פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרויקט הרכבת הקלה בת"א יולאם

      זכיינית הפרויקט MTS לא צפויה להיענות להצעת הפשרה שהגישה לה המדינה בעקבות פערים כספיים. ביטול הסכם הזיכיון ייכנס לתוקף בעוד 10 ימים, והצדדים נערכים למערכה משפטית

      פרויקט הזיכיון להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן יגיע בעוד עשרה ימים לסוף דרכו. ל-TheMarker נודע כי זכיינית הפרויקט, קבוצת MTS, לא צפויה להיענות להצעת הפשרה הסופית שהגישה לה אתמול המדינה באשר לתנאי הסגירה הפיננסית של הפרויקט. זאת, בשל פערים כספיים גדולים בין הצדדים. ההחלטה הרשמית על ויתור הזכיינית על שיפור הצעתה צפויה להתקבל בימים הקרובים בין חברות הקבוצה: סימנס, אפריקה ישראל, אגד, CCECC הסינית וסוארז דה קוסטה הפורטוגזית. זאת, לאחר תיאום המהלך מול הבנקים המלווים את הפרויקט - KFW ובאיירן LB הגרמניים, וכן בנק לאומי המקומי.

      MTS השקיעה עד כה בפרויקט סכום של כ-270 מיליון שקל וקיבלה מהמדינה מענקים בסך 92 מיליון שקל. המדינה מצדה השקיעה בנוסף כמיליארד שקל בפיתוח תשתיות. בעבר, איימה MTS כי במידה שהפרויקט יולאם - היא תגיש נגד המדינה תביעה בסך 500 מיליון שקל בשל נזקים שנגרמו לה. במקביל, צפויה המדינה לחלט את ערבות הזכיין שהפקידה MTS, וכן לתבוע את הכספים שכבר הועברו לזכיינית בתוספת נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפרת הסכם הזיכיון. שלשום, הצביעה הרשות הממונה לפרויקט על הפרת חוזה הזיכיון בידי MTS ועל ביטולו (Termination). זאת, בפעם השנייה בתולדות פרויקטי הזכיינות (P.P.P) במשק. במקביל, הועברה ל-MTS הצעה משופרת מצד המדינה ביחס למחלוקות שנותרו בין הצדדים. ל-MTS ניתנה אפשרות להסכים לתנאי הצעה זו בתוך 12 יום, כשלאחר תקופה זו, ייכנס ביטול הפרויקט לתוקפו. כמו כן, היתה החלטה זו התראה בת 30 יום לפני חילוט ערבות הזכיין שהפקידה MTS בגובה 120 מיליון שקל (138 מיליון שקל בערכים של היום).

      ואולם למרות הצעת הפשרה הנוספת של המדינה, הפערים מול MTS נותרו גדולים, ולפי הערכות הם מסתכמים בתוספת של כ-300-400 מיליון שקל מצד המדינה.

      הצדדים לא הצליחו לגשר על הפערים

      כפי שנחשף ב-TheMarker, דרשה MTS מן המדינה, בין היתר, להגדיל את מספר אבני הדרך לאורך תקופת ההקמה של הפרויקט, ובכך להקדים את מענק ההקמה בסך 7.15 מיליארד שקל. זאת, במטרה להפחית את היקף החוב המקסימלי שבו תישא MTS מול הבנקים במהלך תקופת ההקמה בהיקף של מיליארד יורו. עוד דרשה MTS לדחות את לוחות הזמנים לתחילת ביצוע, וכן הקלות פיננסיות נוספות והקטנת שיעור ההשתתפות העצמית מצדה.

      המדינה נעתרה לכמה מן הבקשות, אך התנתה למשל את הגדלת מספר מועדי תשלום המענק בתשלום ריבית, וכן התנתה את הסכמתה לשינויים נוספים בהסכם הזיכיון בביצוע הוראות שינוי הנדסיות במחלף קרליבך ושאול המלך בתל אביב.

      על פערים אלה לא הצליחו הצדדים לגשר במהלך מרתון הדיונים שניהלו לפני כשבועיים, וגם לא בפגישות אישיות שקיימו החשב הכללי, שוקי אורן, וסגנו, גיל שבתאי, עם מנכ"ל אפריקה ישראל ויו"ר MTS, איזי כהן.

      משרדי האוצר והתחבורה הונחו בשבוע שעבר להגיע לנוסח מוסכם של הצעת מחליטים לביצוע הפרויקט במימון תקציב המדינה. זאת, במידה שהמשא ומתן ייכשל, והחלופה התקציבית תוגש לשולחן הממשלה. כפי שפורסם ב-TheMarker, התוכנית החלופית שתבחן הממשלה תתבסס על ביצוע הפרויקט בידי קבלני משנה ובמימון תקציב המדינה, בעלות של כ-10 מיליארד שקל. זאת, כאשר מועד סיום הפרויקט יידחה ל-2017. מדובר בגידול של כמיליארד שקל לעומת תקציב הפרויקט המקורי מ-2007, ובדחייה של ארבע שנים מהמועד המקורי להשלמת ביצוע הפרויקט. ואולם לנוכח מצב המשא ומתן בין המדינה לבין MTS, למעשה אין מדובר בתוספת תקציבית משמעותית, היות שלפי הערכות, כומתו ההקלות שניתנו עד כה ל-MTS בסכום של 1-1.5 מיליארד שקל. הדחייה מהמועדים הריאלים הנדונים כיום תסתכם בכשנה.

      החלופה התקציבית של הפרויקט תגרור את פיצולו לשניים או שלושה. זאת, תוך פרסום מכרזי קבלן נפרדים לביצוע עבודות התשתית האזרחית, האחזקה והתפעול השוטפים, וכן עבור רכש הרכבות.