>> הציבור הישראלי מתגייס. הוא עושה זאת בהמוניו, בכל דרך אפשרית. ולא, הפעם זה לא קשור לכיס שלו, לפרנסה שלו או לילדיו. הוא מתגייס באופן ספונטני ומייצר סולידריות מהסוג שלא נראה כאן כבר שנים. אלה הם 400 ילדי העובדים הזרים העומדים בפני גירוש.
זה התחיל מ-1,200 ילדי עובדים זרים, שנולדו כאן לאחר שהוריהם הגיעו לעבוד בישראל באופן חוקי. שר הפנים אלי ישי ביקש לגרשם בטענה שנוכחותם של הילדים בישראל אינה חוקית. ביום ראשון שעבר, בתום דין ודברים ארוך, החליטה המממשלה כי 800 מהילדים יישארו בישראל ו-400 הנותרים יגורשו. הקריטריונים לגירוש יהיו גיל (יגורשו בני פחות מחמש) ומצב משפחתי (ילדים שאין להם אחים או אחיות גדולים).
"כולם מבינים שההורים משתמשים בילדים שלהם. צריך לומר לילדים האלה שהטיול נגמר. מישהו מהילדים יקום ויבכה? תפסיקו לבלבל במוח", אמר השר ישי לאחר קבלת ההחלטה על הגירוש. אמירות אלה ואחרות שיכנעו רבים בישראל (וחיזקו את המשוכנעים) כי יש להילחם במה שהם רואים כאטימות ורוע לב של המדינה כלפי מאות ילדים שנולדו בה.
אחד מערוצי התקשורת שמשחקים תפקיד מרכזי בהתגייסות נגד הגירוש הוא האינטרנט. על עצומה נגד גירוש ילדי העובדים הזרים חתמו ברשת כ-15 אלף איש, עצרות מחאה אורגנו בעזרת מיילים וקבוצות בפייסבוק הוקמו לקידום המחאה.
אחת הקבוצות, המונה כ-1,700 איש, קוראת לגולשים להסתיר את משפחותיהם של 400 הילדים ביום הגירוש. קבוצה בולטת אחרת היא של ארגון ילדים ישראלים (israeli children). הארגון הוקם לפני כשנה, והוא מנהל חלק מרכזי מפעילותו דרך פייסבוק. בקבוצה של הארגון חברים כ-3,500 אנשים, שמקבלים באמצעותה עדכונים ומידע על הפגנות ופעילויות אחרות.
"אנו מתביישים בהחלטה של ממשלת ישראל לגרש ילדים על משפחותיהם - העלולה לשלוח אותם אל מותם, ודורשים לבטלה" - נכתב בהצהרת הכוונות בעמוד הקבוצה. במסגרת פעילותם ברשת מפרסמים החברים תמונות מהעצרות ומהמפגשים עם הילדים גם ביוטיוב ובאתר שיתוף התמונות פליקר.
רותם אילן, בת 25 מתל אביב, מרכזת חלק משמעותי של הארגון ברשת. לצורך כך היא הפסיקה את לימודיה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד וכעת היא מקדישה את כל זמנה למאבק, יחד עם ארגונים רבים אחרים שפועלים בזירה בשנה האחרונה, ובהם מסילה, קו לעובד ומוקד הסיוע לעובדים הזרים.
"בנינו רשימה של כ-1,500 מתנדבים, והם מפיצים את המידע לאלפים רבים נוספים", היא מספרת. "כתוצאה מכך בעצרת האחרונה שלנו השתתפו כ-8,000 איש". אילן מספרת על פניות מרגשות שהיא מקבלת מאנשים שמבקשים לעזור: "אתמול התקשרה קשישה שיש לה מטפלת פיליפינית, שמטפלת בה זה יותר מעשור. למטפלת יש ילד בן חמש שעומד בפני גירוש. היא מספרת שהילד הוא כנכד בשבילה. היא ביקשה לשאול אם יש דרך לאמץ את השניים כבת וכנכד".
המתנדבים הישראלים, צעירים כבני 15 ומבוגרים כבני 65 ויותר, עושים כל שביכולתם כדי לסייע, מספרת אילן. בין השאר ניהלו אילן ושותפיה למאבק קמפיין גרילה ברחובות תל אביב, שבמסגרתו תלו מתנדבים בשעות הלילה תמונות של הילדים המועמדים לגירוש.
"המאבק הזה חושף את הדברים המדהימים שאנשים מוכנים לעשות למען הילדים", היא אומרת. "אנחנו מפגינים נגד הגירוש, מבצעים עבודה לוביסטית מול חברי כנסת, עובדים עם הילדים ועם המשפחות. בכל בוקר כשאני נכנסת לפייסבוק, אני מוצאת עשרות פניות חדשות של אנשים ששואלים איך אפשר להצטרף ולעזור למאבק".
מי מממן את הפעילות שלכם?
"בעיקר אנחנו. לעתים אנחנו מקבלים תרומות מאנשי עסקים שלא רוצים לחשוף את שמם".
"הילדים האלה ישראלים לגמרי"
את המחאה ברשת מלווה התגייסות של אישי ציבור שהביעו עמדות נחרצות נגד הגירוש בראיונות לתקשורת.
הסופר וחתן פרס נובל לשלום אלי ויזל תהה "איפה הנשמה היהודית, הלב היהודי והרחמנות היהודית?" רעיית ראש הממשלה לשעבר, האמנית עליזה אולמרט, האשימה כי "השרים עושים את החשבונות הקואליציוניים שלהם, כל ההצבעות שלהם הן בלתי ענייניות לחלוטין ונבעו משיקולים זרים". עוד יצאו נגד הגירוש יו"ר הכנסת לשעבר שבח וייס, ראשי ארגוני ניצולי השואה נח פלוג ואלכס אורלי ואחרים.
השופט יעקב טירקל אמר על ילדי העובדים הזרים כי היה "משאיר כאן את כולם", ואילו איש הימין ושר הביטחון לשעבר משה ארנס הצהיר בטור שפירסם בעיתון "הארץ" כי "גירוש ילדים אינו יכול להיות מדיניות של ממשלה ישראלית".
גם איש יחסי הציבור רני רהב סבור כי החלטת הגירוש היתה אומללה. "שר פנים שיחתום על צו גירוש לילדים, כדאי באותה הזדמנות שיגרש מכאן גם את עצמו. אדם כמו שר הפנים - שהוריו ברחו ועלו לישראל והוא יודע מה זה אומר להיות פליטים - מתנהג בצורה כזו? במקום להשקיע את הכסף במשטרת הגירה, שישקיעו אותו בתקציבים נגד אלימות, נגד שיכורים, נגד פשיעת הסמים. אלי ישי גורם נזק ועוול לעם היהודי ולמדינת ישראל. אני משוכנע שיום יבוא ותקום ועדת חקירה בנושא, ומי שמצביע בעד הגירוש ישלם על כך מחיר אנושי וציבורי כבד".
אחת הטענות המרכזיות שמושמעות לטובת ילדי העובדים הזרים היא שמדובר בישראלים לכל דבר, שחולקים את התרבות המקומית עם ילדים להורים ישראלים. כוכב ערוץ הילדים טל מוסרי ניצל את מעמדו בערוץ כדי לקדם את הטענה. "נפגשתי עם ילדי עובדים זרים והבאנו אותם לשידור. אתה מבין מהשיחה איתם שהם ישראלים לגמרי. הם מכירים היטב את ערוץ הילדים ואוהבים את אותן הסדרות שכולם מכירים מהטלוויזיה. ויכוח על ילדים הוא לא ויכוח פוליטי ולא יכול להיות פוליטי. הוא נושא אנושי".
בערוץ רואים את הדברים כמוך ומעודדים את החיבור ביניכם?
"כן. ערוץ הילדים מכבד את הקהל שלו, וזה לא משנה אם הוא יהודי או לא, ואם מדובר בילדי עובדים זרים או לא. בסוף היום מדובר בילדים".
"המגורשים יעמדו בסכנת חיים"
חוץ מאנשים פרטיים וארגוני סיוע, גם איגודים מקצועיים וקבוצות שלכאורה אינן קשורות באופן ישיר לנושא יוצאים נגד החלטת הגירוש. כך למשל, רופאים רבים יצאו נגד הגירוש, חלקם בצורה מאורגנת ואחרים דרך פרסום טורי דעה בעיתונות.
יו"ר איגוד רופאי הילדים, פרופ' מתי ברקוביץ', מפעיל כבר כמה חודשים את האיגוד נגד הכוונה לגרש את הילדים. בעקבות החלטת הממשלה פירסם ברקוביץ' טור דעה חריף, שבו הבהיר כי לגירוש עשויות להיות השלכות נפשיות, חברתיות ובריאותיות קשות על הילדים.
לדבריו, איום הגירוש גורם לילדים תחושת חרדה מתמדת, שעלולה לפגוע קשות במצבם הנפשי, עד כדי התאבדות בקרב המתבגרים שלא יצליחו להתאקלם במדינות המקור. בנוסף, אומר ברקוביץ', הגירוש עשוי להעמיד את הילדים "בסכנת חיים של ממש", מפני שנולדו בישראל. "במסגרת מערכת הבריאות בישראל קיבלו ילדי הזרים טיפול רפואי הכולל את סל החיסונים הנדרשים - דבר שבוודאות לא יקבלו בארצותיהם", הוא אומר.
לדבריו, "יליד ישראל שיגורש לאחת ממדינות אפריקה יפסיק לקבל את החיסונים הנדרשים ויהיה חשוף למחלות מסכנות חיים וגופו עלול לקרוס - בשונה מילד אפריקאי מקומי, שגופו יודע להתמודד טוב יותר עם המחלה ולפתח חוסן טבעי נגדה".
ברקוביץ' קושר בין תפקידו כרופא לבין התייצבותו לצד הילדים: "כרופאים אנו מחויבים לעשות כל שביכולתנו כדי להבטיח את בריאות הילדים. אם לא נעשה זאת, אנו חוטאים לשבועתנו כרופאים, ובעצם נותנים יד לסיכון חיי הילדים. כרופאי ילדים, המכירים את הילדים האלה, אנחנו מאמינים שהגירוש יגרור פגיעה קשה בהם - ואם צריך, נגן עליהם בגופנו. אני מקווה שלא נידרש לכך".
לא רק רופאי הילדים מציעים להגן בגופם על ילדי העובדים הזרים. לדברי רן כהן, מנהל מחלקת מהגרים וחסרי מעמד בעמותת רופאים לזכויות אדם, "יש רופאים שפנו אלינו ואמרו שאם צריך, הם מוכנים להסתיר ילדים בביתם. כרגע זה לא עומד על הפרק - אנחנו עדיין מאמינים שהגירוש יימנע בסופו של דבר".
בעמותת רופאים לזכויות אדם, שזה שנים מעניקה טיפול רפואי לעובדים הזרים ולילדיהם, החליטו להרחיב את הפעילות גם למישור המשפטי ולסייע למשפחות העובדים הזרים במימוש זכויותיהם. "מיד לאחר החלטת הממשלה המתנדבים שלנו התחילו במבצע לאיתור העובדים וילדיהם וביצעו אלפי שיחות טלפון על בסיס הנתונים שהצטברו במרפאה ב-12 השנים האחרונות", מספר כהן. "בשיחות האלה המטרה היא לדווח על ההחלטה, לברר אם הם עומדים בקריטריונים ולהציע להם עזרה.
"בנוסף, מתנדבים שלנו נפגשים כל יום עם אנשים שבאים לכאן, מדריכים אותם בכל הקשור להגשת הבקשות, מציידים אותם במכתבים הרלוונטיים ועוזרים להם בהתמודדות מול המערכת הביורוקרטית. אנו גם מייצגים עשרות מקרים של ילדים שלא עומדים בקריטריונים להישארות בארץ, אבל חולים במחלות כרוניות או מחלות מסכנות חיים. אנחנו מסייעים להם בהגשת בקשות למניעת גירוש מטעמים רפואיים".
"לא למדינה הזאת פיללנו"
אחד הרגעים הזכורים מההצבעה הדרמטית בממשלה על גירוש הילדים היתה ההימנעות של שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, שהיה עד אז אחד הדוברים הבולטים נגד הגירוש. לאחר ההצבעה כינס הרצוג מסיבת עיתונאים והסביר כי נמנע מחשש שהשר ישי יבקש לגרש את כל 1,200 הילדים. הרצוג היכה על חטא ואמר שהיה צריך להצביע בעד השארתם של כל הילדים בישראל.
מול הזיגזוג של הרצוג, שאחראי על שירותי הרווחה, בולט קולו הצלול של יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, שכפוף למשרד הרווחה. פרי פירסם למחרת ההחלטה קריאה חד-משמעית לרשויות ההגירה, למשטרה ולעובדים הסוציאליים לא לבצע את החלטת הממשלה.
"ביום פקודה עלינו לסרב למלאה", כתב פרי. "אני מתנגד לסירוב פקודה מכל סוג שהוא, אך החלטה שכזו, על גירוש 400 ילדים, היא לא הגיונית ובלתי סבירה בעליל. לא די לנו בחתימה על האמנות הבינלאומיות שישראל מחויבת להן, אנו מחויבים גם לקיימן. אנו חייבים לדאוג לשלומם ולרווחתם של הילדים שצו הגירוש מונף עתה לעברם - מהבחינה הערכית, מהבחינה ההומניטרית וגם מבחינת השכל הישר וההיגיון".
מי שלא הסתפק במחאה אלא החליט לחפש פתרון מעשי לבעיה הוא יואל מרשק, ראש אגף משימות בתנועה הקיבוצית. מרשק, שועל קרבות ותיק שבאחרונה ניהל גם את הצעדה למען גלעד שליט, שמע על החלטת הגירוש וזעם: "שמעתי בתדהמה שממשלת ישראל עומדת לגרש 400 ילדים ולעשות סלקציה שהזכירה לי משטרים אפלים, כאלה שנשבענו שלא יהיו בקרבנו", הוא מספר. "פיקססתי לכל הקיבוצים ושאלתי מי יכול להשתתף בקליטת הילדים, ומיד קיבלתי שתי תשובות חיוביות".
בשלב זה החליטו אנשי התנועה הקיבוצית להפעיל לחץ פוליטי על האיש שלהם בממשלה, יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק, שלא השתתף בהצבעה הגורלית. "הסברנו לברק שכעת יש לו שתי סיבות להעלות מחדש את הגירוש להצבעה", אומר מרשק. "ראשית, כי הוא לא נכח בדיון, ושנית כי יש לו כוח מוסרי וגב מעשי - התנועה הקיבוצית שמוכנה לקלוט את הילדים".
ברק אכן ביקש לקיים דיון נוסף בהחלטה, ומאז הצטרפו ליוזמה 14 קיבוצים שמוכנים לקלוט את ילדי העובדים הזרים. מרשק מכין את עצמו גם לאפשרות שהמחאה לא תעזור. "אני עומד להתארגן יחד עם העובדים הסוציאליים ולעמוד מול כבש המטוס כדי לנסות לעצור את פקודת הגירוש", הוא מבטיח. "הילדים לא בטיול שנתי כמו שהכריז אלי ישי - מדינת ישראל היא מקום להצלת חיים בעבורם".
לא היו מתנגדים למהלך בתנועה הקיבוצית?
"יש מתנגדים שאומרים 'מה זה ענייננו? שכל קיבוץ יעשה לביתו - והתנועה צריכה לייצג רק את האינטרסים שלנו'. ואני אומר לא! אנחנו תנועה משימתית, אנחנו מובילים מהלך נגד הזרם, לשנות את פני העולם והמציאות, כי לא למדינה הזאת פיללנו. זו מדינה שחייבת שינוי".
"לא מעסיקים ואז מגרשים"
בעוד פחות מחודש צפוי הגירוש של 400 ילדי העובדים הזרים מישראל. האישים והגופים המעורבים במחאה נגדו מתכננים להגביר את המאמצים במטרה להבטיח שהילדים יישארו בישראל, והם נעזרים לשם כך בכל הנימוקים - ההיסטוריים, היהודיים, האנושיים, הרגשיים וגם האזרחיים והכלכליים.
ביום רביעי השבוע התפרסמה בעמוד האחורי של עיתון "הארץ" מודעה שאותה מימן יו"ר ומייסד רשת האופנה קסטרו, אהרון קסטרו. "אסור שזה יקרה בישראל", כתב קסטרו, בן יותר מ-80, במודעה. "אסור לנו לגרש ילדים של אנשים שסעדו אותנו בעת מצוקתנו. ישראל צריכה לשמש דוגמה לאנושיות".
מה הביא את קסטרו לפרסם את המודעה? "קל לגרש ילדים", הוא אומר, "אבל את הילדים האלה אפשר לגדל כאזרחים טובים שיביאו תועלת למדינה. אני מתנגד למדינה יהודית שמגרשת כך ילדים. הממשלה שמגרשת אותם היא אותה הממשלה שנתנה רישיונות עבודה להוריהם. אלי ישי אומר להם 'לכו הביתה, הטיול נגמר'. זה לא מכובד. הם אנשים שעובדים קשה ללא תנאים סוציאליים, ועכשיו רוצים לגרש את ילדיהם.
"אני ספרדי, אבות אבותי גורשו מספרד. התמזל מזלי שהצלחתי להגיע לישראל כעולה לא חוקי. הכאב הזה של אנשים, שלא נותנים להם לחיות בשקט - אני חוויתי אותו, ולא אתן שיעשו את זה לילדים שהוריהם עובדים קשה בשביל הפרנסה שלהם".
קסטרו החליט להוציא אלפי שקלים מכיסו כדי לממן את המודעה. "אם אני יכול להשתמש בכספי כדי לעזור להציל את הילדים, אז זו מטרה מבורכת. אני שמח להשתמש בכסף כדי לנסות להביא לכך שישקיעו בחינוך הילדים ולא בגירוש שלהם".
בשבוע הבא צפויה להתפרסם בעיתונות מודעה נוספת נגד הגירוש. אחד מהחותמים עליה הוא דב לאוטמן, מייסד מפעל דלתא ולשעבר יו"ר התאחדות התעשיינים. "כל מי שיש לו נשמה ולב צריך לפעול לטובת הילדים האלה", אומר לאוטמן. "לא ברור לי איך שר בישראל, אדם הומאני ישראלי שאכפת לו מהחברה הישראלית, יכול לגרש ילדים בני שלוש-ארבע. זה לא אנושי. אני בטוח שכל שר שהצביע בעד הגירוש או נמנע מצטער על הצבעתו".
דמות בולטת נוספת במאבק למען ילדי העובדים הזרים היא נעה מימן, בתו של איש העסקים יוסי מימן הפועל בתחום האנרגיה, שהוא גם הבעלים של ערוץ 10.
מימן הבת היא שותפה של בחברת הפקות ותוכן, "חברה המייצרת תכנים עם ערך מוסף חברתי או פוליטי", היא אומרת. באחרונה הפיקה את "השיבה הביתה", סרט על ילדי העובדים הזרים, ששודר בערוץ 10 לפני כחודשיים וחצי. מימן נוהגת להגיע להפגנות, מייצרת תכנים בנושא, ופועלת לטובת ילדי העובדים הזרים.
אילו תגובות את מקבלת?
"הרוב המכריע של התגובות טובות מאוד, וכוללות עידוד מצד הרבה מאוד אנשים, שגם שואלים איך מתנדבים. מה שקרה לציבור הישראלי סביב הנושא הזה זאת מתנה: רואים שלאנשים אכפת ואנשים מוכנים להירתם ולשנות מציאות. מצד שני אני סופגת אין-ספור קללות והעלבות אישיות".
מה אומר אביך על המאבק הזה?
"אבא שלי מאוד תומך במאבק. הוא תומך בי ובפעילות שלי, כי הוא חושב שהיא נכונה. מדובר במאבק חסר תקדים בקרב הציבור הישראלי, ואני מקווה שזה מסמל תופעה גדולה יותר של ציבור שלוקח אחריות על מה שקורה במדינה. המאבק המדהים הזה של ילדי העובדים הזרים מסמל התעוררות של החברה הישראלית, שלא רק מקטרת בסלון ביום שישי בערב".
סולידריות 2010 השנה שבה גילו הישראלים שלפעמים אכפת להם
מאת איילה צורף ורוני לינדר-גנץ
13.8.2010 / 7:09