>> למקרא הראיון עם נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, שלמה קלדרון (themarker, 8 באוגוסט), עולה תחושה לא נעימה שלפיה מבקר פנים בישראל הוא תפקיד כפוי טובה. לדבריו, "זה לא מקצוע נחשק אלא מקצוע שמעצבן אנשים". צר לי שזה הדימוי של מבקרי הפנים בעיני העומד בראש לשכתם, אך לא כולם חושבים כמוהו.
לשכת רואי חשבון מייחסת לביקורת הפנימית הרבה יותר תוכן ומשמעות, ומקדמת את העיסוק כחלק מרכזי מפעילות רואי החשבון לצד הביקורת החיצונית, החשבונאות והמסים. לפיכך, מצאתי צורך להבהיר כמה נקודות שעלו בכתבה.
1. ההתייחסות לעיסוק בביקורת פנימית כ"מקצוע". להשקפתי, ביקורת פנימית מחייבת הכשרה מקצועית מתאימה עם הסתמכות על תקנים וכללים בינלאומיים. כך למשל, אלוף בצה"ל בעל תואר אקדמי אינו יכול לשמש מבקר פנימי במערכת הביטחון רק מתוך היכרותו את המערכת - הוא חייב בהכשרה מתאימה הקשורה בביקורת.
רואה חשבון, מעצם הכשרתו הבסיסית ומקצועו, הוא איש ביקורת שפועל בהתאם לתקני ביקורת ואתיקה המחייבים אובייקטיביות. חלק מרואי החשבון עוסקים בביקורת חיצונית וחלקם עוסקים בביקורת פנימית של גופים בכל מהמגזר העסקי והציבורי בישראל.
2. שורש המחלוקת בין לשכת רואי חשבון לבין לשכת המבקרים הפנימיים הוא על אופן ההעסקה של מבקר הפנים: האם הוא מועסק כנותן שירות או כעובד של הארגון המבוקר, וכן אם נדרש רישיון לעסוק בביקורת הפנימית.
לשכת רואי חשבון סבורה כי אין מקום לקבוע שמבקר הפנים יהיה עובד של הארגון המבוקר. קביעה כזו תביא לכך שבמקרים רבים, שלהערכתנו הם נכונים לגופים מבוקרים רבים, לא יעסיקו מבקר פנים מאחר שלא יוכלו לעמוד בתשלום שכרו. היכולת של רואה חשבון הנותן שירותי ביקורת פנים במיקור חוץ מאפשרת לאותם גופים להעסיק מבקר ברמה גבוהה בעל ניסיון וידע גם מגופים מבוקרים אחרים.
3. אין מקום לקבוע בחוק כי נדרש רישיון מאת המדינה למבקר פנים. אכן דרושה הכשרה מתאימה ואף רצוי כי המבקר יהיה בעל מיומנות בביקורת - מיומנות שרואי חשבון רוכשים כחלק מרכזי בהכשרתם. היעלה על הדעת כי מבקר המדינה, שהוא שופט בדימוס, יידרש להציג רישיון מלשכת המבקרים הפנימיים לפני מינויו לתפקיד?
4. רבים מהחברים בלשכת המבקרים הפנימיים הם רואי חשבון בהכשרתם שעוסקים בביקורת פנימית, וחלקם הגדול מועסקים במיקור חוץ. למעשה, 85% מהחברות הציבוריות במשק מעסיקות מבקרים פנימיים במיקור חוץ. האם התעוררה בעיה בהגנה עליהם? נהפוך הוא, דווקא המבקרים הפנימיים שעובדים כשכירים בארגון סובלים יותר מהם מאיומים על משרתם. ניתן אף לטעון כי מבקרים פנימיים אלה עלולים לסבול מתלות יתרה בהנהלה המשלמת את שכרם ונמצאת תחת עינם המבקרת.
5. בעיני, הבעיה הגדולה ביותר היא ההתעלמות של קלדרון מההליך הדמוקרטי שעסק בפעילות המבקרים הפנימיים והוסדר אך לפני חמש שנים. שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, מינתה ב-2005 ועדה ציבורית לבחינת חוק הביקורת הפנימית. בראשות הוועדה עמד השופט בדימוס ורדי זיילר. הוועדה קבעה באופן מפורש כי אין להתנות את העיסוק במתן רישוי, וכי מבקר פנימי יכול להיות עצמאי או שכיר. הוועדה אף דיווחה לכנסת כי בכל העולם - פרט למדינה אחת, ישראל - אין חוק ביקורת פנימית.
למרות זאת, לשכת המבקרים הפנימיים מתעלמת ממסקנות ועדת זיילר ופועלת לקידום הצעות חוק פרטיות שיקבעו כי יש צורך ברישוי ובהגבלתו לשכירים בלבד. יתרה מזאת, גישת לשכת המבקרים הפנימיים בישראל אף נוגדת את עמדת לשכת האם שלה (iia העולמית) בעניין זה.
ואם כבר בדמוקרטיה עסקינן, כיצד לשכת מבקרים פנימיים, עמותה שאמורה להיות טהורת מידות, מרשה לעצמה לתקן את תקנונה, כך שנשיאה יוכל לכהן בה ללא הגבלת זמן (קלדרון מכהן בתפקיד כבר 13 שנה, ועוד ידו נטויה). מי שייסד את לשכת המבקרים הפנימיים בישראל לפני כ-50 שנה הם רואי חשבון, שכיום קלדרון מנסה לסלקם מלשכת המבקרים הפנימיים, שבה הוא עושה כבתוך שלו 13 שנה.
-
הכותב הוא נשיא לשכת רואי חשבון
האם מבקר המדינה יידרש להציג רישיון?
דורון קופמן
12.8.2010 / 6:48