מי עורך הדין עם השלט הכי גדול בעיר

>> תארו לעצמכם שלט חוצות ענק פרוש על גורד שחקים לצד נתיבי איילון, שבו מצולמת בר רפאלי בבגד ים ועליו הסיסמה: "בר יכולה להירגע על החוף, כי עו"ד משה יוסף דאג להסכם הנישואין שלה עם ליאונרדו. גם אתם יכולים ליהנות משירות משפטי מעולה בדיני משפחה".

שלט חוצות כזה כנראה שלא תראו בקרוב ברחוב, אבל שלטי חוצות אחרים שמפרסמים משרדי עורכי דין בגודל שאינו מבייש שילוט של חברות מסחריות גדולות, כבר ניתן לראות במקומות רבים באזור המרכז. שלטים אלה עושים את העבודה במשיכת תשומת לבם של לקוחות פוטנציאליים למשרדו של עורך הדין, אך הם עוררו גם את תשומת לבה של לשכת עורכי הדין, שדעתה אינה נוחה מהשילוט הבולט.



ל-themarker נודע כי בשבוע האחרון קיבלו כמה עורכי דין שהציבו בסמוך למשרדיהם שילוט יוצא דופן בגודלו או בצורתו, מכתבים מוועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין בדרישה להסיר את השילוט.



"ועדת האתיקה נמצאת בדיעה ששלט שיש בו אפקטים של תאורה מוגזמת או צבעונית או אורות נדלקים וכבים וכיוצא בזה, פוגע בכבוד המקצוע. שלט בגודל מופרז אף הוא פוגע בכבוד המקצוע", נכתב בהנחיות חדשות שהוציאה ועדת האתיקה. ההנחיות העדכניות נקבעו בסוף יולי, בעקבות תלונות שהגיעו ללשכה על עורכי דין שמפרסמים שלטים באופן אסור.



ב-2009 התקבלו בוועדת האתיקה כ-20 תלונות בנושא ולדברי גורמים בוועדה, ישנן בשטח הרבה יותר הפרות של עורכי דין בנושא, שלא הוגשו בגינן תלונות. בעקבות גילוי הדעת, אומרים בוועדה, תוגבר המודעות להפרות אלה. בסוף החודש או לכל המאוחר בתחילת החודש הבא, יופצו ההנחיות לכל עורכי הדין בגילוי דעת שיפורסם בבטאון של ועד המחוז.



ההנחיות קובעות כי "כל מי שתמך בהתרת פרסומת נימק את תמיכתו וראה בהתרת פרסומת גורם חשוב ביצירת המידע הנחוץ לציבור כזמין. צורך זה אינו מצדיק פרסומות לא ראויות שמתאימות לגופים מסחריים ושפרסומותיהם נועדו למשוך ולשדל את הציבור לפנות למפרסם לרכישת מרכולתו או שירותיו". לפי ההנחיות, "גודלו של השלט צריך להיקבע על פי היכולת של מי שמחפש את משרדכם להבחין בו ולקרוא את הכתוב עליו בצורה נוחה. גודל מופרז שנועד להתחרות עם שלטים אחרים בגודלו או בהיותו מושך תשומת לב רבה, ושחורג מהצורך ומתכלית השלט, פוגע לכאורה בכבוד המקצוע". בנוסף, קובעות ההנחיות כי "תאורה בשלט נועדה לאפשר לקרוא את הכתוב עליו בשעות החשכה כאשר ללא תאורה אי אפשר יהיה לקרוא את הכתוב בו. לפיכך שלט עם תאורה הכוללת אפקטים, שחורגים מהצורך לקרוא את הכתוב בשעות החשכה, הוא שלט הפוגע לכאורה בכבוד המקצוע".



מכיוון שעד היום לא היו בכללי לשכת עורכי הדין שעוסקים בפרסומת הוראות ברורות בעניין הפרסומת האסורה, נמסר לעורכי הדין שאליהם נשלחו המכתבים כי הוועדה לא תנקוט הליכים משמעתיים נגדם בשלב זה, ואולם הם הוזהרו כי אם ימשיכו בהצבת שלט שאינו הולם את ההנחיות, תשקול הוועדה לנקוט נגדם הליכים משמעתיים.



הבעיה היא לא בכללים אלא בעורכי הדין



מחקר שנעשה בארה"ב בנושא האתיקה של עורכי הדין, העלה כי התחום שבו מתבצעות ההפרות הרבות ביותר של כללי האתיקה על ידי עורכי דין הוא בתחום הפרסומת האסורה. לדעת ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין בבית הספר למשפטים שבמכללה למינהל, המחקר מוכיח כי "הבעיה היא לא בכללים שאוסרים את הפרסומת, אלא בהתנהגות של עורכי הדין". לדבריה, כללי הפרסומת בארה"ב הינם רחבים וגמישים בהרבה מאלה שבישראל.



כללי האתיקה שנוסחו ב-2001 מגדירים מהי פרסומת שמותרת לעורכי דין. בין השאר קובע הכלל כי שלט על משרדו של עורך הדין נחשב פרסומת מותרת. הסעיף מונה 13 פרטים שהשלט יכול לכלול, בהם שם עורך הדין, תוארו האקדמי, פרטי ההתקשרות עם המשרד, תחומי העיסוק של המשרד, שעות הקבלה ועוד. מעבר לאותם פרטים, כל פרסום אחר הוא אסור. כך לדוגמה, אסור ששלט יציין כי עורך הדין הוא "מומחה" בתחום מסויים, וכן אסור שהשלט יציין פרטים כמו: פגישת ייעוץ חינם או אפשרויות התשלום במשרד.



ומה לגבי גודלו של השלט? פרט זה לא צויין בכללים, משום שכפי שמסבירה זר-גוטמן, שהיתה שותפה לניסוח הכללים ב-2001 "אף אחד לא חלם אז על השלטים שיש היום". לדבריה, עורכי הדין החלו לנצל את החלל ובשנים האחרונות כבר ניתן לראות "דברים לא מכובדים, כמו שלטים מוארים בתאורה מהבהבת".



זר-גוטמן מוסיפה כי הרעיון שעמד מאחורי התרת שילוט למשרדי עורכי דין היה "שמי שמחפש את עורך הדין יידע היכן הוא יושב, השלט אמור להיות ליידע את הצרכנים, כך שמישהו עובר ברחוב ורואה את השלט של עורך הדין ונזקק לשירותיו יוכל להיכנס למשרד".



בעקבות פריצת הגבולות, ניתנו לאורך השנים כמה החלטות על ידי ועדת הייעוץ לענייני פרסומת בלשכת עורכי הדין. לדוגמה, ב-2002 פירסמה ועדת הייעוץ החלטה לפיה: "אין הגבלה על גודל שלט המשרד המותקן על קיר חיצוני הפונה אל הרחוב. השלט יכול להיות מואר אך לא בתאורה שאינה הולמת את כבוד המקצוע כמו תאורה צבעונית". בהחלטה אחרת מינואר 2007, שהתייחסה לשלט שהוקם מול בית הדין לעבודה בתל אביב, נקבע כי "אין הגבלה על גודל שלט המשרד המותקן על קיר חיצוני, הפונה אל הרחוב. עם זאת, צורת השלט צריכה להיות באופן שאינו פוגע בכבוד המקצוע וייתכן שיש בגודל חריג כדי להוות פגיעה מסוג זה".



ההחלטה האחרונה של ועדת היעוץ ניתנה בנובמבר האחרון, ביחס לגודל השלט המותר. ההחלטה קבעה כי "שלט בגודל 4*2 מטרים למשרד עורכי דין, מהווה גודל חריג ובלתי הולם את מקצוע עריכת הדין וכבוד המקצוע". ביחס לתאורת השלט נקבע כי "ניתן להאיר את השלט בתאורה הולמת, לא צבעונית. אנו ממליצים שהשלט יהיה באותיות בצבע אחיד".



אלא שעם כל הכבוד לכבוד המקצוע וליוקרתו, בעידן של תחרות אלימה בשוק עריכת הדין ושבירת גבולות הפרסום וחופש הביטוי שהביא עמו האינטרנט, נשאלת השאלה האם בכלל ניתן וראוי כיום להגביל את הפרסומת של עורכי הדין באמצעות שילוט.



זר-גוטמן מודה כי הכללים בכל הקשור לפרסומת של עורכי דין אינם תואמים את העידן החדש. לדבריה, יש הסכמה גורפת שהכללים מחייבים שינוי, כך שהמצב כיום הוא "שזו כנראה גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה". לדבריה, "הפרסום מבטא צורך של עורכי הדין, במיוחד של המשרדים הקטנים, לפרסם את עצמם. למשרדים גדולים יש צורות שיווק משלהם, אבל לקטנים, שעוסקים במשפט פלילי, בדיני משפחה או בנזיקין, צריך לאפשר הגמשה בכללי הפרסום".



למרות הצורך בשינוי, סבורה זר-גוטמן כי "צריך לאסור על עורכי דין לתלות שלטי חוצות או לוחות מודעות, זו פגיעה בכבוד המקצוע. יש כאן זילות ששלט המשרד נהפך להיות שלט חוצות". לדבריה, "אם נתיר יותר גמישות באפיקי פרסום אחרים - באינטרנט או בעיתונות, גם לא יהיה צורך בשילוט חוצות".



אם כולם מסכימים שכללי הפרסומת אינם רלוונטיים לימינו, מה דינו של עורך דין שעבר עליהם?



זר-גוטמן: "צריך להעמיד אותו לדין משמעתי. כל עוד לא שונו הכללים, חייבים להקפיד להעמיד לדין עורך דין שעבר עליהם. עורך דין כזה משיג לעצמו יתרון לא הוגן על פני עורכי דין ששומרים על הכללים".



אין פגיעה בכבוד המקצוע



עו"ד אברהם עזריאלנט, שהציב בתל אביב שלט גדול של חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל, אינו סבור שהשילוט של משרדו חריג בגודלו. "השילוט שלנו על הבניין הוא באותו גודל כבר 10-15 שנה, אני חושב שהוא מכובד מאוד. זכות הציבור לדעת איפה נמצאים המשרדים שלנו. הרעיון התיאורטי של כללי הפרסומת הוא לשמור על כבוד המקצוע, אבל עם כל הכבוד, צריך לשמור על תחרות חופשית ושוק פתוח. זכות הציבור לדעת וחופש העיסוק והתחרות החופשית גוברים על כל שיקול צדדי שנועד להגביל את זכות העיסוק של עורכי הדין. כשזה יגיע למבחן בבית המשפט העליון, אני חושב שהעליון יחשוב כמוני".



עזריאלנט מוסיף כי "בארה"ב אין שום הגבלה על פרסום של עורכי דין והשיפוט בידי הציבור. אם גורמים בלשכה רוצים לנהל מאבק נגד הקדמה והנאורות על גבם של עורכי דין אחרים, לדעתי זה לא ראוי".



לדעת עזריאלנט, ההגבלות בכללים, אם קיימות, אינן רלוונטיות לשלט של משרדו משום שהוא מפרסם חברת עורכי דין: "על חברה אין שום מגבלה שחלה על עורך דין בשר ודם, כי המגבלות - אם הן קיימות - נועדו לשמור על כבודם של עורכי דין. החוק לא שומר על כבודן של חברות עורכי דין".



עו"ד ישראל פלדמן, ששלט גדול של משרדו הוצב בכפר סבא, אינו סבור שהשלט של משרדו מהווה פגיעה בכבוד המקצוע: "שלט צריך להיות במקום שאנשים יראו אותו, ולא בצבעים צעקניים. ברגע שהשלט בגודל מתאים למיקום וכל עוד הוא לא חורג מגבולות הטעם הטוב, אין פה עניין של כבוד המקצוע. כל הגבלה או איסור על שלט כזה מהווה פגיעה בעיסוק החופשי, כי אם לא יודעים שאתה נמצא במקום מסוים, איך הצרכנים ידעו להגיע אליך?".



פלדמן הוסיף כי "השלט שלי ממוקם בקיר משרדי במקום שמיועד למשרדים על פי התכנון של הרשויות. גודל השלט קטן משלטים שעומדים לידו באותו קיר. היות שהבניין לא פונה לרחוב, זה המקום של השלט כדי שמי שעובר ברחוב יראה אותו. השלט שלי נמצא בקומה שלישית בבניין על עמודים וחייב להיות בולט כדי שהעוברים ברחוב יוכלו לראות אותו. אני לא מסכים שזה פוגע במישהו אחר או שזה בטעם רע, כל הצבעים של השלטים בבניין הם אחידים, והוא לא שונה מבחינת גודל או מרחק, בוודאי שאין פה פגיעה בכבוד המקצוע".



גם עו"ד רון לוינטל, שהציב על חלון משרדו שלט דיגיטלי עם כיתוב מתחלף אומר כי "העולם השתנה וכשם שהגמישו את כללי הפרסום באינטרנט רק באחרונה, כך גם צריך להתיחס לשילוט דיגיטלי. אם בלשכה רוצים שנחיה באמצע המאה ה-20, אני אחיה עם זה. לדעתי הלשכה צריכה להיות קשובה לסיטואציה שמתרחשת במאה ה-21". באשר לשלט של המשרד אמר לוינטל כי "המשרד שלי הוא בבניין שמיועד לשימור ואני לא יכול להציב עליו שלט. בנוסף, אני לא יושב בקומה ראשונה ואין לי אפשרות לשים שלט כמו של מסעדה, לכן שמנו שלט דיגיטלי, כמו שיש שלטים של גופים אחרים כמו בנקים. לא קיבלתי את ההנחיות החדשות, אבל אם הלשכה חושבת אחרת ממני, אז אפעל בהתאם להנחיות הלשכה".