המרוויחה האמיתית היא ישראל

>> יש כמה סיבות מדוע צריך להיעתר לבקשה של אינטל. ראשית, דווקא בתקופה הנוכחית, כשישראל מותקפת ציבורית ותדמיתית, החלטה של אינטל להקים את המפעל המתקדם ביותר שלה דווקא בישראל - ולא במקום אחר - טובה לשיקולי תדמית.

אבל מעבר לתדמית, יש גם כמה שיקולים כלכליים לא מבוטלים שמצדיקים את המאמץ להשארת אינטל בישראל. נכון, 200 מיליון דולר מאפשרים להשקיע במאות עסקים קטנים, אבל חלק לא מבוטל מהמענק לאינטל יחזור למשק הישראלי. הדבר יבוא לידי ביטוי במסים ישירים. אם אינטל תקים מפעל בהשקעה של 2.7 מיליארד דולר, ההכנסות ממסים, לפי דו"ח תבור, יגדלו ב-4 מיליארד דולר במונחי תוצר לאומי. בנוסף קובע דו"ח תבור כי אם לא יוקם בישראל המפעל החדש, אינטל תצטרך להסתפק במפעל הקיים, שהטכנולוגיה שלו הולכת ומתיישנת. בסופו של דבר הטכנולוגיה הזאת כבר לא תהיה רלוונטית, וכתוצאה מכך מספר העובדים במפעל יקטן - והמדינה תפסיד הכנסות מסים משמעותיות.



גם שיקולי תעסוקה משחקים כאן תפקיד. העסקת 600 עובדים בפריפריה היא לא עניין של מה בכך במציאות הנוכחית, גם אם לא מעט מהמהנדסים מגיעים לקרית גת מאזור המרכז. ואסור לשכוח את המכפיל התעסוקתי האמיתי של אינטל: על כל עובד של אינטל מועסקים למעשה כמה עובדים בישראל, בהם ספקים ועובדי קבלן.



הנקודה האחרונה שיש לקחת בחשבון היא רכש גומלין. אם אינטל תמשיך להתבסס בישראל ותתקע יתד באמצעות הקמת המפעל החדש, חברת הענק גם תמשיך לרכוש ציוד טכנולוגי ותעשייתי מספקים מקומיים. זו עוד סיבה מדוע צריך לעודד את אינטל להשאיר בישראל את הייצור, ולא רק את המחקר והפיתוח. במקום שבו הייצור נעלם - גם המו"פ נפגע.