8% בשמונה חודשים זה לא 12% בשנה

>> שוק האג"ח בישראל נהנה בשנה האחרונה מעליות, שנבעו מהריבית הנמוכה, או ליתר דיוק מהתבססות ההערכה כי קצב העלאת הריבית יואט, מאחר שהעולם עדיין מצוי במשבר וזקוק לסביבת ריבית נמוכה.

אמנם ישראל לא סבלה מהמשבר, אך הריבית בה היתה נמוכה והיא נהנתה מהזרמת כספים של משקיעים מוסדיים. כך, במחצית 2010, לפי נתוני בנק ישראל, רכשו המשקיעים הזרים אג"ח בהיקף של כ-6 מיליארד שקל נטו, ומשקיעים מקומיים רכשו אג"ח אפילו בהיקפים גדולים יותר.



משקיעי האג"ח העולמיים מתבוננים לא רק על המחיר, אלא גם על הסיכון. הסיכון של המדינות משתקף בשוק נגזרי ה-cds. אלה נגזרים שהם חוזי ביטוח מפני חדלות פירעון אג"ח של מדינות. אם המשקיע רכש אג"ח, ולאחר מכן אותה ממשלה שהנפיקה את האג"ח פשטה הרגל - השקעתו מוגנת. אחד היתרונות של ה-cds הוא הסחירות, כך שניתן לקנות ולמכור את הביטוח בהתאם לשינויי המחירים. לפי המחיר המשתנה ניתן גם לבדוק מהי פרמיית הסיכון של המדינה.



מן הסתם, הסיכון של ישראל, כפי שהוא משתקף משוק ה-cds, גבוה יותר מזה של מדינות אירופיות כמו גרמניה וצרפת. מחיר ה-cds של ישראל הוא 119 נקודות, לעומת 43 נקודות (גרמניה) ו-68 נקודות (צרפת). תמונה דומה ניתן לגלות גם בתשואת האג"ח של המדינות. האג"ח של גרמניה לחמש שנים נסחרת בתשואה נמוכה של 1.37%, של צרפת - ב-1.69%, ואילו של ישראל - ב-3.8%. כלומר, המשקיעים דורשים ריבית גבוהה יותר על החוב של ישראל.



ואולם נראה כי השחקנים בשוק האג"ח הבינלאומי זיהו שמשוואת הסיכון-סיכוי באג"ח של ישראל צריכה להשתנות. אמנם פרמיית הסיכון של ישראל זינקה בשנה האחרונה ב-20%, אלא שמחירי ה-cds של גרמניה וצרפת, שתי המדינות שמימנו את חילוץ יוון, זינקו עוד יותר. גרמניה עלתה ב-84% וצרפת ב-178%.



מי שהשקיע לפני שנה באג"ח הישראלית הלא צמודה לחמש שנים הרוויח כ-12%. בשמונה החודשים שחלפו מתחילת 2010 הגיע הרווח שלו ל-8%, אבל איש אינו מבטיח שהשוק ימשיך לעלות. נראה שהזרים כבר רואים משהו אחר: בחודש האחרון התהפכה המגמה והם מכרו אג"ח ישראליות ב מיליארד שקל נטו.