לעובד יש חיים מחוץ לעבודה

>> עמדנו בשער הכניסה, מתענגים על הקרירות של המזגן, כשבחוץ השמש בערה. רועי הגיע מיוזע ועצבני. "במקום לעבוד, כל היום אני מלווה אנשים", הפטיר לעברנו בחיוך מריר.

התחלנו לשוחח תוך צעידה למשרדו, כשלפתע חלף על פנינו בסערה אחד העובדים שנראה לבוש ברישול ולא מגולח. "בוקר טוב", בירך אותו רועי, אבל העובד בקושי הינהן לעברו לשלום. "ראיתם איך הוא נראה, כל השבוע הוא מאחר לעבודה, כל היום יושב לי עם פרצוף חמוץ, שכח לשלוח את המצגת שביקשתי... מה אתם אומרים? אני הולך לעשות לזרקן הזה שיחת נזיפה".



שתקנו. ההתנהגות של העובד היתה משונה, מכיוון שבעבר עשה תמיד רושם של עובד מסור וחיובי. "נו מה אתם שותקים?", אמר רועי, "תגידו כבר מה לעשות. אתם היועצים, תמיד חושבים יותר מדי". שאלנו איך הוא מעריך את העובד באופן כללי והוא הסכים שמדובר באחד העובדים הטובים והמסורים שלו.



שאלנו למה לדעתו העובד מתנהג כך, הוא אמר שאולי הוא שחוק ואולי גם נעלב כי לא קיבל את התפקיד הניהולי שהגיש אליו מועמדות.



אמרנו לרועי שלא כדאי להסיק מסקנות כל כך מהר, ולא כדאי לרוץ לעשות לו שיחת נזיפה. הזכרנו לו שרק לפני כמה שבועות שיבח את אותו עובד על התפקיד שמילא בפרויקט חשוב ומוצלח.



"אז מה אתם אומרים? שאקח אותו לשיחה לברר מה עובר עליו?", שאל. הסכמנו מיד עם ההצעה שלו. אמרנו לו שהגורמים להתנהגות יכולים להיות קשורים למה שציין או לדברים אחרים שעוברים עליו, ואולי אינם קשורים בהכרח לעבודה. המלצנו לו למצוא זמן מתאים כששניהם רגועים ולנסות להבין מה עובר על העוב.



למחרת התקשר רועי וסיפר בגאווה על השיחה הטובה. מסתבר כי אשתו של העובד עוברת תהליכי הפריה קשים וממושכים ולפני שבוע נכשל ניסיון נוסף. רועי נתן לו יומיים חופש וקבע שייפגשו כשיחזור, כדי לחשוב איך עוזרים לו לתפקד בצורה טובה בעבודה.



אז מה למד רועי? ראשית, הוא זוכר עכשיו שלעובדים יש חיים גם מחוץ לעבודה. כשהמצב בבית יוצא מאיזון, להרבה עובדים (וגם למנהלים) קשה להתנתק - והדבר פוגע בתפקוד בעבודה. מנהל טוב יודע לראות את העובד ועולמו גם מעבר לעבודה - הוא עושה זאת גם מטוב לבו, אבל גם כי הוא מבין שיש לכך השפעה על האפקטיביות שלו. מנהל כזה יצליח לגייס את העובדים ולזכות בנאמנות ובמחויבות שלהם לאורך זמן. אם הייתם שם ותמכתם בעובד - הוא יזכור זאת לנצח לחיוב. אם לא, תקבלו עובד ממורמר וחסר מוטיבציה לזמן רב.



בנוסף, רועי שידר מסר שהוא מאמין שלירידה בתפקוד יש סיבה טובה. ציפייה זו, כנבואה המגשימה את עצמה, מחזקת את אמונתו של העובד ביכולת שלו ונותנת דחיפה לתפקודו. באופן דומה, ציפייה שלילית עשויה היתה להוביל לשינוי בתפישה העצמית של העובד ולירידה נוספת בתפקוד. במעגל הציפיות תמיד עדיף למנהל להיות בצד החיובי - ולא בצד השלילי.



-



הכותבים הם פסיכולוגים ויועצים ארגוניים במכון מנהיגות בע"מ. למשובים ושאלות: ishaytomer@gmail.com