ברוכים הבאים לעידן הבלוף: 3 "רכבי שטח" נלחמים ראש בראש

היו תקופות שבהן הדינוזאורים שלטו כאן. אני מדבר על שנות ה-90 ועל תחילת שנות ה-2000. אני מדבר על ניסאן טראנו, על איסוזו טרופר, על מיצובישי פאג'רו ועל טויוטה לנדקרוזר - רכבי שטח גדולים, כבדים, מגושמים, מזהמים ושתיינים. הם הצטיינו בשטח, הם נתנו לכל רס"ל במיל' תחושה של אוגדונר - אבל הם היו מיותרים לחלוטין. ההתפכחות החלה רק בשלוש השנים האחרונות, והתרחשה בשני שלבים.



שלב א': עם ישראל חי מבין שלא חייבים מפלצת שטח פול סייז עם הילוכי כוח ושלדת סולם. עם ישראל חי ממילא משתעמם בטיולים בעומק הנגב. עם ישראל חי מבין שאפשר לקבל את הפוזה גם בלי לשלם את המחיר של רכב שטח קשוח. אה, כן, גם היצע הדגמים משתנה ומאפשר את שינוי המגמה הזאת. ב-2005 מופיע יונדאי טוסון, רכב כביש-שטח רך עם לוק קרבי במחיר שפוי ועם נוחות נסיעה וקלות תפעול כמו אלה של מכונית נורמלית. אחריו מפציע ב-2008 ניסאן קשקאי עם אותם מאפיינים. עם ישראל חי עושה את הצעד ההגיוני ועובר מהכביש-שטח הקשוח לכביש-שטח הרך, שהוא למעשה מכונית נוסעים מוגבהת עם הנעה 4x4 לכל הגלגלים.



שלב ב': אם לבלף - אז לבלף עד הסוף. ישראל חי מבין שאם האוטו ממילא רך ואם ממילא לא מטיילים בשטח - אז למה בכלל לטרוח ולקנות 4x4. בשלב הזה, שמתרחש בחודשים אלה, מתחיל מעבר המוני מגרסאות 4x4 לגרסאות 4x2. המחליף המודרני של טוסון, שנקרא יונדאי ix35, נמכר בעיקר בגרסה של הנעה קדמית בלבד, וכך גם הניסאן קשקאי. את פז'ו 3008 החדש אפשר לקנות אך ורק בגרסה של הנעה קדמית.







רק דרכי עפר כבושות



למבחן הזה התייצבו שני הלהיטים מהמזרח הרחוק - יונדאי ix35 וניסאן קשקאי - והנציג מצרפת, פז'ו 3008.



התחלנו את היום ב-6:00 ביער בן שמן. זאת השעה שבה מגיעים אנשי ההיי-טק ליער ופורקים את אופני השטח מהמכוניות לצורך רכיבה טרום יום עבודה.



יום העבודה שלנו, לעומת זאת, התחיל מיד: תצלומים ונהיגת שטח. נהיגת שטח? לא בדיוק. על המכוניות האלה נאמר "על גחונך תזחל". הן נמוכות, הן נעולות בצמיגי כביש, הן מצוידות במהלך מתלה קצרצר, והן מתאימות מקסימום לדרכי עפר כבושות. ובכל זאת, יש הבדלים. עם פז'ו 3008 אפילו ירידה ממדרכה גבוהה היא משימה מפחידה. גם ניסאן קשקאי הוא לא ממש סיירת גולני, מקסימום סיירת שק"ם. היחיד שמתקרב לדרגת רובאי 1 הוא יונדאי ix35. איכשהו, הוא נותן תחושה סבירה בנסיעה על שבילים נוחים. כמובן שברגע שבו הדרך מתחילה להסתבך או לטפס בעלייה תלולה הוא ייתקע מיד - יש לו רק הנעה קדמית ולא 4x4.



פלסטיק כמו ב-f15



אבל אנחנו, כאמור, בעסקי הפוזה.



לפז'ו 3008 יש פוזה של, נו, בצק שתפח לכל מיני כיוונים. בעיני היא מוזרה למראה, אם כי שמעתי על חיפאי אחד שטוען שזאת מכונית יפה ומושכת. ניסאן קשקאי, לעומת זאת, הוא חתיך מקובל. הפרופורציות טובות, הקווים פשוטים והרמוניים. ליונדאי ix35 יש עיצוב מודרני מתאמץ. ערב רב של קימורים, ציטוטים של מכוניות אחרות, כולל ב.מ.וו, וגלגלים שנראים קטנים מדי. ix35 נראה מודרני ומושך, אבל אני לא בטוח שהעיצוב שלו יזדקן בכבוד.



בעיצוב הפנים - עולם הפוך. הפז'ו מנצחת, היונדאי במקום השני והניסאן בשלישי. 3008 מעניקה את התחושה הסלונית והמתוחכמת ביותר בשלישייה הזאת. יש לה גם חתיכת פלסטיק שקופה ומהממת שמזדקרת מול העיניים של הנהג ומציגה את מהירות הנסיעה, אה-לה f15. היונדאי בסדר גמור והניסאן כבר קצת מיושנת מבפנים.



מרחב הפנים טוב בכל השלוש, עם יתרון קל לפז'ו וליונדאי בהיבט המקום ליושבים מאחור. תא המטען גדול ומספק בשלושתן, אבל זה של הפז'ו הוא המוצלח ביותר - אפשר לחלק אותו לתאים. דלת תא המטען נפתחת במפוצל וקל להעמיס פנימה דברים (קניות, אלא מה).







בעצם, זאת מכונית ישנה



על הכביש מתגלה הפז'ו 3008 כמכונית אספלט נהדרת. יש לה את המנוע הטוב ביותר כאן - בנזין טורבו מודרני, חלק וחזק שמשודך, הידד, לתיבת הילוכים אוטומטית מצוינת. ליונדאי ix35 יש מנוע נמרץ מאוד אבל לא מלוטש. תגובת המצערת בוטה מדי והמנוע קולני לעתים. ניסאן קשקאי באמצע - מנוע סביר, תיבת הילוכים רציפה סבירה.



מערכת המתלים המוצלחת ביותר כאן שייכת לפז'ו 3008. המכונית הזאת מרסנת היטב את הזעזועים בכל מהירות. עבודת המתלים מלוטשת, נקייה ושקטה. יונדאי ix35 מציעה נסיעה קופצנית מעט מחוץ לעיר ורכה למדי במהירות עירונית נמוכה. הושבנו בה מאחור אדם שסובל מפריצת דיסק. הסענו אותו הלוך ושוב בתוך העיר והוא לא התלונן פעם אחת. גם לא בקשקאי. הניסאן מציעה נוחות נסיעה טובה גם מחוץ לעיר. באופן כללי מציעה קשקאי חוויית נסיעה שלווה ונעימה. אם כי המכונית, במכלול, היא פחות הדוקה ומודרנית מהאחרות. ויש לזה הסבר - ניסאן קשקאי אמנם עברה באחרונה מתיחת פנים, אבל למעשה היא הושקה ב-2006. השתיים האחרות מודרניות ממנה - הושקו ב-2009.



מה עם המוניטין?



לסיכום. יונדאי ix35 מציעה מוניטין סחירות ואמינות גבוהים. היא נחותה במתלים ובליטוש, אבל מציעה יכולת שטח בסיסית. יתרון נוסף - המחיר. 157 אלף שקל לעומת 170 אלף שקל לשתי המתחרות האחרות. ניסאן קשקאי היא מכונית מבוקשת, אמינה וסחירה. העיצוב שלה אלגנטי יותר מזה של המתחרות. קשקאי היא מכונית נעימה אבל יוצרת תחושה טיפה מיושנת בהשוואה לשתיים האחרות.



פז'ו עדיין סובלת בישראל ממוניטין סחירות ואמינות נחות מזה של ניסאן ושל יונדאי. למי שלא מתרגש מזה - 3008 היא המכונית הטובה ביותר במבחן ההשוואתי הזה. שימו לב - "המכונית הטובה ביותר" ולא "רכב הכביש-שטח הטוב ביותר".



למבחני דרכים קודמים - "כבישים": www.kvishim.co.il