סדום ועמורה בקופות

>> הודעה משמחת נחתה השבוע במערכות של כל אמצעי התקשורת בישראל: הסרט "זוהי סדום" שבר שיא בתולדות הקולנוע המקומי, עם מכירות של "יותר מ-100 אלף כרטיסים בארבעת הימים הראשונים להקרנת הסרט" - הפתיחה הטובה ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי מאז ומעולם. בהודעה הוצגה גם השוואה לסרט "אווטאר", שמכר בסוף השבוע הראשון של הקרנתו בישראל 79 אלף כרטיסים.



ההודעה משמחת מכיוון שלא בכל יום, ואפילו לא בכל שנה, נשבר שיא בתעשיית הקולנוע המקומית. רובם המכריע של הסרטים הישראליים כלל לא מצליחים למשוך צופים לבתי הקולנוע - וגם אלה שמושכים קהל, בקושי מצליחים להחזיר ליוצריהם את ההשקעה. לכן, כל הצלחה של סרט ישראלי, בכל פרמטר שהוא, היא הישג ענק.

אלא שההודעה הזאת משקפת בעיה קשה שמאפיינת את הענף המקומי, וכלל לא קשורה לאיכות הסרטים: היעדר אינדיקציה בסיסית ושוטפת על מספר הכרטיסים שנמכרים מדי שבוע, מספר המסכים שעליהם מוקרנים הסרטים - וכמובן, ההכנסות בקופות בתי הקולנוע.



בהודעה לעיתונות צוטט משה אדרי, מבעלי יונייטד קינג, השותפה בהפקת הסרט ובהפצתו ובעלת מתחמי סינמה סיטי, שאמר: "מדובר בחגיגה גדולה ומרגשת לקולנוע הישראלי, המזכירה לי את ימי ההצלחה של 'גבעת חלפון אינה עונה'. הקהל מקבל תמורה מלאה לכספו ומתפקע מצחוק".



אדרי, שגם שולט במספר המסכים שעליהם יוקרן הסרט, יכול להרשות לעצמו להיזכר בערגה בימי גבעת חלפון ולהתפקע מצחוק על חשבון קהל הצופים שבא לראות את הסרט - מכיוון שאף אחד לא יכול לערער על הקביעה שלו.



מפיצי הסרטים המקומיים ונציגי המפיצים הזרים ורשתות בתי הקולנוע הישראליים הם חברות פרטיות, שלא מחויבות בדיווח מפורט ותקופתי על המכירות וההכנסות שלהן מהקרנת הסרטים. איש לא טוען, חלילה, שלא נמכרה כמות הכרטיסים שעליה דווח, אלא שבהיעדר בסיס נתונים להשוואה או הצגת מידע מדויק - הנתונים העמומים שנמסרו בהודעה הלקונית לתקשורת הם חזות הכל.



ערימות של נתונים



לא מדובר רק בדיווח לקוי וחסר על הצלחות, כישלונות או התגלגלות ההפקות המקומיות בקופות בתי הקולנוע. גם על מכירת הכרטיסים וההכנסות מהקרנת סרטים זרים בבתי הקולנוע בישראל אין כל מידע.



הנתונים היחידים שעליהם יכול הצופה הישראלי להסתמך הם אלה שמגיעים מחו"ל - שם האינפורמציה ושקיפות המידע היא בדרגת אמנות. בכל יום ובכל שעה כמעט, מוצגים נתונים טריים ועדכניים על מספר הכרטיסים שנמכרו, על ההכנסות, על מספר המסכים שעליהם מוקרן כל סרט בכל זמן נתון.



האתר האמריקאי box office mojo, שפועל מ-99' ונרכש לפני כשנתיים על ידי אתר הסרטים הגדול בעולם - imdb מציג מסד מפלצתי של נתונים על כל סרט. את "צעצוע של סיפור 3", למשל, אפשר לבחון באתר בכ-100 פרמטרים שונים, כמו הזמן שלקח לסרט להגיע להכנסות של 200 מיליון דולר (תשעה ימים), והשוואה של הנתון הזה לשוברי קופות אחרים (במקום השמיני ברשימה של כל הזמנים). נתון אחר שאפשר ללמוד באתר הוא שהקרנת הבכורה של "ספיידרמן 2" היתה המוצלחת ביותר מבין הקרנות הבכורה שהתקיימו בימי שני (27.6 מיליון דולר ביום אחד של הקרנות).



אפשר להמשיך לנבור בערימות הנתונים ימים ארוכים, עד שמגיעים לטבלת שוברי הקופות של box office mojo שמתייחסת להכנסות מהקרנת סרטים בישראל. בקטגוריה הזאת נכללות אך ורק הכנסות מסרטים אמריקאיים, אבל בהיעדר כל נתון אחר - גם זאת מציאה גדולה.



וכך אפשר לראות, למשל, שבאותו סוף שבוע מוצלח של "זוהי סדום", רשם הסרט "התחלה" הכנסות של 354 אלף דולר בישראל (כ-33-35 אלף כרטיסים) מהקרנה על 31 מסכים, ואילו 11 הסרטים ההוליוודיים הראשונים ברשימה הניבו יחד הכנסות של 1.38 מיליון דולר באותו סוף שבוע. אגב, בדיקת טבלת השבוע הראשון של הקרנת "אווטאר" (17-20 בדצמבר 2009) מאששת את הדיווח של סינמה סיטי על מכירת 79 אלף כרטיסים בסוף השבוע הראשון להקרנתו (858 אלף דולר).



בשנים האחרונות הצטמצם הפער בין מועדי הקרנות הבכורה של הסרטים בישראל ובארה"ב לשבועות ואף פחות מזה, ולכן עיון במידע המתפרסם בחו"ל יכול לתאר בצורה כללית את התגובות לסרטים החדשים. עם זאת, האופי וההעדפות של הקהל המקומי לא תמיד קולעים לטעם האמריקאי, ולכן נדרשים גם שקיפות ודיווחים מהימנים על כלל הסרטים שמוקרנים מדי שבוע בישראל.



"אווטאר", אגב, הוא שובר הקופות של 2010 בישראל - והכניס עד כה קרוב ל-15 מיליון דולר. אחריו ברשימה מדורגים "עליסה בארץ הפלאות", עם הכנסות של 5 מיליון דולר ו"שרק" 4 - שגרף 3.7 מיליון דולר, בתום שישה שבועות של הקרנה.