אינטל במקום תוכנית החלל

>> הורדת גובה המענק לאינטל מ-400 מיליון דולר ל-200 מיליון דולר היא הישג נאה למשרד התמ"ת. עם זאת, בדיון הציבורי סביב המענק הנוכחי לאינטל עלתה גם השאלה אם אנחנו לא נלחמים את מלחמות האתמול, כאשר אנו נאבקים לשמור על אינטל בישראל תמורת מענקי עתק בלבד.

במגעים עם אינטל עלו אפשרויות לקבל התחייבות שלה להקים מפעל נוסף בגליל, ואולם החברה הבטיחה רק שתשקול את הנושא. עלתה גם אפשרות לחייב אותה לייצר בישראל את הטכנולוגיות הכי מתקדמות שלה, תמורת תמיכה ידועה מראש, אבל גם זה לא נכלל בהסכם.



בתוך שבע שנים, מתחילת 99' עד סוף 2005, קיבלה אינטל מענקים של יותר ממיליארד דולר. בחישוב גס מדובר ב-4 מיליארד שקל. אבל החברה רצתה 400 מיליון דולר נוספים, ונתנה למדינה להבין שאם לא תקבל אותם, היא תתחיל לפטר עובדים. לאחר שהבינה שאין סיכוי שדרישתה תיענה, התרצתה והורידה את הרף ל-200 מיליון דולר - כלומר עוד כ-750 מיליון שקל.



אינטל תורמת רבות למשק, מעבר להתחייבויותיה בגין המענקים. אולם ישנן חלופות לא פחות טובות לשימוש בכסף הזה. אפשר להעבירו ישירות לתקציב מרכז ההשקעות, וכך להכפיל את ההשקעות במפעלים ברחבי ישראל - במיוחד בפריפריה - ולהעסיק מאות ואולי אלפי עובדים חדשים.



אפשר לבצע הכשרות מקצועיות לאלפי מובטלים ולא מועסקים במשק, כולל במגזר החרדי ובמגזר המיעוטים. אפשר גם להשקיע בחינוך, בהשבת מוחות, בהאצת צמיחת ההיי-טק או בפיתוח תוכנית חלל אזרחית. גם אלה יכולים לשאת תרומה נאה למשק הלאומי, ואפילו לטווח ארוך יותר מתרומתה של אינטל.