ביוטק במקום תפוזי ג'אפה

>> במשך עשרות שנים החקלאות היתה גאווה הישראלית. התנאים ההכרחיים להצלחה בענף - נכונות לעבוד קשה, אורך רוח וחזון - היו קיימים כאן בשפע.

ואולם ב-20 השנים האחרונות הגאווה הישראלית היא ענף ההיי-טק, שמצריך תכונות שונות למדי מחקלאות, שגם הן קיימות בשפע בישראל - יצירתיות, קצת חוצפה בגיוס משקיעים והרבה עבודה קשה. למרות שתעשיית ההיי-טק היא הצלחה של חברות פרטיות ומוחות יצירתיים, הצמיחה של התחום היתה, בין היתר, תוצאה של החלטת מדיניות מכוונת של ממשלת ישראל בראשית שנות ה-90, שבאה לידי ביטוי במדיניות השקעות נבונה של המדען הראשי. הכל פעלו מתוך אמונה שההיי-טק יהיה הקטר שיניע את המשק קדימה, ובמידה לא מבוטלת אמונה זו התגשמה.



אלא שעם הצלחת ההיי-טק התקבל הרושם בקרב רבים מדי בישראל, כאילו שם המשחק הוא כסף קל ומהיר. מה שזוכרים מההמצאות הגאוניות של ישראלים רבים, זה בעיקר את מי שנהפכו ל"מסודרים" בזכותן. האקזיט נהפך חשוב מהפיתוח. במצב כזה הקשר בין הקטר והקרונות שהוא אמור להסיע - נהפך לרופף. פיתוח שנעשה בהרצליה ונקנה על ידי חברה אמריקאית ומפותח בהודו ונמכר ללקוחות המקבלים שירות מתומכים בפיליפינים, עושה גם הוא שירות חשוב למשק הישראלי. חשוב, אבל מוגבל. יש עדיפות ברורה מצד המדינה לתהליכים ממושכים ומעמיקים, שמייצרים פעילות כלכלית מקומית, מעסיקים ספקים מקומיים לאורך זמן.



כזו היא, למשל, תעשיית התרופות. להצלחה בתעשיית הביוטק בכלל והתרופות בפרט נדרשים כמה מאפיינים. שניים מהם נמצאים בישראל ובאיכות גבוהה: יכולת רישום פטנטים וכושר המצאה. כמה מהמאפיינים האחרים פחות מובנים מאליהם - סכומי כסף גדולים וזמינים להשקעה; ואורך רוח רב לתהליכי מחקר, פיתוח ורגולציה ארוכים.



הפוטנציאל של תעשיית התרופות למשק הישראלי הוא עצום. הצלחתה יכולה להביא לישראל לא רק גאווה, אלא הכנסות מרובות, תעסוקה יציבה לאלפי או עשרות אלפי משפחות ושיפור במאזן התשלומים. כדי להתחיל ליהנות מהיתרונות האלה דרושה מדיניות ממשלתית שתעודד את התעשייה. באחרונה ניכרים סימנים שממשלת ישראל מתחילה להכיר ביתרונות הקידום של תעשיית הביוטק לראש סדר העדיפויות. המדען הראשי אישר הקמה של ארבע קרנות ביוטכנולוגיה בסכום מצטבר של כ-1.5 מיליארד שקל. 70% מהקרנות האלה מיועדות להשקעה בתעשיית תרופות ולא במכשור רפואי. אורך חיי הקרנות מוגדר כ-10-13 שנה, כמעט כפליים מאורך החיים של קרנות הון הסיכון הנוכחיות, ומעיד על הבנה לצרכים הייחודיים של הענף.



אם הממשלה תסייע לתחום הביוטק מתוך אותה ראייה לאומית שאיפיינה את יחס הממשלה לחקלאות ולהיי-טק, אין ספק שהמדינה תקבל תרומה לאומית משמעותית.



הכותב הוא סמנכ"ל כספים בחברת הביו-רפואה פלוריסטם