.



ברוך טוען כי הוא מודע לכך שהחלטתו על בטלות התיקון יכולה ליצור מצב לפיו תימצא המדינה לתקופת ביניים ללא הסדר חקיקתי בעניין אפשרות עיכוב היציאה מהארץ, "אך זהו לטעמי המצב החוקי", קובע השופט.



ברוך מוסיף כי הפיתרון לסוגייה מצוי דווקא בטעוניה של המדינה שמאשרת כי הדרך הרצויה להסדרת נושא עיכוב היציאה מן הארץ הינה על דרך של תיקון בחקיקה ראשית.



לאור זאת קובע ברוך כי "תיקון התקנות (כהגדרתו בהחלטה מיום 1.1.2002) מנוגד להוראות חוק היסוד, בלתי חוקתי, וככזה, בטל", אך מוסיף כי "בשים לב לכוונת היועץ המשפטי לממשלה, לדאוג להליכי חקיקה ראשית, אני מורה כי הצהרה זאת לא תיכנס לתוקף לפני חלוף 90 ימים מהיום". (בש"א שלום רמלה 3203/01 בלקר נ. אשטמקר)